המוות משתולל באתרי הבנייה

כשנעמי שמר כתבה את השיר על אהבת פועלי בניין, היא כתבה שיר יפה ומרגש על אהבה כנה של פועלים לעבודתם על פיגומי הבניין. נעמי שמר לא שרה על אהבת פועלים לעבודה, ממנה לא יחזרו מאות פועלים לביתם, כי נקטפו חייהם בשנים האחרונות כתוצאה מליקויי בטיחות חמורים בפיגומי בנייה, ומאות רבות של פועלי בניין חזרו לביתם מיום עבודה בבניין עם פגעי גוף ונכויות קשות לכל החיים. חלפו רק שלושה חודשים וחצי מתחילת שנת 2018 וענף הבנייה ממשיך לגבות מחיר דמים יקר כחלק מהתנהלות טבעית של הענף. שנת 2017 חלפה עם מחיר דמים יקר של 33 פועלי בניין. למרבה הכאב, מרחץ הדמים ממשיך גם בשנת 2018. בסוף השבוע שעבר מצא את מותו פועל הבניין ה-12 בשנת 2018. פועל הבניין עומר מוחמד אחמד אדעיס נפל למותו כתוצאה מקריסת פיגום בגובה של עשרה מטרים באתר של חברת הבנייה "נרתמים" באזור התעשיה במעלה האדומים. באותו יום באתר "במעלה השדרה" בשדרות ירושלים ביפו נפצעו קשה שלושה פועלי בניין, שהועסקו על-ידי חברת "אשטרום". המוות משתולל באתרי הבניין בארץ. מחיר דמים יקר של למעלה משלושים הרוגים כל שנה ומחיר פציעות קשות ונכויות של מאות פועלי בניין כל שנה, למרבה הצער, מספר כה גבוה של הרוגים בענף הבנייה מעיד, כי מדינת ישראל מפגינה אזלת יד מתמשכת בטיפול בחומרת התופעות של ריבוי בתאונות העבודה בענף הבנייה. באופן מעשי הפיקוח הממשלתי בנושאי הבטיחות הוא נמוך. למרות אין ספור דיונים בוועדות הכנסת בפועל מפקח בטיחות יכול להגיע לביקור יזום מצדו באתר בניין, עליו הוא מופקד, פעם בשנתיים, וזה במקרה הטוב. למעשה לא ניתן לפקח על יישום תקני בטיחות כשמספר המפקחים נע סביב עשרים עובדים בפועל, ואני נמנע מדיון בתנאי עבודתם ושכרם כעובדי קבלן ללא אמצעי ניידות וכלים ממשיים של פיקוח, כמו סגירת אתר בניין, בו אבדו חיי פועל, וזאת לשם בחינה ובדיקת הממצאים לפחות לעשרים וארבע שעות, כדי להסיק מסקנות מה גרם לאובדן חיי פועל הוא נכות קשה לכל החיים.