אני מבין ללבם של המורים, כשהתברר להם, שעל כל יום מחלה מנכים כמעט יום וחצי. זו פגיעה קשה במיוחד במורים הגמלאים. אני שייך לאלו, שזכו לתמורה כספית נאה בצאתי לגמלאות. על כל שנת עבודה קיבלתי תמורה על כך שכמעט ולא נעדרתי מעבודה מפאת מחלה. תמורה שהסתכמה בכ-8 ימים על כל שנת עבודה. בסך-הכל קיבלתי בצאתי לגמלאות פיצוי שהסתכם ב-274 ימי עבודה.
אני מודע לכך שחישוב התמורה ליום מחלה הוא מורכב. כי מורה עלול לחלות רק יום אחד, ובמערכת השעות הבית ספרית הוא רשום באותו יום כמי שנדרש בפועל לעבוד שעתיים. יש מידה רבה של צדק, כשלפני מספר שנים העלו נציגי האוצר ומשרד החינוך את הצורך בחישוב התמורה לשכר מורה חולה. כך נקבעה נוסחת ניכוי של 1.4 על כל יום, שמורה נעדר עקב מחלה.
אני מסכים בהחלט עם ציבור המורים, שזו קביעה גורפת, שיש בה מידה רבה של רוע לב. מורה שחלה שבועיים ואושפז בבית החולים מוצא עצמו כמי שעבור שבועיים של היעדרות מעבודה רשמו לחובתו 3 שבועות. למורָה בישראל מותר גם ללדת. היא עלולה להידרש לשמירת הריון טרם לידה. המורה עלולה להיעדר חודש. לחובתה של המורָה יירשם חודש וחצי של היעדרות.
החישוב הגורף של 1.4 ימי היעדרות על כל יום מחלה זו פגיעה קשה במיוחד במורים העומדים לצאת לגמלאות. ערב יציאתם לגמלאות לפתע יסתבר להם, שהם ניצלו את כל ימי המחלה, והם לא ייהנו מפדיון ימי מחלה שלא ניצלו.
בעידן המחשב ניתן בהחלט להשתחרר מנוסחה שערורייתית של ניכוי 1.4 ימי עבודה על כל יום עבודה. ובתוכנה פשוטה ניתן להסדיר, שאם מורה נעדר יום אחד, ובו הוא בפועל משוריין במערכת הבית ספרית לשעתיים עבודה, יש לפצות את המורה רק על אותן שעות. אבל אם הוא נעדר שבועיים מהעבודה עקב מחלה, יש מידה רבה של גזל ברישום של שלושה שבועות של היעדרות מעבודה.
משרד החינוך בעידן המחשב בהחלט יכול לאמץ את הנוסחה ש-1 שווה 1, ולא לעלות על שרטון של שגיאה בחשבון אלמנטרי ולקבוע נחרצות ש-1 שווה 1.4. מורה שנעדר חודש ימים. יש לזקוף לחובתו חודש אחד ולא להשתעבד לנוסחה מתמטית ש-1 שווה 1.4.
לא נאה למשרד החינוך להיות הדוגמה למאות אלפי תלמידים, שניתן לפתור בעיות בחיים על-ידי הצבת נוסחה של 1 השווה ל-1.4.