אני מניח שלשאלה "מאיפה התפשטה קדחת מערב הנילוס" יגידו רבים שהקדחת מקורה במצרים. אני מניח גם שישנם כאלה שביטלו טיולים מתוכננים לפירמידות מחשש שידבקו בווירוס, חס וחלילה. למעשה, אין למחלה שום קשר עם מצרים ושמה ניתן לה לאחר שהמחלה אובחנה לראשונה בשנות השלושים באזור מערב הנילוס של אוגנדה. נתונים לאומדן הנזק שהווירוס גרם לתעשיית התיירות המצרית לא קיימים, אך ניתן לשער שלו היה ארגון הבריאות העולמי מחליט להחליף את שם המחלה לנניח "קדחת מערב האמאזון", ניתן היה למצוא הרבה אנשים מרוצים במלונות קהיר ואלכסנדריה.
אין ספק שהשמות המוענקים למחלות, וירוסים וחיידקים, ביחוד כשהם כוללים מרכיב גיאוגרפי, יכולים להיות בעייתיים. לשפעת הספרדית של 1918, המגפה הקטלנית ביותר בהיסטוריה, היה קשר קלוש בלבד עם ספרד. כשמגלה הווירוס נותן לו את שמו, כפי שמיכאל אפשטיין ואיבון בר עשו כשנתנו את שמם לווירוס שגורם ל"מחלת הנשיקה", ניחא. אך מי רוצה לפתוח את העיתון ולקרוא על מגפת הסיפיליס הישראלי? למזלנו אין עדיין וירוס בשם זה, אך מה מונע מאיזה חוקר עלום שם במכון ויצמן מלכנות את תגליתו הבאה על שם ישראל, מתוך הנחה מוטעית שהדבר יביא כבוד והלל למדינה?
כי זה מה שגרם, כנראה,לחוקרים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית לתת את השם "וירוס השיתוק האקוטי הישראלי" (Israeli Acute Paralysis Virus) לווירוס שגרם בשנה החולפת להשמדת 60% של ענף הכוורות בארצות הברית. הווירוס, כמובן, אינו ישראלי. למעשה, מוצאו באוסטרליה. חוקרי הפקולטה שלפו כנראה מהמותן כשהחליטו לגייר את הנגיף ולהפכו לישראלי, כנראה כדי שיראו אומות העולם ויראו. מה שאומות העולם רואות, וביחוד תושבי ארה"ב כשפתחו את עיתוניהם השבוע, הוא שנגיף ישראלי גרם להדברת הדבורים ולעליית מחיר הדבש.
יש לי הצעה למדעני ישראל: א. זכרו ששני עמים יושבים בארץ הזו. ב. לכו בעקבות הארכיאולוגים, שלפני מספר שנים שינו את שם הענף שלהם מ"ארכיאולוגיה תנ"כית" ל"ארכיאולוגיה סורית-פלשתינית". מה רע בשם "וירוס השיתוק האקוטי הפלשתיני"?