נודע מן העיתונות, כי משרד הבינוי והשיכון החל בהכנת "קוד בנייה" שאמור לרכז במסגרת אחת את כל הוראות הבנייה, וזאת, בהתאם להחלטת ממשלת ישראל התלויה על בלימה, בה איני מכיר אחד שמבין דבר בנושא, לרבות שר הבינוי והשיכון.
בעצם - אפשר לחשוב, שמא ראש הממשלה הוא בעל הבנה במקרקעין, אך לא להבנות מסוג זה מייחל האזרח.
לעצם העניין: לא חסר למדינת ישראל מידע חקיקתי. ההפך הוא הנכון - חקיקת המשנה בתחום הבנייה בישראל היא מן המתקדמות והמפותחות בעולם המערבי, ועולה ברמתה המקצועית על תקנים אירופאיים ועל מפרטים המקובלים במערב.
הסתירות-לכאורה בין תקן א' המוצא על-ידי מכון התקנים הישראלי, לבין תקנה ב' המותקנת על-ידי משרד ממשלתי כלשהו, ככל שנדמה למאן-דהוא כי סתירות הנה, הן בטלות בשישים ולא משפיעות כלל על איכות הבנייה.
מרביתן של הטענות לגבי סתירות-לכאורה, נובעת מפרשנות שגויה ובלתי מקצועית של התקן או של התקנה בהם מדובר. אותן סתירות ואף יותר, צפוי שיהיו באותו "קוד בנייה" האמור להציל את איכות הבנייה; יתירה מכך, גורמים חיצוניים יכבירו בניסיונותיהם להשפיע על גיבושו ועל תוכנו של קוד הבנייה, מתוך שיקולים זרים, לא פחות משנעשה הדבר כיום באמצעות הפעלת לחץ על מכון התקנים על-ידי סקטורים שונים המושכים לכיוון יעדיהם - קבלנים, ספקים, יצרנים, יזמים, ומי לא. די לבחון את גלגוליו של תקן ישראלי מס' 1142 הדן במעקי בטיחות, בשנים האחרונות, כדי להבחין מתוך תוכנו ומתוך השינויים שהוא עבר, במה שתרחש ברקע לחקיקה המתלבטת והמשתנה, ללא שחל שום חידוש או שינוי טכנולוגי או מחקרי בנשוא תקן זה - מעקי הבטיחות...
"קוד הבנייה" יוכן, מן הסתם, על-ידי אותם גורמים ומוסדות שהכינו ושמכינים את התקנות והתקנים אשר כנגדם יוצא משרד הבינוי והשיכון, ואין שום סיבה ברורה מדוע לא ישפרו גורמים אלו את מה שטעון שיפור, במקום לנסח קוד אחר.
כמו כן לא ברור מה יהיה תקפו של הקוד, כיצד יתייחסו לקוד זה פסקי הדין, מה יהיה מעמדו של החוק - המצוי בכל מקרה מעל הקוד, ויש עוד שאלות קשות פתרון רבות הרובצות לפתחו של הקוד שטרם נולד.
אין שחר לקוד במצב בו הכל מתקדם, זורם, משתנה, זז, לובש צורה ופושט צורה, ודווקא לחקיקה מהדגם הקיים כיום - ניסיון רב בתחומים שונים בהתמודדות עם מצב דינמי, ואותה צריך לתקן, לשכלל, לפתח, מבלי ליצור עוד מערכת של סטנדרטים על כל מגבלותיה וחסרונותיה.
דבר אחד ברור: קוד זה יוצר כבר עתה מנגנון בירוקרטי נוסף, ומעסיק עוד וועדות ועוד מומחים, במקום לרדת לשורש העניין.
וזהו שורש העניין הטעון טיפול-שורש - עם הקוד ובלעדיו:
חסרה מודעות של ציבור המתכננים, כמו גם של בעלי סמכויות הרישוי. אלה גם אלה למדו באותן מסגרות אקדמיות. המודעות החסרה היא - בעניין החובה החלה על המתכנן לתכנן כחוק ולחובה החלה על הבונה לבנות כחוק.
חסרה מודעות במערכת בתי המשפט, לתקפו של התקן הישראלי ולאובליגטוריות התקנות. בית המשפט מתיר לעצמו לקבוע סטנדרטים שונים מדרישות ברורות שבחקיקת המשנה ובכך ליצור רמה נחותה של איכות הבנייה, לרבות הכשרת סיכוני בטיחות ומטרדי תברואה המתקבלים כנורמה בתחום הבנייה בישראל, בחסות בתי המשפט בפסקי דינם.
חסר ידע משפטי בקרב ציבור המתכננים הרשויים בישראל; הידע שנרכש במסגרת "חצי מקצוע" בחלק מהמכללות והאוניברסיטאות בתחום האדריכלות הוא חלקי ולפעמים ידע שגוי ומוטעה, כי... מלמדים מקצוע זה ממש אותם אדריכלים ומהנדסים ששוגים בפועל ולמעשה בתכנון לקוי ובאי התאמות לחוק ולתקנות, אותם אדריכלים שלמדו באותם מקומות לימוד עם מודעות קלושה לנושא וללא בסיס אקדמי ראוי.
יש להניח לקוד הבנייה ולטפל באקדמיה, כדי שהדור הבא ייהנה מבנייה איכותית וממגורים חוקיים, בהתאמה לחוק הקיים והמשתנה לפי הנסיבות כפי שצריך להיות.
למען הגילוי הנאות ייאמר כי המחבר עוסק באופן חלקי גם כמרצה אקדמי לתחיקת הבנייה וחיבר ספר לימוד במקצוע זה.