כדי להזמין היום ספל קפה במסעדה אתה צריך להיות דוקטורנט לפחות או בעל תואר שני באחד המדעים המדויקים. ישנם אלף ואחד זנים של פולי קפה עם שמות לטיניים שאפילו האפיפיור מתקשה לבטא. עכשיו גם ידוע שהעשן הלבן העולה בעת בחירתו הוא סוג חסוי של פולי קפה. נותנים לכל המועמדים לטעום את הקפה המתבשל על אש קטנה של גיהינום והראשון מהם שפולט את הד.נ.אי. של הקפה הלבן ויוצא ראשון להשתעל במרפסת - הוא הנבחר. שיהיה.
היום יש עשרים וכמה סוגי תפוחי-אדמה ועליך להתאימם לתשבץ ו/או לפאזל - כדי לאכול ארוחה שאינה מפויחת. יש סוגי תופ"א מיוחדים למרקי עשבים, למרק צבים, למרק עדשים, למרק עגבניות, למרק בצל – ומה לא? אם למשל אתה לא מתאים את התפ"א הנכון למרק הבצל – הלך עליך. האורחים נמלטים על נפשם, הבצל מתחיל לתסוס ולהתמרד, המלח יורק עליך והתבלינים משתוללים במעיים - וזה לא הכל.
אתה חייב להשתלם בחוג בישול אקדמי כדי שתוכל לבשל ארוחת צהריים כשאתה מזמין אורחים בערב. אם אין לך הכשרה מבוססת – הם לא יבואו. תוכיח להם קודם – אתה יכול לעשות זאת בפקס או בפייסבוק. תשלח את ההסמכות שלך ותציין בבקשה מי היו השפים שהסמיכו אותך. לידיעתך, יש היום מוסדות רבים, בעיקר ברומניה ובליטא שימציאו לך תעודת בוגר מתחזה תמורת סכום צנוע. אבל שימוש בטריק הזה עלול לסבך אותך במאסר עולם בקרב החברים. בדידות זה הרס עצמי, כידוע.
ראית איך נראית רשימת תבלינים בסיסית לשימוש שגרתי? הרשימה הבסיסית מכילה אלף מאתים ושישים סוגים לסלטים. סלט מהוגן ונחשב משהו זקוק לשבעים וחמישה מהם לפחות. בצד הרשימה יש גם נספח דל קלוריות המציין היכן תוכל להשיג את התבלינים הנחוצים ביותר. אל תנסה לחיות עוד יום אחד בלעדיהם.
ז'ול ורן, הסופר הדמיוני המפורסם, כתב את '
סביב העולם ב-80 יום' כי התחייב להכין ארוחת ערב ליורש העצר של המלכה ויקטוריה לקראת הכתרתו. ז'ול חשב שזה ייקח לו חמש דקות רק לרדת למכולת ולהביא כמה שורשים. הוא הגיע ממש ברגע האחרון ועדין זכה – כי המלכה לא מתה. לקח לה עוד איזה שישים שנה לחיות. האידיוט הזה, יורש העצר, היה הולך לחברים שלו לאכול ארוחות אקזוטיות רק כדי להעביר את הזמן עד ההכתרה. הייתי מציע לו ללכת למלכה ולשאול אותה - מה את אוכלת, גבירתי לארוחת ערב כל בוקר?
אדם נורמטיבי, כמו שהייתי פעם, שואל את עצמו: למה לכם כל השפע הנורא הזה של תבלינים וכדומה? התשובה שלי פשוטה להחריד. פעם לירקות ולפרות היה טעם ולא נזקקנו לתבלינים. פעם לכל דבר היה טעם.
עציצים עד גיל מסוים אתה עדין אומר לילד שלך, יוסיק, תיזהר עם העציץ בפינה. מתברר לך שהילד מתבגר וצומח אוסף כוחות, פושט ידיים ואח"כ רגלים. פתאום יש לו נוכחות שגם העציצים, הכלבים והרהיטים בבית מתחילים להתחשב בה ולהפגין כבוד. אתם זוכרים את זה? כילד אני זוכר את זה. יום אחד אתה מגיע לבית-הספר ומבחין שהבנות מסיטות את הראש לעברך ולא מעבר לכך. הנה, רכשת נוכחות חדשה שלא הייתה ואי-אפשר היה לדבר עליה לפני כן. כאילו מציאות חדשה נפתחת ועמה כמה דלתות שבכלל לא היו שם.
אני חושב שזה מה שקורה עם טראמפ מרגע שהגיע לריאד ובמיוחד כשיצא ממנה. פתאום קטר המוחצנת והשחצנית מתחילה להתפרק לרסיסים וטרוריסטים מכובדים בעלי אחיזה ממהרים לעזוב. מה קורה פה? האיש בסך-הכל הסתובב בחדר גדול ולחץ ידיים בכל הכיוונים. הייתה שם גם גברת גדולה שרצה אחריו עם תיק טיפולים והעירה אותו ללא הרף, דונלד (בעבר היא טיפלה בילד כמעט-זהה בשם רונאלד – אבל היא לא מתבלבלת בשמות), תיזהר מהקקטוסים, אל תשבור את העציצים, זה כד מקריסטל... אבל רואים שלא באמת אכפת לה אם הוא יתנגש באחד מהם כמו שרונאלד התנגש בחומה כשהרוסים שמרו עליה יום ולילה. דונלד ממש פיאסקו מהלך במזומנים. צ'ארלי צ'אפלין שיחק המון על המוטיב הזה והפיל ללא הרף אנשים שמנים לתוך שלוליות או החליק אותם על בננה. שילמנו לו בשביל לצחוק. אבל זה לא מה שאני רוצה לומר עכשיו.
רק לפני קצת יותר מחודש וחצי היה פה במשך שמונה שנים רצופות אחד אובמה וכולם חשבו שאמריקה היא סתם דחליל מרופט מלא תולעים. אירן וכמה ערבים ועורבים שחורים ניצבו על שולי ידי המטאטא שלו וחירבנו בכיף. כולם מסביב צחקו מאמריקה וחשבו שהעולם הולך ומתכווץ לממדים הזעירים של זהבה, אברמוביץ, אופנהיימרד והמנכ"ל הסביר של פרס. ביננו – גם הגיבור הלאומי שלנו, אורים-וטומתומים ברק, הסביר שכזה הוא העולם האמיתי וצריך ללמוד לחיות עם מה שיש בג'ונגל כי הכל בעצם תרגיל בהישרדות. ברק התנדב להיות מורה נבוכי הדרך. חשבנו אז שהוא ידבר רק על סוריה, שיתקצב את אסד בחודש עד שבועיים? כמו שזה היה נכון - כך היה נכון כל שיקול הדעת שלו לגבי עוצמתה של אמריקה. כבר היום, כשדונלד עדין בחיתוליו, נראה שאמריקה הוזנקה מרחק של נצח נצחים מצל-דמותו המסמורטט של אובמה כפי שברק התנדב לתאר אותו לפנינו בג'ונגל. הנשיא של ברק כמעט שכנע אותנו שאמריקה היא בעצם מקרה סעד מעורר חמלה ויש לסמוך רק על שאר העולם ו
האיחוד האירופי עם השרה משבדיה בראש. העולם היה, בין השאר, אירן ומצרים של אחים מוסלמים וקצת טורקיה עם ניחוח קטרי. דרך אגב, ברק נמצא עתה בהליך גישור עם אותה קביעה-סורית משונה שהפריח.
המחנה הציוני נקבע כמגשר ולנו נשאר לראות אם ברק מסוגל לעבור עוד גשר אחד יותר מדי.
תגידו, אתם בכלל מבינים איפה אנחנו כולנו נמצאים היום? אתם מבינים למה אישה רואה מפלצת כשג'וק מקרטע על הרצפה? מבינים למה היא מטפסת בבהלה על השולחן? כי ברק הוא דובר הדור. אם גם אתם חושבים כמוני – תקנו שלטוקס ותרססו. ועוד דבר, רצוי להוסיף קצת טראמפ לסלט ו/או לקפה שלכם.