שוב דנים הכל במנהגיה של הגברת הראשונה שלנו, אך אני נדהם מדבר אחר: איך זה מורשים פשוטי העם, אנשים רגילים מן הרחוב, להתקרב, להיות בכלל במחיצתם, וממש בתוך בתיהם, של הבכירים שבבכירים שבמנהיגינו?
המצרים הקדמונים ידעו לתת כבוד אמיתי למי שנחשבו בעיניהם, ובצדק, כאלים וכבני אלים. מי שהכין והגיש את המשקה לפרעונים היה שר (שר!) המשקים, ומי שאפה והגיש את לחמם היה שר (שר!) האופים. אינני יודע אם לא נכון שננהג ממש כך גם אנחנו. שאנשים משכמם ומעלה, שטיפסו בזכות כישוריהם אל צמרת מפלגות השלטון, הם אשר ימונו לשרת את המנהיגים הבכירים ממש.
כמו שבדיוק אותם האנשים שהגיעו לשכבת הצמרת של המפלגות ממונים לשרי חינוך וחוץ וביטחון, כן ימונו מתוכם שר משקים ושר אופים ושר לתחזוקת המשכן. והם, לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שרף, הם יהיו משרתיהם הנאמנים והמסורים של הבכירים שבמנהיגינו.
אך עד שיעבור החוק הנחוץ וההכרחי והנכון הזה, אני מציע שתיקבע תורנות, ושחברי הכנסת של מפלגות הקואליציה, איש בתורו - שלושה ח"כים בכל משמרת? כל משמרת תימשך חודש? - חברי הכנסת של מפלגות הקואליציה, איש בתורו, הם שישמשו בתורנות כשמשיהם האישיים של הבכירים שבבכירים שבמנהיגינו, ואישית ייצקו מים על ידיהם, ואישית יציעו את מיטותיהם, ואישית יכינו ויגישו להם בכל ארוחה את מזונם ומשקם.
אין לי צל של ספק כי חברי הכנסת של הקואליציה יראו בהצעתי זו כבוד גדול ואמיתי להם, ויאמצו אותה בשתי ידיים. ומנהיגינו, סוף-סוף יזכו לא רק בשירות מסור ונאמן באמת, אלא גם בכבוד האמיתי והראוי שבהחלט ולכל הדעות, ולגמרי בזכות, מגיע להם.