כותרת מוזרה.. נכון? הייתכן שישנן בישראל חנויות או נקודות מכירה, בהם עומדים צרכנים בתור, לא קטן לפעמים גם כחצי שעה והמוצרים הם ללא מחירי צרכן כלל, גם ללא שילוט דל בקרטון של מחיר המוצר? כן התופעה קיימת ואפילו מתפשטת.
מדובר על נקודות מכירה לממכר סחורה חקלאית אורגנית ו/או סחורה טרייה "ישירות מהמגדל", נקודות אשר פעילות בדרך-כלל הרחק מהעין, נקודות ללא פרסום ישיר, אלא באמצעות חברים (דבר אשר מקנה להם גוון של מיוחדות), לרוב ביום מסוים בשבוע (בדרך-כלל לקראת סוף שבוע יום ה' או ו' בלבד).
לאחר נסיעה בשבילים צדדיים ליד כפר רות, הגעתי לסוג של חממה מקורה, המכונה גן השדה, סככה לא גדולה ולא מוארת, שבצידה חנו עשרות רכבי יוקרה וגיפונים ממודלים יוקרתיים. היה זה ביום שישי האחרון בשעת בוקר לא מאוחרת וכבר נוכחתי לדעת שזה מקום אחר ושונה.
בחממה לא גדולה נפרסו ארגזי סחורה חקלאית, ללא שילוט מחיר וללא שום סימון ו/או שילוט המרמז מה עתיד להיות החשבון לצרכן ומנגד עמדו אנשים בתור ארוך וחיכו בסבלנות לתורם.
לכל הדעות מראה מוזר וגם אם המוצר הוא זהב (והוא לא), לדעתי אין סיבה בעולם לשלם על כרוב לבן אורגני מחיר של 15 שקלים לק"ג ועל בטטה מחיר של 13 שקלים לק"ג - והכל במזומן או בצ'ק מזומן וללא אשראי, אבל לא על זה יצא קצפי, אלא על העובדה שאף אחד מהלקוחות לא שאל מדוע אתם לא משלטים מחירים על המוצרים ומקבלים את המחיר בקופה בתור עובדה מוגמרת.
לכל הדעות אני נראיתי עוף מוזר שם, כאשר שאלתי בפליאה על מחיר היקר של הכרוב ולרגע נדמה היה לי שגם הקופאי הופתע לשמוע שאלה כזו מלקוח.
נראה שקיים ציבור בישראל המחפש את המיוחד, הפלצני והאחר ומוכן לשלם לא מעט כסף (במזומן) עבור סחורה שהוא מאמין שהיא כה מיוחדת, סחורה עליה יוכל להעביר כמה דקות שיחה במפגש שישי הקרוב, שעדיף להשאיר את מחירה לסוף תהליך הקניה המוזר הזה, כאשר כמה דקות קודם-לכן אותו ציבור צופה, כנראה באדישות, במבט שישי על כתבה העוסקת במצבם הקשה ובפנסיה המועטה של הקשישים בישראל.