יום אחד גמלה בלבו של האזרח ק' ההחלטה להיות כאחד האדם ולרכוש לעצמו טלפון נייד. שמח וטוב לב הוא שם פעמיו אל חברת התקשורת הסלולארית - טלקונג' (השם האמיתי שמור במערכת), במטרה לרכוש לעצמו טלפון נייד.
לאחר שבחר לעצמו את המכשיר הצנוע אשר התאים לצרכיו, ולאחר שבחר את המסלול החסכוני התפור לאורח חייו, (ואף מספר מדליק וקליט בחר האזרח לעצמו), אמרה לו הדיילת תכולת העיניים:
"ועכשיו... אתה מקבל מאיתנו מתנה!"
"אני?... מתנה?" שאל ק' הנרגש, "בשבילי?". "כן, מתנה", ענתה לו הדיילת החייכנית, "אתה מקבל מאיתנו מתנה: חבילת גלישה באינטרנט לחודש שלם - בחינם".
האזרח ק' הסתכל על חיוכה הרחב של הדיילת החיננית וחייך אליה בחזרה חיוך מאולץ של נימוס במטרה להסתיר את חוסר התלהבותו מהמתנה אשר זה עתה קיבל... על לא עוול בכפו.
"סליחה", אמר, "אבל אני לא ממש צריך אינטרנט במכשיר הנייד".
הדיילת הסתכלה על ק' במבט מלא חמלה ואמרה לו ברוך אימהי:
"אתה לא יודע שאתה לא צריך כי טרם ניסית. בגלל זה אתה מקבל מאיתנו זאת כמתנה - חודש חינם!!!"
האזרח ק' החל להרגיש בחוסר נוחות מסוימת. הוא לא אהב את הנימה בה דיברה אליו הדיילת, נימה שגוון של תוכחה סמויה היה טבוע בה ועל כן הוא נסוג בכיסאו לאחור. [לדייק, גם את התוכן המניפולטיבי של דבריה הוא לא אהב, אבל מחשבות על גילה הצעיר של הדיילת אשר וודאי הוכשרה לדבר כך על ידי מנהליה, ומחשבות נוספות על האפשרות שמא אותם מנהלים אף מקליטים ברגע זה את שיחתה עמו - הרגיעו אותו. האזרח ק' לא התכוון לגרום לפיטוריה, על כן החליט להבליג על הערתה - ושתק].
"עכשיו תקשיב", המשיכה תכולת העין מרוצה מהיתרון שצברה; "בסוף החודש, אם תרצה לבטל את השירות - תודיע לנו וננתק אותך".
"בסוף החודש?"
"כן... נגיד ב-25 לחודש, או ב-26 לחודש... תודיע לנו".
"ואם אשכח?"
"אם תשכח לבטל אז לא קרה שום דבר... אל תדאג, השירות ימשיך אוטומאטית עוד חודש ותשלם רק על החודש השני."
"ואיך אני מודיע לכם על ביטול?" שאל ק'.
"אההה, זה מאוד פשוט: תחייג כוכבית 888 - שיחת חינם".
"אבל...", נאנח ק', "אני מכיר את הפטנטים האלה... מחייגים ומקבלים תקליט עם תפריט הקשות, מקשיבים ובוחרים במקש מסוים ומחכים עד שמקבלים תקליט אחר, ושוב תפריט, ושוב בוחרים ולוחצים ומחכים... ואם זה לא מתנתק בדרך 500 פעם, אז מגיעים לבסוף להודעה על עומס פניות זמני, או הודעה על תקלה עם הבטחה לחזור אל הלקוח, ואז הם מתקשרים כשאתה לא בהכרח פנוי... ובקיצור... אני מעדיף לשלוח פקס עם הודעת הביטול.
לאיזה מספר אפשר לשלוח פקס?"
"אין אפשרות להודעה באמצעות פקס!" הדיילת ענתה והחיוך עדיין על פניה. "תתקשר, כוכבית 888, זה לא כזה סיפור, אתה מגזים. יהיה בסדר, אל תעשה מזה עניין".
האזרח ק' נע בחוסר נוחות בכיסאו. "רגע אחד", חשב בקול, "יש לי רעיון: אם אין אפשרות להודיע בפקס אז אני מודיע לך עכשיו, ברגע זה, על ביטול השירות בעוד חודש".
"אי אפשר", אמרה החייכנית, "אין דבר כזה להודיע עכשיו. תודיע בסוף החודש כוכבית 888". "אבל... אני רוצה להודיע עכשיו! למה אי אפשר להודיע עכשיו?!"
"ככה ! כי אי אפשר!", אמרה בחיוך רחב במיוחד ובעיניים כחולות עוד יותר. "אבל... אני לא רוצה את המתנה שלכם... מה? אני חייב לקבל אותה בניגוד לרצוני? אין דרך לסרב לה?"
"אין!" אמרה, כבר לא בחיוך.
"אבל... רגע... אני סבור שזה נוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", אמר האזרח ק', "בעצם, אני בטוח בכך!" התעקש.
"למה אתה כזה רשע?!", השתוממה זו שהייתה פעם חייכנית, "איך אתה יכול להגיד דבר כזה?"
האזרח ק' לא אמר נואש: "תראי דיילת חביבה, אני אסביר לך:
נניח שמביאים לך הביתה כלב במתנה... ואת נגעלת מכלבים, במיוחד כשהם בתוך ביתך... האם תסכימי שיכריחו אותך לקבל את הכלב בטענה כי בסוף החודש את אולי תפסיקי להיגעל ממנו?"
"אי אפשר להשוות בין כלב לטלפון נייד!", ביטלה הדיילת את הדברים וסימנה בידיה כי זה עתה שמעה משהו שהוא או שטות מוחלטת, או טיפשות גמורה.
באותו רגע עלה רעיון מטריד בראשו של ק' והוא התלבט האם לבטא אותו בקול. לאחר מחשבה מעמיקה הוא וויתר על הדבר ולא הביע בפניה את שעלה במוחו ולא שאלה האם תסכים כי במשך חודש ימים יכפה את עצמו עליה גבר נאה וחכם, אותו היא אינה מכירה, ואולי זה הוא, האזרח ק' בכבודו ובעצמו, בטענה שהיא חייבת להסכים לנסות שכן אולי בסוף החודש היא תגלה שהיא בעצם כן רוצה אותו...
ק' שינה כיוון...
"סעיף 4 לחוק המתנה תשכ"ח 1968 עוסק בהסכמת מקבל המתנה לקבל את המתנה וזו לשון החוק: חזקה על מקבל המתנה שהסכים למתנה, זולת אם הודיע לנותן על דחייתה תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה", אמר. "האם לאור זאת את מבינה שבכך שאינך מאפשרת לי להודיע על דחיית המתנה אלא בתנאי שאת מציבה לי - הנך עוברת על החוק ומבצעת עבירה?!"
"באמת שאני לא מבינה אותך", אמרה לו, "נותנים לך מתנה ואתה עוד בא אלינו בטענות ובהאשמות!?... וחוץ מזה, איך תדע שאתה לא רוצה אם לא תנסה?"...