המוני אנשים נוהרים אל הרופאים והמרפאות בחיפוש מרפא לבעיות הגב, הפרקים וכאבי השרירים השונים. הסטטיסטיקה אומרת שבעיות אלו הפכו להיות חלק מהשגרה המכאיבה של מרבית האנשים מכל הגילאים. הנתונים העולים מהמחקרים שנעשו בארץ ובחו"ל מדברים בעד עצמם:
- כ-80% מכלל האוכלוסיה סובלים מבעיות גב ברמה זו או אחרת.
- בארץ כאבי הפרקים והכאבים השגרוניים (כאב ברקמות הרכות) מהווים את הגורם השני בגודלו לאובדן ימי עבודה.
- 30% מהילדים והנוער בגילאי 7-17 מתלוננים על כאבי גב.
המספרים משכנעים: הכאבים מרעילים את חיי האנושות והם נושאים בדרך-כלל אופי כרוני. מצב זה הוא בדרך-כלל תוצאה של הטיפולים הסימפטומטיים המוצעים. מרבית הרופאים מטפלים בכאב בצורה לוקאלית, ואינם מטפלים במקור האמיתי שלו - יציבה לא נכונה. התוצאה מוכרת לכולנו - יעילות הטיפולים נמוכה, הכאבים חוזרים לעיתים קרובות תקופה קצרה אחרי הטיפול או עוברים למוקד אחר.
90% מהאוכלוסיה סובלת מבעיות יציבה שונות, חלקן הגדול נובע מפגיעות בקולטנים האחראים על ויסות הגוף במרחב. האיזון של הגוף אינו תלוי בלעדית באוזן הפנימית, כפי שהאמינו בעבר ורבים ממשיכים להאמין גם היום, אלא בכל הקולטנים של המערכת ובראש וראשונה: הרגל והעין. הקולטנים שפעולתם נפגעה מעבירים מידע לא מדויק לגוף לגבי מיקומו במרחב והוא מפצה על השינוי במציאת תנוחה אחרת, הנוחה ביותר ל"מצב החדש".
הגוף אינו יודע לתקן את המצב הפתולוגי אלא רק מתאים את עצמו אליו, משנה תנוחה שמתקבעת והופכת ליציבה פתולוגית הגורמת למגוון בעיות וכאבים. לכן, אם אתם סובלים מכאבים כרוניים בגופכם: כאבי גב, פרקים ושרירים, כאבי ראש ומיגרנות דלקות גידים, ואפילו ורטיגו והתקפי נויראלגיה (כאב חד בעצבים), מקור הבעיה יכול להיות ביציבה לא נכונה. חשוב לאבחן את בעיית היציבה כדי לטפל בבעיות הקיימות ולמנוע החמרה נוספת של הבעיות.
כיצד מאבחנים?
ראשית כל, יש להבין שקיים "קבוע יציבתי", המסמל את התנוחה האידיאלית של הגוף במרחב, ביחס אליו מחושבת הסטיה. היציבה נבחנת בשלושה כיווני מרחב: צידי, קדמי ועילי.
מבט צידי
הציר האנכי של הגוף עובר דרך הקודקוד, זיז העצם של החוליה הצווארית, פרק הגוף של החוליה המותנית השלישית ומגיע לקרקע אל מרכז מרובע התמיכה, במרחק שווה משתי הרגליים, כאשר קווי השכמה והישבנים מצויים במישור אחד.
במבט הצידי על היציבה יש לבחון ארבעה פרמטרים עיקריים:
1. מישור השכמות
2. מישור הישבנים
3. החץ הצווארי
4. החץ המותני.
על-מנת לבדוק את יציבתכם, עמדו כשגבכם מול הקיר. ביציבה נכונה, על קווי השכמות והישבנים להיות בקו אחד (לגעת בו-זמנית בקיר עם ההתקרבותכם), על המרחק בין הקיר לקיעור הצווארי להיות בין 6 ל-8 ס"מ (4 אצבעות) ועל המרחק בין הקיר לקיעור בגב התחתון בין 4 ל-6 ס"מ (3 אצבעות מחוברות).
סטיות מ-4 מרכיבים אלו מייצרות 4 טיפוסים עיקריים של הפרעות יציבה:
- קווי השכמה והישבנים במישור אחד, אך קשתות הצוואר והמותן גדולות מהמקובל.
- קווי השכמה והישבנים במישור אחד, אך קשתות הצוואר והמותן קטנות מהמקובל.
מבט פרונטלי
במבט פרונטלי קווים שונים צריכים להיות מאוזנים: קו שני האישונים, קו שני התנוכים (הטרגוסים), קו שתי הפטמות, הקו הדו סטיילואידי, חגורת השכמות וחגורת האגן. קל יותר להבחין בהפרעות היציבה על-ידי בדיקת סטיות בגובה החגורות.
1. סטיית הכתפיים נמדדת בצורה הפשוטה ביותר על-פי גובה פרקי כפות הידיים.
2. סטיית האגן יכולה להתבטא בשני מישורים: פערים בין צידי האגן בבולטות שלהם קדימה או אחרוה או אסימטריה בין צידי האגן בנטייה האחד למעלה והשני למטה.
מבט עילי
זו בחינה של סיבוב הכתפיים והאגן. על הישבנים להיות מקבילים ללא סטיה קדימה או אחורה. לכן אם בהצמדכם את הישבן לקיר והושיטכם את הידיים קדימה, קצות כפות הידיים אינם נמצאים על קו המקביל לקיר, קיים מצב של באיליום (הכסל) קדימה או אחורה המשפיע גם על מצב השכמות.
כך מוגדרות הפרעות היציבה בשלושת כיווני המרחב. רוב הזמן הן משולבות ומממשות הפרעת יציבה פחות או יותר מורכבת. אך כאמור, הגוף עצמו אינו יודע לתקן את המצב. את זה יש לעשות דרך השפעה חיצונית, בעזרתו של טיפול המשלב מרכיבים פיזיותרפיים ונוירולוגיים - השיטה הפוסטורולוגית. היא מבוססת על בדיקה ותיקון קולטני מערכת היציבה והחזרתו של הגוף לקבוע היציבתי שלו. לאחר טיפול פוסטרולוגי, ניתן להגיע לתיקון מושלם של הסטיות, וברוב המקרים הכאבים נעלמים. לאחר תקופה נוספת של גמילה והסתגלות הדרגתית לתיקונים, האיזון והיציבה התקינה נשמרים לאורך זמן.