הטור של פריצי

הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, עתר לבג"צ נגד חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שקראה לו להתפטר בגין קבלת טובות הנאה כלכליות ועוד כמה וכמה מעשים טובים שעשה. לא שמזוז טעה בביקורתו החריפה על מצגר, אבל אין זה תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה לחלק ציונים ולהמליץ על התפטרויות. יש ראיות לעבירה - שיגיש כתב אישום. אין ראיות - שישתוק. זה החוק. בג"צ קיבל את הטיעון של מצגר ולכן מזוז יצטרך לתקן עכשו את הדוח שלו ולמחוק ממנו פרקים שלמים. ריח רע של ריקבון עולה מהרבנות הראשית בהנהגתו של מצגר, אבל לזכותו ניתן לומר שלפחות הוא לימד את מזוז מהו החוק החילוני.

שר המשפטים דניאל פרידמן ממשיך בדרכו והשבוע הוא כבר הפיץ את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים שגם קובעת ששניים מהשופטים החברים בה יהיו שופטים מחוזיים (בדימ.) ולא השופטים המכהנים בעליון. מה חושבת על זה ביניש כולם יודעים וחשין הזקן כבר ירד למרתף להשחיז את הגרזן. מאחר ועל פחות מזה חיים רמון מת מות נשיקה, לא נותר לי אלא לברך גם את פרידמן בברכת שלום. גם אם הוא יתרחק מנשים, מנהיגה ומאלכוהול, יעבור רק במעברי חציה וישים כרטיסי חניה באוטו גם בלילה, הסיפור שלו נגמר. מספיק שהוא ימכור את החמץ שלו לגוי והוא כבר ימצא עצמו נחקר על עבירות כלכליות וחוטף כתב אישום על מגעים עם סוכן זר. שלום פרידמן.

"כל הפרסומים על זהותו של המפכ"ל הבא של המשטרה הם ספקולציה שלא שווים אפילו את הנייר שהם נכתבים עליו" הודיע שר המשטרה שלנו דיכטר. קצת צניעות, דיכטר. ככל שאני זוכר, הנייר היחיד שהוכח שלא היה שווה כלום היה דווקא הנייר שלך, עליו כתבת שגנות ימונה לתפקיד.

ליאורה גלאט-ברקוביץ', הפרקליטה שהורשעה ופוטרה מהפרקליטות (הישג מדהים בפני עצמו) הפכה להיות פרשנית בטלוויזיה הממלכתית והיא שמסבירה לנו על המסך מהו החוק ואיך צריך להתנהג. אם כך, הנה התוכניות הבאות: פינת הנשים בהגשת קצב וערוץ האתיקה בהנחיית אולמרט.

מודעה מעוטרת ברשימת סא"ל (מיל.) ואל"מ (מיל.) הכריזה ש"דרושה מנהיגות מנוסה" וקראה לאלוף (מיל.) עמי איילון לחבור למנהיגותו המהוללת של רב-אלוף (מיל.) אהוד ברק "עמו לחמנו במלחמות ישראל לביצור בטחונה של המדינה". לא פחות ולא יותר. חשבנו שנפטרנו מאופנת מודעות הקצינים, אך מסתבר שחיילים ותיקים אינם נמוגים אלא רק מתים להגיע לשלטון. אותה חבורה, אותם מושגים, אותה רעות מזוייפת ואותם אינטרסים אישיים. יש מדינות שהולכות קדימה ויש כאלה שקציניהן מושכים אותן לאחור.

הסטודנטים ישבתו רק אחרי הפסח. שנה אחר שנה שהממשלה צוחקת עליהם, מרמה אותם, מפרה הסכמים והתחייבויות קודמות, אבל הטמבלים הללו ישבתו רק "אחרי החגים". ככה הם מודיעים כל שנה ואחרי יומיים וחצי של שביתה מדומה הם מתקפלים תמורת עוד הבטחה כוזבת שתופר (באחריות). יכול להיות שיהיה להם בעוד שנתיים תואר אקדמי, אבל לעולם לא יהיה להם עמוד שידרה. משהו מאד בסיסי השתבש באקדמיה שלנו אם זה החומר הסטודנטיאלי שמסתובב בה, ולא אתפלא אם בסוף הממשלה תגבה מהם גם תוספת ים, מהרכיכות הללו.

לזכותה של חב"ד שהיא נותנת מענה פראקטי לכל בעיה. השנה כבר אפשר למכור אצלה חמץ באמצעות האינטרנט. נכנסים לאתר חב"ד, יש טופס למילוי פרטים, הקלדה והופ - החמץ שלכם מכור. למעוניינים: [קישור] . תבדקו רק אם האתר מאובטח, כדי שאיזה האקר לא יגנוב לכם בדרך איזו פיתה מהפריזר. אבל כל הכבוד לצעירי חב"ד הוגי הרעיון ואני מקווה שעם הזמן נוכל לקבל מהם שירותי דת וירטואלית נוספים, כמו טבילה ב-SMS ושמירת שבת בקובץ, אם כי אני קצת מסופק לגבי שירותי ברית המילה באמצעות המדפסת.

הסיאליס כשרה לחג, אבל דוקא אחותה המפורסמת, הויאגרה, אינה מופיעה השנה ברשימה שפרסמה הרבנות הראשית עם התרופות הכשרות לפסח. הנה הלכה לי שמחת החג. אבל הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה (פוריות ורפואה ע"פ ההלכה), מרגיע ומודיע כי בשנה שעברה התיר הרב מרדכי אליהו את השימוש בויאגרה לכל מי שרגיל להשתמש בה, אפילו אם הוא אשכנזי. נרגעתי. ויפה לגלות שההלכה היהודית יודעת להיות רכה וגמישה דווקא כשצריך להיות נוקשה וקשוח.