במהלך דורות רבים חלם עם ישראל על חזרה לארצו. הדת וחלום זה איחדו אותנו, ואיפשרו קיומנו הלאומי ללא מולדת פיזית במשך אלפיים שנות גלות.
כמה מטובי בניה של הציונות כיום ממשיכים לראות ב-"ארץ-ישראל השלמה" לא רק הגשמת זכות טבעית של עם ישראל, אלא אף הפתרון היחידי שיבטיח המשך קיומנו הלאומי בארץ. אלה אנשים ישרים ונלהבים, אידיאליסטים שחיים הרעיון כל דקה ביום, 365 ימים בשנה, ומוכנים למסור נפשם למענו; אנשים מהסוג שאנו מחפשים בנרות בין מנהיגינו.
האם גישתם תביא מזור לתחלואי העם והמדינה? מסופקני; לדאבוני, נראה שטמון בה דווקא זרע לחורבן הבית השלישי. בארץ ישראל המערבית מצויה אוכלוסיה ערבית גדולה. בהיעדר עלייה המונית, צפוי ששיעורה יחסית לאוכלוסיה היהודית עתיד אף לגדול, לפחות בשנים הקרובות. אלה המייחלים לבוקר בו נתעורר בארץ נקייה מערבים, אינם אלא חולמים בהקיץ.
נתון כבד-משקל נוסף הוא, שמאז תחילת הציונות היהודים לא היו מאוחדים בדעותיהם בשאלות המרכזיות הנוגעות לעתידנו הפיזי והלאומי, ולרבים מהם עמדות שלדעת אחרים הן בגדר חציית קווים אדומים. אין הדבר כך באכלוסיה הערבית, שגישתה לסכסוך איתנו אחידה למדי.
לכן, הענקת זכויות אזרחיות מלאות של מדינת ישראל לכל הערבים בארץ ישראל, משמעותה הכמעט מיידית היא העברה לידיהם של יכולת ההכרעה בנושאים החיוניים לקיומנו. איש מחסידי הארץ השלמה אינו מעלה זאת על דעתו.
מאחר שגירוש מיליונים אינו בא בחשבון כיום, ומצב קבע של הימצאות אוכלוסיה ערבית גדולה נטולת זכויות אזרח בסיסיות במדינת ישראל לא מתקבל על הדעת - מוצע פתרון פלא של הפרדה בין אזרחות למקום ישיבה של האוכלוסיה הערבית. הערבים ישבו בתוכנו, אך יהיו אזרחים במדינה ערבית כלשהי - כגון ירדן, שהיא ממילא מדינה פלשתינית במהותה.
זה נראה כפתרון מוצלח, אך יש בו בעיה אחת - אין לו כל סיכוי להתממש. אף מדינה ערבית לא תסכים להכיר בערביי הארץ שיחיו בתוך מדינת ישראל, כאזרחיה; הם עצמם יסרבו להיות בעלי זכויות אזרח, וההשפעה הנובעת מהן, במדינה שאין הם חיים בה, ולכן אין משמעות מעשית לאזרחותם.
אימוץ הגישה על-ידי מדינת ישראל יביא בהכרח להמשך הקטל ואף להגברתו. בנוסף לכך, העולם לא יקבל פתרון זה. אם ננסה לכפות אותו, נהיה מנודים כמו רודזיה ודרום-אפריקה הישנה בשנותיהן האחרונות, אולי אף יותר. כך לא נשרוד לאורך זמן.
רובו המוחלט של הציבור היהודי רואה את רעיון ארץ ישראל השלמה כלא מציאותי ו/או כבלתי צודק. העמדתו במרכז ההוויה הפוליטית של אותם אנשים טובים, גורמת לשתי תוצאות רעות:
- העמקת הפילוג במחנה הלאומי והגברת היחלשותו;
- היעדרות אנשים אלה מההנהגה, הפקרת הזירה הפוליטית בה נקבעות עובדות הרות גורל, חלקן אף בלתי הפיכות, למנהיגים ראויים פחות.
חלום ארץ ישראל השלמה אינו בר מימוש בתקופתנו. הדרך של "כולה שלי" תביא לתוצאה הפוכה - בטווח הקצר (גם אם לא מיידי), תחזיר לשלטון את מצדדי ה"התנתקויות" וה"התכנסויות" ההרסניות וחסרות התוחלת. היא פוגעת בצדקת טיעונינו ותורמת לבידודנו. בטווח הארוך, עלולה להיות בין הגורמים לחורבן הבית השלישי.
הפתרון היחידי
הסכם "אוסלו" היה אסון לעם ישראל, אך יש בו מרכיב חיובי אחד - כתוצאה ממנו איננו שולטים יותר על רוב-רובם של ערביי ארץ ישראל. אל לנו לוותר על יתרון זה, צריך להפיק ממנו תועלת מירבית.
הפתרון היחידי בעל סיכוי להפסיק הכתישה ושפיכות הדמים הנמשכות כבר דורות (או, לפחות, להפחיתן במידה רבה) ולבסס עתידנו כאן - הוא, לדעתי, קביעת גבולות מדינה קצרים וברי הגנה, שכמעט כל היהודים יימצאו בצידם האחד, וכמעט כל הערבים בצידם האחר. בהתוויתם, שתקבע שטחה של מדינת ישראל לדורות הבאים, יש להתחשב בגורמים רבים; אחד החשובים בהם - כי לנו אין ארץ אחרת. כדי להגיע לגבולות כאלה, מותר וצריך להעביר אוכלוסיות - גם שלנו, גם שלהם.
זה לא פתרון פשוט, ודאי לא מיידי. אך, לדעתי, הוא היחידי שיכול להבטיח קיומנו הלאומי בארץ לאורך זמן. ניסיון להגיע לכל לפתרון אחר ימיט עלינו, קרוב לוודאי, אסון.
עד למימושו, אסור להראות חולשה. אסור למצמץ, אסור להיכנע לטרור בעסקות שבויים או ב"מחוות" כלפי אויבינו בעת מלחמה. על כל מעשה תוקפנות יש להגיב בעוצמה רבה.
אסור לסגת מאף שעל אדמה, צריך להרחיב ולחזק ההתיישבות בכל חבלי הארץ, במרץ ובנחישות - כפי שנעשה בהסכמה לאומית רחבה עד קום המדינה.
התיישבות זאת תקבע במידה מכרעת גודל המדינה ומיקום גבולותיה העתידיים. היא אף תאותת לאויבינו שהזמן לא פועל יותר לטובתם, שכדאי להם להזדרז ולהגיע אתנו להסדר.