תושבי העוטף חסמו את צומת עזריאלי בליבה של תל אביב, קראו קריאות וגם נשאו שלטים. חיפשתי את השלט האומר בפשטות את דרישתם ולא מצאתי. גם לא אחד מהם, בכל הפגנותיהם לא נשא את השלט של דרישתם האמיתית - "מלחמה עכשיו".
שלטי "תנו לילדנו לישון בשקט" ושכמותם, בתרגום לעברית תקנית זועקים "מלחמה עכשיו". הסקרים קבעו כי למעלה משבעים אחוזים מתושבי ישראל סבורים שה"רגיעה" (וברוך שפטרנו מה"הודנא" סוף-סוף) הייתה טעות. אם להאמין לסקר אזי רב העם עם ישובי העוטף וסבור אין כל אפשרות כי ערביי עזה יאטמו את מינהרות הטרור, יפסיקו לשרוף את שדותינו או יסגרו מפעלי נשק שהוקמו על חורבות יישובינו ללא מלחמה עכשיו. מחבל עזתי בשם סינוואר הכריז מיד כי ה"רגיעה" הינה לשם התחזקות והכנה לסבב הבא בו הבטיח לציונים (שהם כל היהודים כאן ולא רק חברי
המחנה הציוני...) מוות בטוח.
הגיעה העת לקרוא לילד בשמו: עם ישראל שתמיד חלם שלום דורש מלחמה עכשיו ושלום (אם בכלל) אחר כך. שלטי "רוצים שלום" שהציפו את מדינתנו בימי החלום ביטאו רצון אמיתי וכן של עם ישראל אך עם אויב אכזר ומר כמו ערביי עזה ושאר אחיהם זמנו של שלט "רוצים מלחמה" הגיע. ואין מלחמה בלי כאב גדול. זאת יודע עם ישראל כולו ובכל זאת דורש: הכו באויבינו המבקשים לחסלנו. צאו למלחמה עכשיו ותנו לילדינו לישון בשקט. כי אין מנוס.
זאת המלצתי כבר לפני ארבע שנים במאמר באתר זה ה
נושא את השם "מלחמה עכשיו" .
היום רב רובו של עם ישראל תומך בכך ובכלל זה אלו שרקדו וצהלו עת היגיע השלום השקרי לעזה ב"הינתקות" השקרית ממנה. מיעוט בקרבנו ימשיך להזות עם שלטי "רוצים שלום" ו"
שלום עכשיו" אך הרב יודע גם יודע כי למרות כל הכאב וכל הצער המציאות מול האויב הערבי בעזה מכתיבה את המילים הקשות: רוצים מלחמה. מלחמה עכשיו.
משתוקקים לשלום עכשיו אך עם מטורפי עזה שנשבעו להשלים את הפתרון הסופי לבעיה היהודית גם מבינים כי אין מנוס ממלחמה עכשיו. זו תדחה, אם לא תמנע, את המלחמה עם שאר מטורפי העולם הערבי והמוסלמי שקם עלינו לכלותינו במובן הפשוט ביותר של המילה.