על-מנת לאמוד את נושא ההפרטה עלינו לצלול מעט עמוק יותר למימיהם הקרים של העקרונות הסובבים אותה. אנו נוטים כיום לזלזל בשיטת המשטר הקומוניסטי משום שההוכחות לכשלונו הינן ברורות ומוצקות. ממש לנגד עינינו כבסרט סוריאליסטי ובזמן אמת קרסה ברית המועצות מובילת התזה הקומוניסטית העולמית וחלקיה אשר יצרו את השלם הפכו עצמאיים ומתרחקים מרחק רב ממורשת קרל מרקס, אנגלס, לנין וטרוצקי. כך גם עקרונית באשר לסין וקובה (קסטרו חייב ללכת תחילה).
נראה כי בריצת המערב לחצרץ את עליונות השיטה הקפיטליסטית על פני זו הקומוניסטית, אשר ניתן לשייכה בחלקה ליריבות פוליטית וצבאית ולא רק זו הכלכלית, החטאנו מספר נקודות זכות לטובת המערכת השלטונית הקומוניסטית ובראשן הכוונה הבסיסית והפעולות שנינקטו להקניית הביטחון הכלכלי קיומי לכל אזרח. מכל קבוצת גיל ומשלח יד.
מאידך, עדיין עלינו להמתין ולצפות בערכה האמיתי וסיכויי שרידותה של השיטה הקפיטליסטית הטהורה (אשר אינה קיימת באופן זה בעולמנו), בה מעורבות השלטון אינה קיימת כהוא זה בהתנהלות הכלכלית הלאומית וכל אזרח חופשי באופן מוחלט לנפשו. קרוב לוודאי כי במידה ושיטה זו היתה מתקיימת בלבדית, גורלה היה ממש כגורל השיטה הקומוניסטית, דהיינו קריסה טוטלית בצורה זו או אחרת.
השיטה הקומוניסטית התנפצה משום שהאדונים מרכס, אנגלס ולנין לקו בהבנת הטבע האנושי. אנו, בני האנוש, בטבענו אנו יזמים, מי יותר ומי פחות ואיננו יכולים להתגבר על נטייתנו האובססיבית לרכוש פרטי ולהתהדרות בו. בסטה בשוק היא יזמות, התארגנות של מספר נשים בכפר נידח לייצור מזכרות וכן גם חנות בגדים בקניון, חברה קטנה לייצור משורים וחברת היי-טק מצליחה וחובקת עולם, כולן יוזמות אנוש.
השיטה הקפיטליסטית הטהורה תקרוס בדיוק מאותה הסיבה, באשר הטבע האנושי אשר בצידה השני של המטבע "הוא רע מנעוריו" והוא שיביא את חורבנה. במידה ונתיר חופש מוחלט לבני האנוש, בכל תחום שהוא ובוודאי הכלכלי, אנו נצפה לאורך זמן באנרכיה מתפתחת אשר בה ברי-המזל שהפכו חזקים כלכלית (או שלטונית) ינצלו ואחר כך ידכאו את האחרים אשר הביאו להם בעקיפין את העושר הזה. נקיפות מצפון לא יהיו מעורבות בפועלם זה. בעולם המושגים האנושי אשר אינו תחת פיקוח והגבלות מסויימות הפרט או השבט הינו הטורף או הנטרף. ואז יקרה הבלתי נימנע, השיטה הקפיטליסטית תקרוס בלחץ הנדכאים, ברוכים הבאים לגן החיות האנושי.
ובכן מדוע לא קרסה עד עתה השיטה הקפיטליסטית? מהטעם הפשוט שאותה שיטה המכונה בידנו "השיטה הקפיטליסטית" הנהוגה במדינות המערב אינה ובתבונה רבה, השיטה הקפיטליסטית הטהורה והינה למעשה האינטגרציה בין שתי השיטות, הקומוניסטית והקפיטליסטית, כאשר האחרונה היא הדומיננטית בין השתיים ולכן ראוי יותר לכנותה "קפיטליזם סוציאלי".
השיטה הכלכלית הנוהגת באותו משטר "קפיטליזם סוציאלי" הינה אומנם קפיטליסטית אך זו כפופה לפיקוח ממשלתי מסויים ובמקביל המשטר הדמוקרטי שהינו שלוחתו הכלכלית של משטר זה אמור(?) להגן על החלשים בחברה מפני בעלי ההון חסרי הגבולות, המעצורים ורודפי הבצע (מי שראה בעל הון שאמר דייני לאחר שצבר את המיליארד הראשון שיקום).
בניגוד לאמונה הרווחת כי יצירתו וקימומו של המשטר הדמוקרטי הוא שקבע והעניק את זכויות ורווחת האזרח החי תחת משטר זה, ההפך הוא הנכון. לאמיתו של דבר היזמות האישית והדחף להצטיינות אישית, צבירת רכוש פרטי וההתהדרות בו הם-הם שהביאו ליצירתו של המשטר הדמוקרטי וזכויות האזרח הנלוות אליו לעולם.
קל להבין את הקשר בין יזמות כלכלית אישית "קפיטליסטית" לבין המשטר הדמוקרטי, שניהם מעלים על נס ומקדמים את הפרט וזכויותיו ובכך שניהם הינם "תאומים סיאמים" למהדרין, כאשר יזמות הפרטים האנושית היא הראשונה והמקדימה בין השווים.
קל להדגים תזה זו על גב כישלונות האמריקנים בעירק עם תום הקרבות שם. מעצבי המדיניות האמריקנית היו שבויים בקונספט אשר קבע כי יש להשליט את הדמוקרטיה המערבית בעירק והיא אשר תיישר את ההדורים שם... טעות, טעות פטלית, כפי שאכן ארע. אצה הדרך לאמריקנים ואכן "המהירות היתה מהשטן". במידה והיו משקיעים אגרסיבית ביזמות כלכלית עירקית אישית ועממית מאז שנת הפלת משטר סדאם היא 2002 ולא בניסיונותיהם לדחוף את הדמוקרטיה שלהם לגרונם של העירקים, קרוב לוודאי כי היו חוסכים חיי אדם רבים מספור, בעלות הקטנה מונים רבים משהושקע שם על ידם עד היום ותוך קביעת הקיצוניות האיסלאמיסטית שם כבלתי רלוונטית. כמעט עיקר שכחנו, כבונוס היו הם מקבלים את החלת הדמוקרטיה בצורה טבעית ותואמת עירק, באפס מאמצים.
כהערת אגב, זהו בדיוק הקו שעל ישראל לנקוט ביחסיה עם הפלשתינים. בניגוד למיזמים מגלומנים כדוגמת יוזמות "מרכז פרס לשלום" אשר בעיקרן מעניקות פרסומת רבה על לא מאומה לפעיליו, ראוי היה לו לערוך פעילות שקטה אך אינטנסיבית לעידוד היזמות האישית הפלשתינית תוך הענקת האמצעים הדרושים לכך, מעין "מרכז לעסקים קטנים וזעירים" בגדה הנתמך ע"י כעין "קרנות הון סיכון" מהצד המוניטרי.
טוב היתה עושה ממשלת ישראל אם היתה נוקטת באותה שיטת פעולה במקביל אך בצורה ממוסדת ונרחבת יותר תוך גיוס ממשלות מעויינות לנושא, הבונוס המדיני-פוליטי (נקרא במקומותינו לעתים גם שלום) היה מגיע מאליו ובצורה טבעית ושקטה מתוך הבנת אלו המעורבים כי פריחה כלכלית הינה כדאית מונים רבים על טרור.
אם כך, האם ההפרטה טובה לנו? התשובה היא כן והינה פועל יוצא מהתאור לעיל, כמובן במידה והינה מוחלת תחת תנאים מסויימים. הגלובליזציה העולמית דוחפת ומחייבת אותנו למנף את ההפרטה אפילו ולא ההינו רוצים בה אם אך חפצי עצמאות כלכלית וברי תחרות גלובלית אנו. מאידך וככל הידוע בציבור, לא התקיים בישראל דיון אסטרטגי רציני בנושא ההפרטה באשר לאותם הקווים האדומים והחקיקה החייבת להיות נלווית אליהם, משום שהנזק שיגרם לאזרחים בעקבות הפרטה חסרת רסן יעלה על התועלת בה עקב חצייתם. כנאמר לעיל, יזמות פרטית הינה חשובה וחיונית אך גם זו חייבת בגבולות מסויימים אך ברורים ונחרצים ולא, יתרונותיה יהפכו לרועץ בכל הנוגע לרווחת האזרחים וקיומם.
כעיקרון, כל אותם שרותים חיוניים לאזרח כפרט ולמדינה כגוף שנועד לשמר את רווחתם וקיומם אשר העדרם או תקלות באספקתם יגרמו לקשיים אקוטיים לרווחתם וקיומם, אסור ויעברו לידיים פרטיות והינם חייבים להשאר בבעלות הציבור באמצעות שליחיהם בשלטון, דהיינו הממשלה והכנסת.
ניתן לחלק שרותים אלו לשלוש קבוצות עיקריות:
(1) אותם השרותים אשר יהיו בבעלות ואחריות המדינה ובשום תנאי לא יועברו לקבלנות משנה, כדוגמת הצבא, משטרה, מערכת בתי המשפט, משק המים, ביוב, מערכת החינוך הממלכתית, מערכת הבריאות הממלכתית, חומרי גלם אסטרטגיים, מאגרי דלק אסטרטגיים, קרקעות מדינה אשר יוכרזו כאזורים אסטרטגיים, כיבוי אש וכדומה.
(2) שרותים חיוניים אשר יהיו בבעלות ואחריות מלאה של המדינה אך לגביהם תתאפשר הענקת קבלנות משנה פרטית כדוגמת פינוי אשפה, חברות דלק ואנרגיה, כבישים ותחבורה, חשמל, מחצבים, קרקעות המדינה, עזרה לניזקקים, סיעוד קשישים, תקשורת אסטרטגית וכדומה.
(3) כל שאר התחומים ניתנים להפרטה לפי העניין והצורך. הרשימה הנ"ל מובאת כדוגמה בלבד ע"מ להעביר את העקרונות המנחים בנושא ובוודאי יחולו בה שינויים ותוספות בעתיד.
כל אותם שרותים חיוניים אשר ניתנים לקבלנות משנה (סעיף 2 לעיל) יוענקו ליזמים פרטיים בתנאי חכירה בלבד, לתקופה קצובה ותחת פיקוח ציבורי כאשר מכרזים חדשים יפורסמו עבורם בהתאם עם תום תקפותם.
לרוע המזל קשרי ההון והשלטון, בעלי ההון והגבירים וקשריהם המושחתים עם הפוליטיקאים בממשלה ובכנסת אשר מסובכים האחד עם השני ראש ורגליים יחדיו, אינם מאפשרים דיון רציני וקבלת החלטות בהתאם משום שהפוליטיקאים ובעלי ההון מקרצפים זה את גבו של האחר וכך נכסי המדינה האסטרטגיים והשרותים החיוניים לאזרח מוענקים ע"י הפוליטיקאים לידי מספר קטן של טייקונים תחת מסווה נחיצות ההפרטה במחירי מכירת חיסול, בעוד הציבור רואה את הקולות ומבין פישרם אך קצרה ידו מלהושיע.
מכאן גם ברור מדוע המלחמה בשחיתות הינה כה חיונית לקיומנו. העדר מערכה מתוזמנת ואגרסיבית, בנחישות ובאפס רגישות נגד השחיתות הציבורית, שלטונית והמשפטית תחסלנו יותר מהר מאשר יוכל הפרסי המטורף מאירן למלמל "פצצה אטומית".