כיוון שעד היום, במסגרת מלחמת ההפחדה הפסיכולוגית המתנהלת בין אירן לישראל, טרם הוצגה הוכחה ממשית כי לאחת מן השתיים יש נשק גרעיני מבצעי, סביר להניח כי מנהיגיהן הם אלה שזרעו את המידע המפחיד, נכון או לא. ישראל השקיעה כל מאמץ על-מנת לייצר לעצמה "אופציה גרעינית" אופרטיבית כאמצעי הרתעה למניעת מימושו של החשש שאויביה ינסו לחולל שואה שניה שתאיים על קיומו של העם היהודי ועל מולדתו המתחדשת. למרות זאת, 70 שנים מאז הקמת המדינה, מסתבר כי הציבור הישראלי מבוהל מפני החשש מההשלכות המסוכנות של מתקפת בזק ישראלית שמטרתה למנוע את ההתגרענות של אירן שמנהיגיה חוזרים השכם והערב על כוונתם למחות את מדינת היהודים מעל פני האדמה.
לעומת זאת הנתונים על עוצמת הארסנל הגרעיני של ישראל, כפי שהם באים לידי ביטוי על-פי "מקורות זרים", אין בהם כדי להצדיק את תחושת הפחד הזו שאותה הצליחו לייצר ולזרוע פוליטיקאים שהטביעו את כולנו בים של מלים מזרות אימה שאינן חושפות את האמת הפשוטה כי בין ישראל לאירן קיימת חומה של אימה הדדית שמאזנה כולו נוטה דווקא לטובת ישראל.
כדי להבין את האמירה הזו ראוי לחשוף את העובדות, ושוב על-פי "מקורות זרים". במסגרת הפעילות המדעית, הצבאית והפוליטית, למימוש "האופציה הגרעינית" של ישראל כאמצעי הרתעתי והתקפי לא עצרו מדעני האטום הישראלים באמצע הדרך המחקרית האטומית. כפי שפורסם לא אחת בעולם ביקשו המדענים האלה לדעת את פשר החידה הגרעינית-מימנית שבסוף נתיב המסתורין האטומי.
אם אכן הגיעה ישראל אל פתחו של "העולם החדש" המימני הזה ואף נכנסה לתוכו - על כך אין תשובה מוסמכת. אבל ההערכה הרווחת בעולם המדעי היא שהתשובה לשאלה זו חיובית. דוגמה להערכה כזו ניתן למצוא, למשל, במחקר "Holy of Holies" (קודש הקודשים) שפרסם קולונל Warner d. Farr ממרכז המחקר למניעת הפצת נשק גרעיני של חיל-האוויר האמריקני. בסיומו של המחקר שהתפרסם ברשת האינטרנט נחשפו פרטים על התפתחות ארסנל הפצצות הגרעיניות והטילים של ישראל משנת 1967 עד 1997. וכך כותב החוקר האמריקני: "בידי ישראל 400 פצצות תרמו-נוקליאריות ואטומיות הניתנות לשיגור". משמעות המונח "תרמו-נוקליאריות" בשפה פשוטה - פצצות מימן. הפצצות שהן אמצעי ההשמדה הנורא ביותר בתולדות האדם.
כדי להמחיש את היכולת של פצצת המימן ראוי לעסוק במספר עובדות יבשות. פצצת אטום דוגמת זו שפוצצה בשמי נגאסאקי (Fat boy) שהייתה בעלת כוח נפץ של כ-15 קילוטון ט.נ.ט. (קילוטון אחד שווה לאלף טונות ט.נ.ט), משמשת נפץ שרק ביכולתו להפעיל את תגובת ההיתוך הגרעיני בפצצת המימן. עוצמת הפיצוץ המימני, לעומת זאת, נמדדת במגה-טון (מגה-טון אחד שווה למיליון טונות ט.נ.ט).
דרקון תופת רצחני
הפצצה המימנית האחרונה פוצצה באוקטובר 1961 שנה לפני משבר הטילים בקובה, כאשר ברית המועצות ניסתה מעל האי נובייה זמלייה מצפון לחוג הארקטי את הפצצה הגדולה ביותר שנוצרה על-ידי האדם, בעוצמה של 50 מגה-טון. כדור האש שטיפס אל השחקים בעקבות הפיצוץ הגיע עד לגובה של 60 ק"מ, קוטר הפיצוץ היה בסביבות 30-40 ק"מ, כדור האש של הפיצוץ נראה בבירור עד לטווח של 1000 ק"מ מן המוקד. הרעשים הסיסמיים שגרם הפיצוץ נרשמו בכל תחנות המעקב בעולם והגיעו לדרגה של 5.25 בסולם רעידות האדמה של ריכטר. הרעם של הפיצוץ נע ונשמע סביב כדור-הארץ שלוש פעמים.
אחד הצלמים במטוס הליווי של המפציץ שהטיל את הפצצה סיפר לימים: התחושה שלנו הייתה שהאש הענקית שראינו מתכוונת לבלוע את כל כדור-הארץ. צופה אחר, במיקום מרוחק יותר, סיפר: "בתחילה ראיתי אור בוהק עד לדרגת לובן מסנוור, אילם וללא קול. רק כעבור דקות מספר נשמעה שאגת רעם כבדה, בלתי אנושית, מעין שאגה של דרקון תופת רצחני, כאילו כדור-הארץ שנהרג זועק את זעקת סוף חייו".
סביר מאוד להניח שמנהיגי אירן יודעים היטב מה פירוש עוצמתה הנוראה של פצצת מימן וכי מסקנות מחקרו של הקולונל Farr ידועות להם בבירור, כולל העובדה שפצצות מימן הניתנות לשיגור באמצעות טילים בליסטיים הן חלק מהארסנל הגרעיני של ישראל.
מנהיגי אירן חוזרים וטורחים להבהיר לעולם כי אם ישראל תתקוף את אירן התגובה האירנית תהיה חריפה ועזה עד כדי כך שישראל תימחק מעל פני מפת העולם ותחדל להתקיים כמדינה. נכון כי אם תצליח אירן לייצר פצצת אטום ניתנת לשיגור,דבר שעודנו מוטל בספק, ופצצה כזו אכן תוטל על ישראל, ברור שהנזק יהיה כבד ביותר. אבל במסגרת המדיניות שאותה נהוג לכנות "ברירת שמשון", שבאה לידי ביטוי בפתגם הידוע "תמות נפשי עם פלישתים", צריך להיות ברור למנהיגי אירן כי מדינתם תחדל להתקיים. וההסבר לכך פשוט: בטהרן, בירת אירן ומרכז קיומה, מתגוררים יותר מ-10 מיליון תושבים. מקור קיומה הכלכלי של אירן הוא הנפט הזורם אל עורקי העולם מאזור שדות הנפט האירניים שבמעלה המפרץ הפרסי. פצצת מימן אחת, קטנה, בעצמה של לא יותר מחמישה מגה-טון תמחק את טהרן וכל מיליוני תושביה מעל פני האדמה.
נוכח איום קיומי אטומי מן הסוג המימני צריך להיות ברור לאירן כי ישראל הפצועה בעקבות מתקפה אירנית תלקק את פצעיה, תשתקם ותמשיך להתקיים, ואילו אירן וכל מנהיגיה המתלהמים לא תהיה אלא זיכרון בלתי נשכח על הדפים של ספרי ההיסטוריה.