|
במעמד חגיגי זה, של סיום כהונתה כשופטת ופתיחת פרק חדש בחייה, נעמוד על המטען שהביאה עמה לחיינו ולעולם המשפט, כאחד.
משפחת אוסוסקין, מרים, משה וילדתם אלישבע ג'וספינה - היא אליקה שלנו - עלו לישראל בשנת 1941 מרומניה, שם היה אביה מנכ"ל הג'וינט בשש ארצות הבלקן.
אליקה היתה לבת ירושלים ולימודיה ופעילותה החברתית עשתה משחר נעוריה עם האחד היחיד והמיוחד בחייה, אהרון. לאחר תום שירותה הצבאי כסמלת ח"ן וסעד קבלה אליקה תואר מוסמך בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיה, עבדה אליקה, משך 11 שנים, במחלקה לזואולוגיה ובמחלקה לגנטיקה של האוניברסיטה.
או אז, איוותה לה אליקה תחום עיסוק חדש, והחלה בלימודי משפטים, אותם סיימה בשנת 1977. את התמחותה עשתה בבית המשפט העליון ובפרקליטות מחוז ירושלים. בשנת 1978 הוסמכה כעורכת דין.
|
|
משך תשע שנים היתה אליקה עוזרת משפטית של נשיאי בית המשפט העליון השופטים זוסמן, לנדוי, כַּהָן ושמגר.
בשנת 1987 הצטלבו דרכינו לראשונה, עת הצטרפה אליקה למשפחת בתי הדין לעבודה. בין השנים 1987 ל- 1990 כיהנה אליקה כרשמת בית הדין האזורי בירושלים ובאותה שנה 1990 התמנתה לשופטת בית הדין האזורי. בשנת 1995 נבחרה לכהן כשופטת בית הדין הארצי לעבודה. בשנת 2000 מונתה לסגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה.
עם מינויה לתפקיד סגנית הנשיא, הצטרפה אליקה לשרשרת מפוארת של סגני הנשיאים שקדמו לה: ישראל לוין ז"ל, צבי טרלו, שאול קובובי ויצחק אליאסוף יבדלו לחיים ארוכים, וכן הנשיא מנחם גולדברג ז"ל ואנוכי, שכיהנו כסגני הנשיא. אליקה המשיכה את עבודתם הענפה והברוכה.
הדרך שעשתה אליקה מכהונת רשמת לכהונת סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה נבנתה בזכות כישוריה וחזונה המשפטי. לא יד המקרה כיוונה את אליקה אל השירות הציבורי, אל השפיטה ואל משפט העבודה והביטחון הסוציאלי.
הערכים על ברכיהם התחנכה, הם שהתוו את דרכה ואת רצונה לתרום לגיבושה של חברה צודקת, שעל דגלה חרוטים עקרונות של שוויון, סולידריות חברתית והתנהגות נאותה וראויה בין אדם לחברו, בין מעסיק לעובד, ובין רשויות השלטון לאזרחי המדינה. חברה בה נהנה היחיד מזכויות חברתיות, ובה נשמר כבוד האדם באשר הוא אדם.
במרכז פסיקותיה עומד במלוא הדרו כבודו של האדם, כבודם של העובד, של המנהל ושל מקבלי קצבאות וכל אלה בראי אהבת הזולת. בכתיבתה המשפטית נתנה אליקה רוח חיים לדברי מסכת אבות [ב:י"ג] "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ולדברי רבי עקיבה במסכת אבות [ג:י"ז] "חביב אדם אשר נברא בצלם". כך, את מיטב פסיקתה הקדישה אליקה "לשיר את שירת האדם והוד צלמו", כמאמר הרב קוק זצ"ל, ומשנתה זו הציבה על בסיס איתן של עקרונות המשפט וחוקי היסוד של שיטתנו.
|
|
[4] הרקע לפסיקה של אליקה:
|
|
|
אליקה נתנה ביטוי מובהק לייחודו של משפט העבודה והביטחון הסוציאלי, אשר נבדל מן המשפט הכללי בתוכן, ברוח ובמבנה. משפט העבודה הישראלי החל בדברי נביאים לפני שנים רבות, וכך נאמר בספר תהלים (פב) על תפקידו של הדיין:
"... שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו; פלטו דל ואביון, מיד רשעים הצילו...".
משפט העבודה של ימינו ממשיך את מסורת עם ישראל. בהיותו ענף משפט דינאמי, המתפתח עם שינויי העתים והנדרש למענה ההולם לצרכי השעה, קם ועומד מעצם מהותו, תכליתו ורוחו, על ענייניהם של בני אדם - ואין לך אוהב אדם כאליקה.
במרוצת השנים בן כיהנה אליקה כשופטת, ואף קודם לכן, מצאה עצמה החברה בישראל ניצבת אל מול בעיות חברתיות קשות, לרבות בתחום יחסי העבודה והביטחון הסוציאלי. גברה התחרות בשווקי העולם. מפעלים העבירו את קווי הייצור לארצות הים ומעסיקים פרטיים נאלצו לקצץ בעלויות. הכלכלה שנקלעה למשברים קשים, נחלצה מהם, תוך קיצוצי תקציב והשתלבות בצרכי הכלכלה הגלובלית. וכל זאת, במחיר הכבד של פערי הכנסה גדלים והולכים במשק, בהתהוותן של קבוצות חלשות בשוק העבודה, ובאה לעולם תופעת העובדים העניים, העובדים הזרים, וכאלה שאינם עובדים כלל.
דפוסי העסקה חדשים תפסו את מקומה של העבודה המאורגנת, כדי כך שכיום רק כשליש מהעובדים נהנים מהגנת ארגוני עובדים במקומות עבודתם ובית הדין לעבודה הפך מפלטם העיקרי. התרחשו רפורמות מרחיקות לכת במערכת הפנסיונית; באו לעולם שינויים מבניים מרחיקי לכת, במיוחד במגזר הציבורי, אשר גררו לא אחת, סכסוכים קיבוציים מורכבים; התרחבו המינויים הפוליטיים; החריפה בעיית הניהול הלא תקין של השלטון המקומי, שהביאו תופעה נרחבת וחמורה של הלנת שכר העובדים; והופיעה בעיית זכויות העובד לפרטיות במקום עבודתו.
בפני האתגרים הללו עמדה אליקה בפסקי דין רבים שהוציאה תחת ידיה, שהיו למלאכת מחשבת, ופתחו באומץ פרקים חדשניים אשר יעמדו למשנה לדורות לבוא.
|
|
אליקה היא משפטנית חריפה, בעלת כושר ביטוי יוצא דופן, וידע רב במשפט הישראלי ובדין הזר; היא שופטת אמיצה, נאמנה להשקפת עולמה, נותנת ביטוי מובהק לערכי היסוד של שיטתנו המשפטית ומתווה דרכים חדשות ומקוריות במשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.
אליקה לא היססה להעביר תחת שבט הביקורת השיפוטית חקיקת משנה, מדיניות והחלטות של רשויות השלטון, ככל שנמצאה בהן חריגה ממידת האיזון והסבירות, ומתום הלב הנדרש מרשויות אלה.
אשתדל לסקור בקצרה חלק מפסיקתה של אליקה:
[א] על מעמדו של הפרט, מרכזיותו וחשיבותו כאדם וכעובד במקום העבודה אמרה אליקה:
" עובד אינו חפץ, הוא אינו פיון על לוח שחמט, שניתן להזיזו מעת לעת ללא נימוק מספיק" (עע 701008/98 מאיר בנימין - שר האוצר ואח' פד"ע לח 721).
והוסיפה: "על המעביד להגן על זכותו של העובד לעבוד. זכות זו כוללת את הזכות למינימום פרנסה, זכות הנובעת מהגנה על כבוד האדם של העובד. ברם הזכות לעבוד אינה רק הזכות למינימום פרנסה.... זוהי גם זכות לעסוק במיומנות, להתקדם בה תוך סיפוק מהעיסוק.... שהאווירה במקום העבודה תהא אווירת עבודה נוחה ונעימה. הזכות לעבוד היא גם הזכות שעובד לא יופלה לרעה במקום העבודה" (עע 326/03 מדינת ישראל, משרד הבריאות, המרכז לבריאות הנפש - ילנה צ'פקוב ואח', ניתן ביום 20.2.2006).
[ב] מן הזכות לכבוד גזרה אליקה את האיזון הראוי בין הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק לבין זכויות יסוד אחרות של העובד, ובכללן הזכות לביטוי חופשי ועיתונות חופשית של עיתונאי. כך בפרשת גו'אנה יחיאל - פלשתיין פוסט בע"מ פסקה אליקה, עוד בהיותה שופטת בבית הדין האזורי, כי מקום בו השתנה הקו הכללי של העיתון, יכול הדבר להוות הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של עיתונאי.
[ג] כבוד האדם של מקבלי קצבאות
בפרשנותה את הזכויות מתחום הביטחון הסוציאלי בולטת דאגתה של אליקה למקבלי הקצבאות. בתוך כך פסקה כי:
"הצורך להרחיב את מעגל המבוטחים התחזק גם לנוכח המגמה להכיר בביטחון סוציאלי כזכות אדם חברתית וכמרכיב חיוני בשמירה על כבוד האדם" (עב"ל 273/03 נעמי דוידי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8.6.2004).
בהקשר לענף ביטוח אבטלה התמודדה אליקה עם תבניות העסקה מורכבות ופסקה, כי בנסיבות מסוימות בהן מועסק עובד אצל משתמש באמצעות חברת כוח אדם, יש לראות בו כעובדו של המשתמש לצורך תשלום דמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי (דב"ע נה/ 109-2 אסנת דפנה לוין - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ט 326).
[ד] מקום של כבוד נמצא במשנתה של אליקה לעיקרון תום הלב , החולש על חוזה העבודה, על יחסי עמית וקרן פנסיה כמו גם על כל היבטי משפט העבודה האישי והקיבוצי. בפסיקתה, דוגמת פסק הדין בעניין בוכריס, קרם עיקרון זה עור וגידים, יושם וזכה לפירוש תכליתי.
בשוק עבודה בו כל אדם דואג לענייניו, מעלה אליקה על נס את חשיבות תום הלב כנורמה המחייבת את העובד, את המעסיק ואת השלטון.
|
|
[6] עדיף שלום על המשפט, ככל שהצדק ייעשה:
|
|
|
בצד ההלכה הפסוקה, ייחסה אליקה חשיבות מיוחדת ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות - אותן היא רואה חלק בלתי נפרד מכל מערכת שיפוט מודרנית. לדידה, כדרך יחסי העבודה, כמו יחסים משפחתיים, הם יחסים מתמשכים מהם נגזרת חשיבתה של השכנת השלום בין הצדדים.
אליקה נטלה חלק פעיל בהטמעת מערך הגישור בבתי הדין לעבודה ובכך, קיימה את חובתו של הדיין, המוצאת ביטוייה בפתיחת תפילת השחרית לאמור:
"אלו דברים שאין להם שיעור... כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים... והבאת שלום בין אדם לחברו".
|
|
[7] אליקה ומשפט העבודה והביטחון הסוציאלי הבינלאומי:
|
|
|
מעבר לפסיקתה הענפה משתרע פועלה של אליקה אף מחוץ לכותלי בית הדין, בכתיבה אקדמית, בהוראה, בהרצאות ובכינוסים מקצועיים בארץ ובעולם. בתוך כך, נטלה חלק בכינוסים של האגודה הישראלית והבינלאומית של משפט העבודה והביטחון הסוציאלי ובסמינר השופטים האירופים.
במהלך הדיונים שמקיימים בסמינר זה, בכירי שופטי העבודה באירופה, נהגה אליקה להציג, ביסודיות ובבהירות, את המצוי והרצוי במשפט העבודה בישראל.
בשנת 2000 הוזמנה על-ידי פרופ' סמיטיס [Semitis] ופרופ' מנפרד וייס [Weiss] כאורחת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת פרנקפורט. לימים, כתבה אליקה מאמר בספר שיצא לכבודו של פרופ' וייס, לצד מלומדים בעלי שם עולמי בתחום משפט העבודה הבינלאומי.
על פרסומיה של אליקה נמנים מאמרים בכתבי עת וספרים משפטיים, כך ולשם הדוגמא, מאמריה "משא-ומתן לקראת חוזה עבודה: עיונים בעקבות הרחבת סמכות בית הדין לעבודה", "עיקרון תום הלב במשפט העבודה" ו"ייחודם של דיני מכרזים לקבלה לעבודה".
נוסף על כך, עלי לציין את יחסיה המיוחדים של אליקה עם נציגי הציבור לדורותיהם בשנות כהונתה כשופטת בבית הדין לעבודה. אליקה נהגה בנציגי הציבור, כחברים שווי ערך במותב היושב לדין, בכבוד בהערכה ועם חלקם אף פיתחה יחסי ידידות אישיים. לא בכדי זכתה אליקה להוקרתם של נציגי הציבור שזכו לשבת במחיצתה ואשר נתנו ביטוי להערכתם אליה, כשופטת וכאדם, בין כתלי בית הדין ומחוצה לו.
|
|
[8] מורשתה של אליקה השופטת:
|
|
|
היום פורשת אחותנו אליקה מכס השיפוט כשהיא מותירה עימנו מורשת עשירה אשר תעמוד לנו לשנים לבוא.
פסקי דינה הכתובים עלי ספר, הם מורשתה העיקרית של אליקה לחברה הישראלית. הם מבטאים את ייחודה כשופטת שמעולם לא חששה להביע דעתה, ולהתמודד עם סוגיות חדשות וסבוכות, בין כמובילה ובין כשהחזיקה בדעת מיעוט.
אודה ולא אבוש, כי פעמים לא ראינו עין בעין את התוצאה המשפטית של ההליך שבא בפנינו. אולם, תמיד כיבדתי והערכתי את חוות דעתה, שנכתבו מתוך שכנוע עמוק. כמו כן ידעתי, כי המבחן האמיתי של הפסיקה היא דין ההיסטוריה.
|
|
ובנימה אישית - הדברים לכבודה של אליקה לא יהיו שלמים מבלי שאתייחס לאישיותה האהובה והמיוחדת. אליקה ניחנה באהבת אדם ובמידת רחמים בלתי מוגבלת. היא הקפידה לסייע לזולת ולהשתתף בשמחות של חברים, עובדים ומכרים כמו גם ברגעיהם הקשים. אליקה מאירה פנים לכל הנקרה בדרכה; דלתה וליבה פתוחים תמיד והביקור בלשכתה כמוהו כביקור בביתה. על הקירות ציורים פרי מכחולה, על השולחן צנצנת דבש ופירות, תה חם, ספרים מכל עבר, והעיקר - חיוך ופנים מאירות ומלה טובה.
ברבות השנים פיתחנו משפחות ברק ומשפחת אדלר קשרי ידידות אמיצים. נסענו יחד להשתלמויות וכינוסים בארץ ובעולם. שנים רבות ישבנו בדיונים ובהתייעצויות - בכל שעות היממה - וידענו תקופות של רוגע ושל סערות במשק הישראלי. חלקנו דעות, מאוויים, השקפות עולם, כשלנגד עינינו הרצון לחזק את מדינת ישראל והמשק הישראלי ולתרום לביסוסה של חברה ישראלית צודקת ואיתנה.
אליקה יקרה - רשמת פרקים מפוארים בספר חייך. בתוך כך עלית מהגלות לארץ ישראל; החלפת את מקצוע הביולוגיה בעולם המשפט; והתקדמת מכהונת רשמת לכהונת סגנית נשיא בית הדין הארצי. בה בשעה בניתם את ואהרון בית לתפארת והעמדתם ילדים ונכדים.
היום נפתחה בפניך דרך חדשה ללכת בה, כשעתותיך בידיך להוסיף ולתת ביטוי לכישרונות הרבים בהם בורכת: בציור, בכתיבה, בהרצאות, ובמיצוי כל שהחיים מציעים לך, בחיק המשפחה ובחיי החברה בישראל ומחוצה לה.
בשם שופטי ועובדי בתי הדין לעבודה, אני מודה לך מקרב לב, ומברך אותך, את אהרון ואת בני ביתכם בבריאות טובה, בנחת ובהמשך עשייה פורייה.
אליקה אחותנו היקרה, תחסרי לנו מאוד, ואנו מקווים, כי תמשיכי לראות בבית הדין את הבית החם שכה עמלת על בנייתו. ומכאן ולהבא, נכונו לך אליקה ימים יפים וטובים לרוב. ותלווה אותך ברכתנו מקרב לב.
תודה לך על הכל.
|
|