רבים ובתוכם אף אנכי גמרנו אומר להמשיך ולהתריע על הרעה החולה של שילוב בנות בתפקידי לחימה בצה"ל. הנזקים הנגרמים ליחידות הלוחמות, לבנות עצמן, לכושר המבצעי וללכידות הלוחמים הם גדולים ולפיכך לא נרפה עד אשר יתוקן המעוות.
ומהו התיקון הנדרש? ביטול הגדודים המעורבים, הוצאת הנשים מכל תפקידי הלחימה, ביטול לאלתר של הפארסה של הצבת בנות בטנקים ועוד הדוגמאות רבות. השינוי הנדרש הוא יסודי ומעמיק שכן הגישה הפוסט מודרנית ההרסנית הכתה שורשים בצבא, הופנמה כ"ערך" אצל הפיקוד הבכיר, שלחה גרורות לחיל החינוך ומכה בהרבה חלקות טובות. כך בענייני הנשים ה"לוחמות", כך בענייני מגדר שונים ומשונים - לא נרפה עד שיתוקן.
נתמקד הפעם בשילוב הנשים ביחידות הלוחמות ואביא בפניכם כמה סיפורים, ספק מצחיקים ספק עצובים המלמדים על גודל הבעיה.
כאן בעיר האבות חברון מוצבות מעת לעת חיילות בתפקידי אבטחה ושמירה - במערת המכפלה, בציר המוליך אליה ובמקומות נוספים. העוקבים אחר פעילותן בגזרה שומעים על מצבים אותם הייתי מכנה בלשון המעטה - מביכים. כך למשל נזעקו כמה חיילים להגן על חיילת "לוחמת" כזו, נושאת נשק כמובן, עת ילד ערבי הציק לה, קילל אותה, סנט בה ואף צבט את ישבנה. החיילת הוכשרה כלוחמת ומזויינת בנשק אלא שלא ידעה מה לעשות נוכח ה"איום" - ילד ערבי חצוף שהשפילה והטרידה.
מוכרים מקרים בהם התבקשו חיילים ממין זכר לתגבר חיילות ממין נקבה שהוצבו על ציר הגישה למערת המכפלה. הסיבה - החיילות ה"לוחמות" יחששו להיות לבדן בעמדת השמירה עליה הופקדו. ביישוב אחר סופר על חיילות לוחמות שהתקשרו מבוהלות לאחראי על הגזרה על-מנת שישלח חיילים בנים לשמור עליהן. הסיבה - הן שמעו נביחות של כלבים ופחדו.
חוסר אונים
סיפר לי חבר כיצד "לוחמת" (עם נשק כמובן) שהייתה צריכה ללכת מרחק כשלוש מאות מטר אל עמדה מחוץ לגדר היישוב חששה ללכת לבדה. הפתרון שנמצא לאותה חיילת היה - נכדתו של החבר, מתנחלת בת ארבע עשרה, שליוותה את החיילת המפוחדת אל היעד.
חברי כיתות כוננות המחוברים דרך קבע לרשת הקשר יודעים לספר על מקרים רבים בהן מדווח על חיילת "קרבית" שאינה מתפקדת וזקוקה לסיוע. גם מי שיחפש ברשת האינטרנט ימצא על נקלה סיפורים למכביר על חיילות המוצבות בתפקידים שאינם מתאימים להן והחשות פחד וחוסר אונים. כך למשל, התקשרה חיילת אחת ששובצה לשמירה בש"ג לאביה וסיפרה לו שהיא מפחדת. האב הגיע אליה ושמר ביחד עמה בעמדה במשך חודש...
וזה עוד בטרם נגענו בגדודים המעורבים, באימונים המשותפים, בבנות להן הזדמן (בתוקף הנסיבות...) לישון בסמוך לחיילים גברים, לקושי הנפשי ללכת להתקלח במקלחת שאינה מבודדת ושמורה לנשים בלבד.
נזכיר גם את עניין הלכידות והאחווה בין הלוחמים. לא צריך להיות חכם במיוחד כדי להבין את המובן מאליו. ביחידה מעורבת ובאימונים המשותפים אסור שיתקיים מצב של מתח בין המינים- אליבא דכולי עלמא זהו מצב הרסני הפוגע ביכולת הקרבית, בריכוז ובמוכנות.
כמו-כן אסור לאפשר מצבים עדינים בהם הבנות זקוקות להתחשבות יתר, קשה להן יותר לשאת משאות או לעמוד בלוחות זמנים ובאילוצים הנובעים מהאימון או מהמטלה הצבאית. כאשר אתה מציב חייל ליד חיילת כזו ומטיל באופן שוויוני משימות להן החייל מסוגל ואותן החיילת איננה מסוגל לבצע - אתה הורס את היחידה ואת כושרה המבצעי.
מוצא אני לנכון להדגיש כי הבנות עצמן אינן אשמות במצב המתואר. מי שאשמים הם אלה המובילים את סדר היום הזה, מקדמים אותו בצבא ולמרבה האסון מצליחים בהטמעתו דבר הבא לידי ביטוי בהתנהלות הפיקוד הבכיר של צה"ל. על כן נמשיך לעמוד על המשמר ולהתריע בשער.