רקע
חוק יסוד: נשיא המדינה שהתקבל בשנת 1964, קובע בסעיף 7 כי "בחירת נשיא המדינה תהיה בהצבעה חשאית בישיבת הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד". שינוי הוראה זו יוכל, כאמור, להתקבל ברוב קולות של חברי הכנסת שישתתפו בהצבעה במליאה.
הכנסת היא שבוחרת את נשיא המדינה לתקופת כהונה אחת בלבד בת שבע שנים. עד אז היו הנשיאים יכולים לכהן במשך שתי תקופות בנות 5 שנים כל אחת. חידוש זה מנע מצב שהנשיא המכהן יחזר אחרי פוליטיקאים, כדי להבטיח לעצמו כהונה שנייה.
תפקידיו של נשיא מדינת ישראל
חוק יסוד: נשיא המדינה קובע: "בראש המדינה עומד הנשיא", ובית המשפט העליון קבע כי נשיא המדינה "עומד מעל לכל שלוש הרשויות... ומגלם באישיותו את המדינה עצמה" (1962).
תפקידי הנשיא הם בעיקר ייצוגיים, כגון: השתתפות בטקסים וביקורים רשמיים בארץ ובחוץ לארץ כמייצג המדינה, הענקת כתבי האמנה לנציגיה הדיפלומטיים של ישראל במדינות אחרות, קבלת כתבי האמנה של דיפלומטים זרים בישראל, פתיחת המושב הראשון של כנסת חדשה, קבלת דוחות מישיבות הממשלה, המלצה לחנינה לאסירים או להמתקת עונשם.
הוויכוח הציבורי שהתעורר סביב השאלה,אם יש לשנות את סעיף ההצבעה החשאית להצבעה גלויה בעת בחירת הנשיא הבא בכנסת,מעלה שאלה עקרונית וכבדת משקל דווקא בכל הקשור לדרך מחשבתם של אישים ונבחרי ציבור שהם בעד או נגד יוזמת השינוי.
כל זה בא על-רקע של שני אירועים מרכזיים:
א.פרשת הנשיא קצב, שבמשך שנות דור נחשב לנסיך, איש אפור לכל הדעות, שטיפס מהפריפריה בשקט עד למעלה מעלה עד לכס הנשיאות, רבים ראו בו מודל מושלם של מיזוג עדתי, לאדם חרוץ, בעל הלכות ונימוסים וסמל ודוגמא ומופת למיזוג גלויות, די הופתענו כיצד הצליח לגבור על שמעון פרס בהצבעה חשאית אך גם אלה שלא נטו לו חסד, לא העיזו לשאול בגלוי, הכיצד הגיע איש זה לכס הנשיאות כאשר שמועות על מעלליו ומעשיו המגונים מסתבר שהתגלגלו כבר טרם בחירתו? וכל זה התגלה בעקבות נאומו האחרון לאומה בה התקיף את מוסדות החוק.
ב. בעקבות הליכי הדחתו בכנסת, תחילת המרוץ של המועמדים למשרת נשיא המדינה, ודרישתו של שמעון פרס לשנות את חוק יסוד נשיא המדינה כך שההצבעה תהיה גלויה, שינוי המוכר כ"חוק פרס".
הוויכוח התחמם ביתר שאת אחרי שוועדת השרים לחקיקה אישרה את "חוק פרס" הקובע שתתקיים הצבעה גלויה במליאת הכנסת על מינוי נשיא המדינה, ההצעה זכתה לרוב של שבעה מול חמישה, וכעת ההכרעה האם לאשר את החוק עוברת למליאת הכנסת. ואכן ההצעה נדרשת לעבור משוכה גבוהה יותר בכנסת. בינתיים מימין ומשמאל נערכים לבלום את "חוק פרס" בהצבעה במליאת הכנסת והתהליך אכן יארך עוד מספר חודשים.
הנימוקים בעד ונגד שינוי החוק
לשני המחנות יש נימוקים כבדי משקל בעד ונגד שינוי החוק,ויש חשיבות לפרטן כאן.המתנגדים לשנוי החוק מתבצרים אחר הנימוקים הבאים:
- לא משנים חוק יסוד בגלל מצב פרסונאלי(שמעון פרס).
- אין לשנות את כללי המשחק כאשר כבר החל המשחק.
- הצבעה גלויה תגרום לדילים בין מפלגות ותגרום בעצם לכך שההצבעה תהיה סיעתית ולא אישית על-פי מצפונו של כל אחד ואחד.
.
- שינוי זה יהווה תקדים לשינויי חוקי יסוד נוספים בגלל אינטרסים אישיים.
אך למרות כל נימוקי הנגד, מאחר שמדובר בבחירתו של נשיא מדינת ישראל, שלכל הדעות הוא תפקיד המגלם אומנם באופן סמלי, מדינה, ריבונות ועצמאות, ערכים של חברה, לכן לדעתי יש חובה להטיל אחריות אישית וגלויה בנושא על נבחרי הכנסת ושלא יסתתרו אחרי הפרגוד בבחירות אישיות וזאת משום:
1.מוסד הנשיאות שכה הוכתם באחרונה, חייב לקבל חיזוק ותמיכה, והצבעה גלויה עבור נשיא המדינה תהיה צעד ראשון ומבורך בשיקום מוסד הנשיאות.
2. כל אחד מ-120 חברי הכנסת בבחירות פומביות יתחייב ויהיה חתום על בחירתו, שכולם יידעו במי בחר למשך כל ימי כהונתו של הנשיא הנבחר ואין לתת את האפשרות להסתיר חשבונאות, תככנות ודילים אחרי הפרגוד. אני אישית למשל, כאזרח במדינה, מעניין אותי מי בדיוק הצביע עבור קצב ומי התנגד, זאת גם במסגרת זכות הציבור לדעת.
3. אומנם חשאיות הבחירות נועדה להבטיח שחברי הכנסת יצביעו על-פי מצפונם, אך במציאות הקיימת החשאיות (לעומת השקיפות) דווקא מחזקת את אמנות ה"דילים" (הסכמים, עסקות) לסוגיהם ואת כוחם של חברי הכנסת להפר הבטחות והסכמות.
6. כאשר עומד נבחר הציבור אחרי הפרגוד, בבחירות אישיות, עד לעמידה זו, הרי הוא ממילא היה נתון להשפעות, ללחצים או לדילים, בין אם הוא רוצה בכך ובין אם לא, כי אלה החיים בכנסת, "שמור לי ואשמור לך" ו"תמוך בי ואתמוך בך". אחרת הוא נידון לבידוד בכנסת, ולכן והוא מיישם את הבטחותיו בבחירתו ולא בהכרח על-פי צו מצפונו. ולכן אין לאפשר קנוניות פוליטיות דילים.
5. הבחירה חייבת להיות נקייה משיקולים מפלגתיים כאלה או אחרים, כל אחד יצביע קבל עם ועדה על-פי מצפונו והערכתו האישית של המועמד, מי האיש והאם הוא ראוי לתפקיד בזכות מעלותיו וסגולותיו האישיות ומעשיו עבור המדינה והעם וזאת באחריות אישית וציבורית כאחד.
6. יתר על כן, בחירה חשאית מנוגדת באופייה לעבודת מליאת הכנסת, הנעשית בפומבי, ולכן,דווקא בשנים האחרונות פתחה הכנסת את רוב דיוני ועדותיה לציבור. החשאיות מנוגדת לעקרונותיו של חוק חופש המידע, שיצר את "מהפכת השקיפות" וקבע את זכותו של הפרט לקבל מידע בעל אופי ציבורי. דווקא מידע כזה כולל גם, מבחינה עקרונית, את אופן ההצבעה של חברי הכנסת בבחירת נשיא המדינה.
ולכן אפשר בהחלט לסכם כי:
שיטת הבחירה הגלויה של נשיא המדינה היא השיטה הנאותה, אך למען הצדק, שמירת החוק וההיגיינה הציבורית, השיטה צריכה להיכנס בתוקף אך ורק החל מהבחירות הבאות לנשיא המדינה ולא מבחירות אלו.
ובעניין שמעון פרס, עליו להבין שאין לכופף ולשנות חוק יסוד בשבילו עם כל הכבוד, עליו להתמודד בבחירות חשאיות כקודמיו עד שינוי החוק. גם אין ביטחון כלל וכלל שבהצבעה גלויה לבטח ינצח.
בחירה ישירה של הנשיא על-ידי העם
לאחרונה נשמעים גם קולות לשנות את שיטת הבחירה של נשיא המדינה כך שיבחר על-ידי כלל הציבור, רעיון שנראה על פניו רעיון טוב, הנשיא יבחר ברב כבוד והדר על-ידי העם ובכך יורחב בסיס הבחירה לנשיא המדינה. אך יש לדעת, כי שיטה זו טומנת בחובה גם חסרונות ואלה העיקריים שבהם:
1. שיטת הבחירה הישירה מחייבת היערכות מורכבת והתייחסות לשאלות חשובות, שטרם ניתנו להם תשובות ובהן:
א. למי תהיה זכות להציע מועמדים?
ב. מה יהיו דרכי התעמולה המותרות?
ג. כיצד יחולק זמן שידור למועמדים השונים?
ד.מה גודל התקציב שיידרש מכל מועמד להוציא מכיסו והאם זה ביכולתו?
2. טוב יהיה שהגוף הבוחר, במקרה זה חברי הכנסת, יכירו מקרוב את המועמד, ואם הוא לא פוליטיקאי מקרבם, יוכלו לברר באמצעיהם כדי להכירו, האזרח הפשוט ניזון רק מהתקשורת, מתעמולה ומשמועות וזו מגבלה. לכן, הגוף הבוחר צריך להיות זה שעובד עם הנבחר ומכירו.
3. הוצאת סמכות הבחירה מידי הכנסת תפגע בסמכויות מוסד בית המחוקקים והלכי הדחתו של הנשיא במקרה זה עשויים להיות מסובכים כי הרי נבחר על-ידי העם שהוא הריבון.
4. המועמדים, כדי להיבחר בבחירה ישירה, יאלצו להוציא מכיסם הון עתק כדי להסביר לציבור בישראל מדוע הם מתאימים להיות נשיא המדינה, מדובר בהוצאה של מאות אלפי שקלים אם לא יותר, וזאת בנוסף לתקציב מקופה הציבורית שיעמידו לרשותם מן הסתם- האם כולם יעמדו בכך, ומה יעשו אלה שאין להם?
5. אין לנו ניסיון טוב במסורת הבחירה הישירה, אז למה להתחיל בזה מחדש? ראה בחירת ראשי ממשלה לשעבר.
לכן יש להסיר הצעה זו מסדר היום הציבורי.