אחרי שהעמיד בראש סולם העדיפויות שלו את לימודי חמש היחידות במתמטיקה - נתקף, ככל הנראה, שר החינוך,
נפתלי בנט, בייסורי-מצפון מכאיבים. אחרת קשה, מן הסתם, להסביר, מדוע הוא מחליט עכשיו, בכובעו השני, כ"ראש
הבית היהודי", להחזיר לפתע עטרה ליושנה ולהשיב את כבודם האבוד של לימודי היהדות, שנדחקו בינתיים לקרן-זווית.
פתאום עכשיו, פתאום היום, מכריז כבוד השר כי לא המדעים והמתמטיקה הם אלה שצריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות של תלמידי ישראל, אלא דווקא לימודי היהדות. פיצול-אישיות? - לא בהכרח. רק שבינתיים כבר הספיקו הסוסים לברוח מן האורווה. הכרזתו הקודמת של שר החינוך, כמי שהיה גם איש הייטק מובהק, שהמדעים הם מעל לכל - הבריחו תלמידים רבים וטובים למחוזות הריאליות, כשבמוסדות ההשכלה הגבוהים נותרה הרוח היהודית מבוישת בצד, ממש כאבן שאין לה הופכין.
חזון עוועיםמסתבר כי ה"לובי" הגדול וחסר התקדים שגייס בשעתו שר החינוך למקצועות ה"כדאיניקיות" עשה במהרה את שלו. הסטטיסטיקה היבשה והבלתי-מוכחשת מעידה בעליל, כמו אלף עדים, על ירידה משמעותית במספר הסטודנטים המתדפקים על דלתות הפקולטה למדעי הרוח, ועל אחת כמה וכמה על לימודי היהדות.
אין זאת כי אם הנטישה הגדולה של ה"רוחניקיות" היהודית באולימפוס האקדמי, נוכח שטיפת המוח של בנט, כבר הספיקה לתת את אותותיה ולחולל מהפך של ממש בתודעתו של הנוער בארץ. צריך כנראה להיות פתי גדול כדי להאמין ש חזונו החדש של שר החינוך אכן יקרום, בסופו של דבר, עור וגידים. .המציאות, מכל מקום, מוכיחה בדיוק את ההפך.