X
יומן ראשי
חדשותתחקירים
כתבותדעות
סיפורים חמיםסקופים
מושגיםספרים
ערוצים
אקטואליהכלכלה ועסקים
משפטסדום ועמורה
משמר המשפטתיירות
בריאותפנאי
תקשורתעיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורהלכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונתמיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עתוידאו News1
פורמיםמשובים
שערים יציגיםלוח אירועים
מינויים חדשיםמוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טוריםבלוגרים נוספים
רשימת כותביםהנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישיםפירמות
מוסדותמפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורתאירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומייםאירועים כלכליים
אירועים מדינייםאירועים משפטיים
אירועים פוליטייםאירועים פליליים
אסונות / פגעי טבעבחירות / מפלגות
יומנים אישייםכינוסים / ועדות
מבקר המדינהכל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
הערבים הנציחו את הבעיה [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]
מפליטים לתושבים
על ישראל לחתור להסדרת סוגיית הפליטים המתגוררים ברצועה באמצעות תוכנית בינלאומית ליישובם בערים חדשות ומודרניות שיחליפו את המחנות הצפופים והנחשלים

כידוע, סוגיית הפליטים הפלשתינים הינה אחת מאבני הנגף המרכזיות לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי.
ערב הקמת מדינת ישראל מנתה האוכלוסייה הערבית של ארץ ישראל המנדטורית 1.33 מיליון נפש מתוך 1.97 מיליון תושבים. ב-29 בנובמבר 1947 החליטה העצרת הכללית של האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית. למחרת ההחלטה פתחו ערביי ארץ ישראל במתקפה על היישוב, שהפכה בהמשך למלחמה בין ישראל לבין מדינות ערב. המלחמה הביאה לנטישתם של כ-600,000 מערביי א"י המנדטורית את בתיהם. במקביל הגיעה לישראל אוכלוסייה יהודית מכל רחבי תבל, מתוכם מאות אלפים ממדינות ערב.
ב-11 בדצמבר 1948 קבלה עצרת האו"ם את החלטה 194 שעסקה בהשגת שלום כולל בין ישראל לבין שכנותיה, במסגרתו תינתן לאותם פליטים, שיסכימו לחיות בשלום עם שכניהם היהודים, האפשרות לשוב לבתיהם או להיקלט כאזרחים במדינות ערב. ההחלטה נדחתה מכל וכל על-ידי מדינות ערב שפעלו באורח נמרץ להנצחת סוגיית הפליטים, תוך הסתייעות בסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, אונרא, שהוקמה על-מנת לטפל בפליטים הפלשתינים והחלה בפעילותה ב-1 במאי 1950. למרות שהסוכנות הייתה אמורה לסיים את העברת האחריות לפליטים למדינות ערב עד סוף שנת 1950 לכל המאוחר ולהיות מפורקת ב-30 ביוני 1951, הרי שעד מהרה הנציחה את קיומה עד ימינו אלה, תוך שיתוף פעולה עם מדינות ערב וההנהגות הפלשתיניות בהנצחת "בעיית הפליטים".
ואכן, בניגוד להחלטה 194 הפליטים הפלשתינים לא נטמעו במקומות מגוריהם החדשים, ולמעט ירדן אף מדינה לא הפכה אותם לאזרחיה. הם שמרו על מעמד הפליטות ויתרונותיו הכלכליים הניכרים, ואף העבירוהו בתורשה מדור לדור, וזאת בניגוד גמור למעמדם של כל הפליטים מאזורי סכסוך אחרים בעולם. בצורה זאת תפח מספרם של "הפליטים" הפלשתינים וצאצאיהם והוא מוערך כיום ב-5 מיליון בקירוב.
יתרה מזאת: בחלק מהמדינות, דוגמת לבנון, צעדיהם הוצרו והם נתפסו כבוגדים בסוגיה הערבית וכנשורת אנושית שלא עמדה על זכויותיה ונטשה את ארצה ונחלותיה. עד לימים אלה, "הפליטים" דרים במחנות פליטים צפופים בתנאים לא תנאים, כאנדרטה אילמת לנצחיות הסכסוך הישראלי-ערבי, וכבני ערובה וכלי שרת בידי מדינות ערב וההנהגות הפלשתיניות.
בניגוד אליהם, הפליטים היהודיים נקלטו במדינת ישראל, ולאחר זמן עזבו את מחנות הפליטים/עולים (מעברות) ויושבו ביישובי קבע. ישראל, מסיבותיה-היא, לא הבליטה את סוגיית הפליטים היהודיים, לא השוותה בינם לבין "הפליטים" הערבים, ולא דרשה פיצויים בגין קליטתם או פיצויים בשל הרכוש הניכר שהשאירו מאחור. רק בשנים האחרונות עניינם צף ועולה לסדר היום הציבורי בישראל ובעולם.
בניגוד לישראל, הרשות הפלשתינית הנשלטת על-ידי אש"ף, והנתפסת בעולם כנציגת העם הפלשתיני, מתייחסת בחרדת קודש ל"זכות השיבה" של "הפליטים" לבתיהם בשטחה של מדינת ישראל - תוך חיסול קיומה של זו כמדינה יהודית.
מבחינת הרשות, מעל מיליון מתוך 1.8 מיליון תושבי רצועת עזה נתפשים כ"פליטים". כחמישית מתוכם (על-פי אונרא) מתגוררים במחנות הפליטים ג'באליה, שאטי, נוסייראת, דיר אל-בלח, ח'אן יונס, אל-מע'זי, אל-בורייג' ורפיח.
לקראת פרסומה של "תוכנית המאה" של הנשיא דונלד טראמפ, ועל-רקע יחסו לסוגיית "הפליטים" כאל אבן נגף לפתרון הסכסוך, על ישראל לחתור למזעורה של אונרא ואף לביטולה העתידי. יתרה מזאת: בכל פתרון או הסכם הסדרה ברצועה, על ישראל לדרוש פתרון לבעיית מחנות הפליטים ואת יישובם מחדש של "הפליטים" בשטחים הפתוחים ברצועה. הסדרה זו צריכה להתבצע בשתי דרכים: שיקום מחנות הפליטים בדרך של "פינוי בינוי" וחיזוק מבנים (מעין תמ"א 38)
והקמת ערים חדשות ברחבי הרצועה ובצפון סיני (בהסכמת מצרים) לתושבי מחנות הפליטים.
לשם כך, על ישראל ליזום בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקני ומדינות נוספות - בראש וראשונה מצרים, סעודיה, בחריין, כוויית, קטר, ואיחוד הנסיכויות, אך גם מדינות המערב - הקמת מינהלה לשיקום מחנות הפליטים העזתים וליישובם מחדש ברחבי רצועת עזה. תקציבי הענק שיופנו לפרויקט יגיעו בין היתר מכספים שהועברו בעבר לאונרא והנציחו בפועל את סוגיית "הפליטים" ותנאי החיים המחפירים עימם התמודדו.
בפיקוח המינהלה, יוכלו תושבי רצועת עזה - אשר קרוב למחציתם מובטלים או חסרי תעסוקה - להיות חלק מתנופת השיקום והבנייה. הם יועסקו בפינוי המבנים, בהקמת אזורי מגורים חלופיים למפונים, בהקמת גינות ציבוריות, מתקני ספורט וגני משחקים, מוסדות חינוך, אזורי תעסוקה ומרכזי בילוי. הפרויקט יזרים כסף רב לרצועה וישפר את תנאי חייהם ומעמדם של תושביה.
באופן כללי, פרויקטים של פינוי-בינוי נועדו לשדרג אזורים עירוניים ישנים או מוזנחים לאזורי מגורים חדישים, מטופחים ומתקדמים, במטרה לשפר את רמת הדיור ואיכות החיים של התושבים, תוך ניצול מירבי של הקרקע העירונית ושמירת ריאות ירוקות ושטחים פתוחים.
במסגרת פרויקט פינוי-בינוי של אזורים צפופים, ישנים ורעועים במחנות הפליטים, תדאג המינהלה לממן את פינויים של דיירי הבניינים במחנות הפליטים למקומות מגורים חלופיים זמניים. הבניינים הישנים ייהרסו, ובמקומם יוקמו בנייני מגורים מודרניים, בהם יקבלו "הפליטים" דירות חדשות, מודרניות ומרווחות. לצד אלה ייבנו מרכזי קניות ובילוי, אשר יספקו תעסוקה לתושבי האזור, ובנוסף גני משחקים וריאות ירוקות שיקנו לאזור תדמית שונה. במקביל, ינוצלו שטחי המישור הפתוחים ברצועה, המהווים מעל למחצית משטחה, להקמת יישובים חדשים לתושבי מחנות הפליטים.
הערים החדשות יתפרסו ברחבי הרצועה אך גם בצפון סיני, לאחר השגת הסכמתה של מצרים למבצע עבור תמורה כלכלית-פוליטית-ביטחונית ניכרת מצד הקהילה הבינלאומית. צעדים אלה יצטרפו לצעדיו של הנשיא טראמפ בעניין ביטול מעמד הפליטות, ביטול אונרא ויישוב "הפליטים" בארצות מושבם. הסדרה מעין זו של סוגיית "הפליטות הפלשתינית" תספק אופק מדיני חיוני לסכסוך ותצעידו צעד ניכר לקראת סיומו.
סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
הכותב הוא חוקר במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מומחה לנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני והתנועות האיסלאמיות. יועץ למשרדי ממשלה, מוסדות וארגונים ציבוריים בנושא הקצנה לאומנית-דתית בקרב ערביי ישראל
תאריך:  06/12/2018   |   עודכן:  06/12/2018
מועדון VIPלהצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כלליחדשותרשימותנושאיםאישיםפירמותמוסדות
אקטואליהמדיני/פוליטיבריאותכלכלהמשפט
סדום ועמורהעיתונות
מפליטים לתושבים
תגובות  [ 3 ]מוצגות  [ 3 ] כתוב תגובה 
1
צריך שניים לטנגו ל"ת
בן יוסף  |  6/12/18 15:43
2
על ישראל ???? ד"ר להזיות !
רון ה.  |  6/12/18 15:46
3
בנינים אינם השקעה
יאיר4  |  6/12/18 16:08
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספותישראלי-פלשתיני
יוני בן-מנחם
משרד הפנים של חמאס פרסם גזרי דין של 14 משתפי פעולה עם ישראל כדי להרתיע את התושבים ברצועה ולהבליט את "שליטתו" במצב הביטחוני    אולם, דווקא עיון בחומר שפרסם חמאס מעיד על כך שהשב"כ הישראלי מצליח להפעיל ביעילות ובתחכום משתפי פעולה ברצועה שמביאים לו חומר מודיעיני איכותי על ארגון החמאס
בעז שפירא
לדאבון הלב מצינו בשורה ארוכה של נושאים בהם מדינת ישראל אינה נוהגת כמדינה עצמאית, ריבונית וחפצת חיים
יוסי אחימאיר
דיוויד פרידמן אינו שגריר רגיל, לא רק בגלל יהדותו, או הקשר המיוחד שלו לישראל    הוא גם אחד האישים במימשל המקורבים ביותר לנשיא    הוא לא רק שגריר
רפי לאופרט
מלחמה בחמאס היא בלתי-נמנעת, לפיכך, יש לקבוע לה יעדים מראש ולהיערך פוליטית וצבאית להשגתם    אפשר שמלחמה תתרחש כאסקלציה של עימות מוגבל וחייבים להתכונן גם לכך    המטרה בעזה היא פירוז צבאי ופיתוח אזרחי במסגרת אוטונומית עצמאית ולא שום דבר אחר
איתן קלינסקי
על קולו השפוי של משה ארנס עוד עלולות לנחות מהלומות חוק הנאמנות, שמובילה שרת התרבות מירי רגב    הקול השפוי של משה ארנס חייב להתנחל בלבבות, הוא חייב באופן דחוף להיות כרטיס הביקור של מדינת ישראל במשפחת העמים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il