בלילה במאי נפל עלינו המאהב,
בראיון מדהים מול היערות. חיכיתי שלושה ימים, ואפילו מר מאני לא הצליח להסביר לי את הרוח הרעה, הנופלת מדי פעם על הסופר א"ב יהושע, ומתבטאת בפרצי הגות מבעיתה, המעידה על בורותו. אמר הסופר:
שאלה: "אתה אופטימי?" "אני לא יכול להרשות לעצמי להיות פסימי. ראינו את האבידות האזרחיות במלחמה הזו, שאגב, אותם ועדת וינוגרד פשוט שכחה. במלחמה הבאה יהיו יותר אזרחים שיהרגו וצריך למנוע את זה בכל מחיר.
"איך עושים את זה? "הולכים קדימה. לא שוקעים במרה שחורה. מתמקדים בתהליך השלום עם הפלשתינים, ויותר חשוב ואפשרי, עם הסורים. בקרב הפלשתינים אני לא יודע אם יש לנו פרטנר אבל עם סוריה אני חושב שיש. הסכם עם סוריה ינטרל את האיום האירני, יפסיק את פעילות החיזבאללה ויוציא מהאזור כמות אדירה של חומר נפץ. הפלשתינים הם לא איום קיומי אבל סוריה, אירן ועירק הם יורה רותחת של טרור. זה מאד מסוכן לישראל.
"אתה חושב שהסכם עם סוריה ריאלי יותר משלום עם הפלשתינים? "כן. אני חושב שאיתם הסכמים הם הסכמים. אסור לשכוח את הסכם הפרדת הכוחות ברמת הגולן שנמשך כמעט 37 שנים. הם יכלו לעשות צרות אם הם רוצים, אבל הם בחרו לכבד אותו. סוריה היא ארץ חילונית, אני חושב שנוכל להגיע איתם להסכם כמו שהגענו עם המצרים. לגבי הפלשתינים אני חושב שעד שהם לא יצאו מהכאוס הפנימי שלהם, יהיה קשה לדבר איתם, אבל נוכל להגיע להסכמים חלקיים".
עלי לציין בהכנעה, כי השתכנעתי. אחר כך קלקלו לי את התמונה. מישהו היה חייב להזכיר לי, שא"ב יהושע מבקש לשקם את ידידו אהוד אולמרט (האם הוא גם מטיבו?), או שמא בעייתו הנה רצונו העז - כחותם על "יוזמת ז'נבה" - להיפטר בכל מחיר מ"הכיבוש"?
הבה נבדוק כמה אמירות של פרופ' אברהם בּוּלי [באנגלית - בריון] יהושע מאוניברסיטת חיפה בשנים האחרונות.
- הסופר הדגול המליץ לפני כשנה לבחור לראשות הממשלה על בריון שכונתי, הנקרא עמיר פרץ.
- מישהו הזכיר לי, שיחד עם חבר מרעיו - קרא יהושע להפסיק את הלחימה בקיץ האחרון, כדי להציל את חיזבאללה.
- לפני שנה הגדיר יהושע - במסגרת דיון על עתיד העם היהודי, בוועידה בוושינגטון לציון מאה שנה להקמת הועד היהודי האמריקני: "הזהות שלי היא ישראלית, הדת היהודית לא משחקת תפקיד". אין פלא שאמירתו הרגיזה את יהודי ארצות-הברית, שהבינו אותו כשורה (שמעתי אותו מבאר את דבריו המקוממים ב"כנס הרצליה" אחר כך).
- לקראת יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל השנה, הגדיל יהושע, והציע - בידיעות אחרונות - "לכבד ביום זיכרון מיוחד ומשותף לנו ולפלשתינים את זכר כל האזרחים הרבים, והלא לוחמים, שנפלו באש המלחמה משני צידי הגבול... ההזדהות עם כאב השכול האזרחי גם של האויב, אם מצדנו ואם מצידם, הייתה תורמת עוד יותר למניעת המלחמה הבאה."
- לפני חמש שנים, אמר יהושע בהרצאה בתל אביב, כי התנהגות ישראל אחראית לטירוף-הדעת, הפוקד את הפלשתינים, ואף רמז כי במידה מסוימת אחראי העם היהודי לטירוף, שאחז בזמנו בעם הגרמני, ונימק זאת במשפט: "עצם היותנו חסרי גבולות, הביא לשנאה ולאנטישמיות נגדנו".
דרך אגב, שאל אותי הירקן הנהדר שלי (לא אסגיר את שמו - כדי שאוכל לקנות אצלו, כרצוני, ובלי דוחק), "ממתי כל קשקשן, שמלכלך ניירות, הופך אצלכם למומחה לאסטרטגיה? גם אני רוצה לתכנן מדיניות".
לדעתי - וזה עניין של טעם אישי בלבד - הירקן שלי מבין בירקות הרבה יותר מאשר פרופ' א"ב יהושע בכתיבה, בהיסטוריה של עם ישראל, ביהדות ובאסטרטגיה.