עצה לי להראל מויאל: שנה את שמך להראל גוב. זה עובד יופי. זה פותח דלתות. עם השם הזה מובטח לך שתהיה זמר הבית של תחנות הרדיו - בוודאי של רשת גימל.
לפני חודשים אחדים הוציא הראל מויאל תקליט (סינגל) עם שירו "לא מכירים אותך".
האוזן הרגישה של מאן דהוא ברשת גימל קלטה שהראל מבטא בשירו את המילה "מכירים" בצירה במקום בפתח.
החליט ברשת גימל מי שהחליט, שהצרימה האיומה הזו לא תעבור את סף הדלת של הרשת ויהי מה.
וכך ללא היסוס הודיעו להראל מויאל, שאם הוא רוצה ששירו זה יושמע ברשת גימל - עליו להוציא סינגל חדש ומתוקן ולהשיב את כבודו של הפתח למקומו הראוי.
מויאל נכנע לזובור שרשת גימל החליטה להעביר אותו, ומילא אחר התנאי האמור על כל תגיו ודקדוקיו, ועל כל ההוצאות הכספיות הכרוכות בהוצאת סינגל חדש.
האם רשת גימל היתה מעזה להזחיל כך את גידי גוב למשל - אילו הוא היה חוטא בהגיה לא נכונה של מילה?
האם הרשת אנינת הטעם הזו היתה מעוללת כך לרונה קינן למשל - אילו היא היתה מחליפה, חלילה, חיריק חסר בקובוץ מלא?
תשכחו מזה!
כי רשת גימל הצפונבונית תעצום את עיניה הכחולות ותאטום את אוזניה הוורדרדות, ופשוט לא תשמע את שגיאות ההגיה של הגובים והקיננים.
קחו למשל את השיר היפהפה של רונה קינן וגידי גוב "הריקוד המוזר של הלב". שיר באמת צובט. אלא ששני הזמרים המוכשרים הללו מגיעים לפזמון החוזר ושם - ב"כמה מתוק ומריר הכאב" - הם הוגים את ו"ו החיבור בשווא במקום בשורוק, ואוי לאוזן השומעת.
אבל לא לאוזן הסלקטיבית של רשת גימל.
כי עובדה היא שההגיה השגוייה של גוב את קינן לא הפריעה לשיר המלבב הזה לזכות בשנה שעברה במקום מכובד במצעד השנתי - של רשת גימל כמובן.
כי רשת גימל תעדיף לשנות את חוקי הדקדוק - ובלבד שלא תעיר לגובים ולקיננים על שגיאות בשיריהם.
אנו בודקים עתה בקדחתנות אם המויאל הזה בכלל שרת בצבא. אולי זו בעצם סיבת ההפליה.