מדד השחיתות העולמי של ארגון Transparency International מודד כיצד נתפסת השחיתות בכל אחת מן המדינות הנבדקות. בסוף שנת 2006 דורגה מדינת ישראל במקום ה-34 עם ציון 5.9 (מתוך 10) - וזאת, הרבה אחרי מדינות המערב האחרות, ואף אחרי מספר מדינות העולם השלישי. מן המדד עולה תמונה עגומה. הנתון המדאיג באמת הוא, שמדינת ישראל נמצאת במגמת נסיגה ועל כן קיבלה ציון נמוך משנים קודמות (בשנת 2005 דורגה במקום 28 עם ציון 6.3). כלומר, יכולתה ונכונותה להיאבק בשחיתות נחלשה.
שחיתות ציבורית מהי?
1. החוק הישראלי, וכמותו הפסיקה הישראלית, לא הגדירו מעולם מהי "שחיתות".
2. עם זאת, לכולנו יש "תחושת בטן" של המושג שחיתות, היינו כשאנו רואים אותה אנו יודעים שזו היא.
3. משרד מבקר המדינה אינו עוסק בשחיתות בעלמא, אלא במלחמה בשחיתות הציבורית וזאת מכוח החובה, המוטלת עליו בחוק יסוד מבקר המדינה, ובחוק מבקר המדינה לבדוק את טוהר המידות.
4. מהי אפוא שחיתות ציבורית? מושג זה מכוון עצמו למצב דברים שבו עובד הציבור מנצל לרעה את הכוח והמעמד שניתנו לו מתוקף תפקידו לקידום אינטרסים זרים, ובעיקר אינטרסים אישיים שלו או של מקורביו.
5. ביסוד השחיתות עומדת הפרת חובתו העליונה של נבחר הציבור או עובד הציבור כלפי הציבור שמינה אותו לתפקידו, או שאותו הוא אמור לשרת.
6. נבחרי ועובדי הציבור הם שליחי הציבור המחזיקים בכוח וסמכויות בנאמנות עבור הציבור. הכוח והסמכויות שייכים לציבור ולמדינה ולא לעובדי הציבור, וחובה עליהם לנהוג בכוח ובסמכויות שהופקדו בידיהם למענו של הציבור ולקידום אותם אינטרסים שלשמם הופקד הכוח בידיהם.
7. השחיתות הציבורית היא הפרת חובת הנאמנות של עובד הציבור על-ידי ניצול הכוח והסמכות שניתנו בידיו מתוקף תפקידו שלא לצורך קידום האינטרס שהכוח והסמכויות נועדו להגשימם.
8. עלינו לזכור, כי אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית, ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים. יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים ולחזק את תחושת הציבור כי משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר וניקיון-כפיים. אכן, טוהר השירות והשורות עומד בבסיס השירות הציבורי ובבסיס המבנה החברתי שלנו כולו.
9. חובתו הראשונית של השירות הציבורי - של עובדי הציבור הנשלחים לכהונתם בידי הציבור ובשמו - היא אפוא להגן על שלושה אינטרסים המוגנים בידי ההוראות והכללים המסדירים את התנהגותם של עובדי הציבור, וככל שהפגיעה בהם קשה יותר, כך השחיתות הציבורית חמורה יותר.
10. ראשית, הגשמתו של האינטרס הציבורי הספציפי עליו מופקד עובד הציבור; שנית, שמירה על טוהר המידות של השירות הציבורי; ושלישית - וזהו האינטרס החשוב מכולם - שמירה על אמון הציבור בעובדי הציבור ובמערכת הציבורית.
11. הדוגמאות הן רבות. חלקן כוללות מעשים שהם בבירור עבירה פלילית חמורה - כזו היא למשל עבירת השוחד. חלקן האחר נמצאות באזור הדמדומים שבין המשפט הפלילי, המשפט המינהלי והנורמות הציבוריות. כאן נמצא מעשים קשים המשחיתים את השירות הציבורי: הפקת טובת הנאה אישית לעובד הציבור ולמקורביו, הימצאות בניגוד עניינים, בזבוז כספי ציבור, הטיית מכרזים, הפרת אמונים, עבירות מרמה, רישום כוזב במסמכים, נפוטיזם, מינויים פוליטיים, פרוטקציוניזם ועוד. כל אלה, ואחרים כמותם, משחיתים את השירות הציבורי, ונופלים לגדר הגדרת השחיתות. פעמים רבות מגבשים מעשי שחיתות אלה עבירה פלילית - בעיקר במסגרת עבירת ה"מרמה והפרת אמונים" שבסעיף 284 לחוק העונשין - ואולם אף אם המעשים אינם מגיעים לכדי הרשעה פלילית, הרי שיש בהם שחיתות ציבורית קשה המחייבת טיפול במישור הציבורי והמנהלי.