לאור חשיבותם של הנישואים כסמל וכמוסד חברתי, ההכרה החלקית בזכויות הידועים בציבור אינה מספקת תחליף הולם להיעדר נישואים אזרחיים בישראל. הידועים בציבור חשופים לשורת אפליות ומסכת מאבקים והשפלות העלולים לפגוע בכל עת ביציבות יחסיהם, וגרוע מכך במצב ילדיהם:
היעדר הסדר מהותי כללי בחקיקה - המחוקק נמנע עד היום, בשל התנגדות חוגים חרדיים ודתיים, מהסדרה מהותית של מוסד ידועים בציבור. הזכויות המוענקות בחוק מוגבלות לזכויות סוציאליות חיצוניות כלפי צדדים שלישיים (המדינה, קופות הפנסיה ועוד), וכרוכות בסדרה מתישה של תנאים מנהליים שונים לגבי קיום הזוגיות, מול גופים פרטיים וציבוריים.
הוכחת זכויות הירושה - בעוד שאדם נשוי זכאי לרשת את בן זוגו אף במצב של פירוד, על הידוע בציבור להוכיח את תשתית החיים משותפים, תוך פגיעה בפרטיותו. במקרים רבים, הילדים מנישואים קודמים מתנגדים לזכויות הירושה של הידועים בציבור, ועל הידוע בציבור שנשאר בחיים להוכיח את מכלול תנאי הסף של "חיי משפחה במשק בית משותף".
היעדר איסור הביגמיה - זכויות בני הזוג הידועים בציבור קיימות אף כשאחד מהם (או אפילו שניהם) נשואים לאחר. גם קשרים אינטימיים של ידוע בציבור עם אחר/ת, אין בהם כדי לשלול את מעמדם. טענת בגידה אין לה נפקות חוקית, פרט לתגובה של פירוד מצד הידועה בציבור תוך שמירת זכויותיה הממוניות.
היעדר סטאטוס וגושפנקא חוקית - כל אחד מבני הזוג חשוף לניתוק היחסים באופן חד-צדדי, בכל עת, ללא כל מענה אפשרי, מה שמותיר את הקשר האישי ביניהם ללא הגנה משפטית. במצב בו לבני הזוג יש ילדים, תפיסה זו חותרת תחת ערכי המשפחה והופכת את אופי היחסים לקשרים מזדמנים, דבר הפוגע גם בטובת הילדים.
מעמדם אינו אוניברסלי - בהיעדר סטטוס אין לידועים בציבור מסמך רשמי כלשהו לגבי מעמדם כזוג וכמשפחה. לפיכך, הם נתקלים בקשיים, בארץ ובחו"ל, שכן עליהם להוכיח את קיום התא המשפחתי, ולעיתים אפילו הוכחה כזאת אינה מעניקה להם זכויות.
היעדר רישום כבני זוג במרשם האוכלוסין - אין כלל רישום במרשם האוכלוסין של ידועים בציבור כבני זוג, גם במקרה שיש להם ילדים משותפים.
הוכחת חיים משותפים - בכל פנייה מסוג כלשהו לצד שלישי, חייבים בני הזוג להוכיח באופן פרטני כי אורח חייהם מתאים לדרישות החוק, כאשר הפירוד החד-צדדי פוגע בזכויות סוציאליות של הידוע בציבור. נוסף על הטרחה שבדבר, בני הזוג נאלצים, במקרים רבים, לחשוף פרטים אינטימיים מחייהם.
קביעת אבהות - בעוד שלגבי נשואים קביעת אבהות היא אוטומטית, אצל הידועים בציבור, היא טעונה הודעה מפורשת של האב והסכמת האם.
פגיעה בטובת הילדים - האפשרות לפירוד ולפירוק הזוגיות באופן חד-צדדי ומידי, פוגעת קשות בטובת הילדים, בעיקר בחברה הדתית, המחזיקה בסטיגמה חברתית שלילית ביותר כלפי ילדים מחוץ לנישואין.
היעדר תקופת מינימום - אין תקופת חיים משותפת מינימלית לצורך הגדרת ידועים בציבור. פסיקה זו חותרת תחת ערכי המשפחה ומטשטשת את ההבחנה בין קשרים מזדמנים ובין קשרים בעלי מחויבות ארוכת טווח. לחלופין, תנאי הכניסה של ידוע בציבור כיורש חייבים להתקיים עד ליום מותו של בן הזוג, כלומר פירוד פיסי זמן קצר בסמוך לפטירה עלול להפקיע את זכויות הירושה, ואין בפסיקה דרך להתמודד עם רוע הגזרה.
לסיכום, דווקא הפתרונות החלקיים בפסיקה מפחיתים את הלחץ הציבורי לכינון הסדר של נישואין אזרחיים בישראל, ומשאירים את מדינת ישראל במצב ירוד, בהשוואה למדינות המערב, שבכולן קיימים הסדרים של נישואין אזרחיים, בנוסף לנישואין הדתיים. רק הסדר כללי של ברית זוגיות בדומה לנישואין, יפחית בהדרגה את מספר המשפחות של ידועים בציבור, מה גם שניתן יהיה למסור לבתי הדין הרבניים את סמכות התרת ברית הזוגיות, כשם שהם מתירים את הנישואין האזרחיים הנעשים בחו"ל. אולי דברים אלה יפייסו את דעתם של החוגים החרדיים, שיאפשרו לנו בשעה טובה, להפוך למדינה מתוקנת כאחד העמים.
.