אסור להשוות בין ההפרעה שביצעה קבוצה של עשרה מורים (05.11.07) לנאומו של ראש הממשלה בכנס מנהלי המי"ל, למופע האימים שסיפקו אוהדי בית"ר ירושלים, יום קודם לכן באצטדיון הכדורגל בקריית אליעזר, לפני המשחק נגד מכבי חיפה.
אבל אף שההיגיון אומר שאין להשוות, קשה לנתק את האירועים מבחינת האסוציאציה. העובדות הן כי לאחר שראש הממשלה עלה לדוכן לשאת את נאומו, ולאחר שגינה במילים בוטות את התנהגות אוהדי בית"ר, שריקות הבוז שלהם ליצחק רבין, ושירי ההלל שזימרו לרוצחו יגאל עמיר, החלה קבוצת מורים, שהוכנה לשם כך מבעוד מועד, לקרוא מולו קריאות גנאי - לקטוע נאומו בצעקות וצווחות, עד שסולקו מהאולם על-ידי המאבטחים תוך כדי קריאות גנאי של הנוכחים. אלה הטיחו בהם: כך אתם מחנכים את תלמידיכם?
אפשר להבין את תסכול המורים לאחר שביתה של כמעט חודש ימים והסוף עדיין אינו נראה. לגופו של עניין יש היגיון וצדק בתביעה הבסיסית שלהם לתוספת שכר. במצב הזה מחפשים דרך לעורר תשומת לב למאבק דרך התקשורת, ולשם כך שוכרים מומחים - יחצנים. כאן מתחילה בעיה.
משימת היחצנים - למקד תשומת לב של התקשורת/הציבור למאבק שולחיהם. ובזמן קצר. אז מחוללים פרובוקציות, יוצרים "ספינים", מפרסמים מודעות. האם היחצנים יודעים להתאים את האמצעים לאופי הקבוצה ששכרה אותם? לא תמיד, ונראה שלא במקרה הזה. האם אין הבדל בין מאבק של סטודנטים למאבק של מורים/מחנכים? האם אין הבדל בסגנון המודעות המשמשות במערכת בחירות ובהן מנהלות המפלגות קמפיין נגטיבי כלפי היריב, לבין מודעות של איגוד מקצועי במהלך שביתה?
מי שעקב אחרי מודעות הענק שפרסמם ארגון המורים, בעצת יחצניו, בימים האחרונים - יכול להבחין כי הן מופיעות בצבעי אדום שחור - האופייניות למודעות נגטיביות. גם הטכסט מתאים: "מורים באזיקים" נגד האפשרות שבית המשפט יוציא, על-פי החוק, צווי מניעה שיחייבו חלק מהמורים לחזור לעבודה.
הערת אגב: האזיקים הופיעו לאחר שהאיום כי אלפי מורים יתפטרו אם יחויבו לעבוד מכוח צווים - התפוגג משום שברור כי לא רבים מהמורים יוותרו על זכויותיהם הפנסיוניות ומקום עבודתם בעבור המאבק. עוד במודעות הקמפיין - בשביל אהוד אולמרט הילד שלך -אפס". יש גם קביעה שמורים החברים בהסתדרות המורים אשר חתמה על הסכם עם הממשלה יקבלו אפס תוספת שכר. יש עוד קביעות שבסיסן העובדתי לא מדויק (בלשון המעטה) אין הצגה של עמדות המורים מעבר לאמירות כלליות.
מנגד פרסמו משרדי החינוך והאוצר מודעה נגדית - בצבעי תכלת ממלכתי ובהן פירוט הכספים שהוספו בשנים האחרונות למערכת החינוך. גם במספרים הללו ישנו ניפוח כלפי מעלה. אבל, במודעות הממשלה אין השתלחות אישית בראשי ארגון המורים - הרי צריך לנהל איתם מו"מ. יחצני המורים, לעומת זאת, סבורים כנראה שניהול מסע השתלחות אישי נגד ראש הממשלה יועיל. נכון שהדבר יזכה להבלטה תקשורתית, אבל במה זה יועיל לאינטרס של ארגון המורים?
כאן אפשר לשאול האם המסע הנגטיבי "ירכך" את אולמרט שיש לו לצערו ניסיון עשיר בספיגת קמפיינים נגטיביים (גם מוצדקים) ובהתמודדות עמם? (אולמרט מכיר היטב את היחצן של ארגון המורים שניהל בזמנו למענו קמפיין בחירות [שצלח] על ראשות עיריית ירושלים נגד טדי קולק המיתולוגי?). שאלה נוספת היא האם קמפיין נגטיבי נגד הצד השני מעיד על איתנות הנימוקים הענייניים או להפך? עוד זכורה ההתבטאות ששמו היועצים בפיו של יו"ר ארגון המורים חנן ארז שאם ראש הממשלה לא ייפגש עמם אז המורים יתלוננו באו"ם ולפני אונסק"ו (שהוא ארגון של האו"ם) מה יצא מאמירה זו חוץ מרמזים מרשעים מהצד השני שהיו"ר אינו מאוזן...
היחצנים למיניהם הם מומחים בניווט סכסוכים על-ידי יצירת משברים, לעיתים קרובות בסגנון אלים. אבל, דומה שהם מנפקים מרשם דומה לכל עימות או משבר. זאת טעות. לא מה שמתאים לעובדי התברואה, מתאים למורים. לנהל משבר של עובדי תברואה יותר קל כי לשובתים יש מנופי לחץ. גם לאחיות מערכת הבריאות או לרופאים יש כלים. בוודאי שלעובדי שדה התעופה יש. כל אלה לא צריכים יחצנות מתוחכמת. אבל ארגון המורים שונה. ישנם אמצעים שמורים, או רופאים או שוטרים אינם יכולים לנקוט בהם. אופי עבודתם הוא חולשתם במאבק מקצועי, אבל גם מקור כוחם.
התקווה היא כי המשבר ייפתר במהרה. יש קושי בכך כי ככל שהוא נמשך צריכים הצדדים לרדת מ"עץ" גבוה יותר. עכשיו הזמן להנהגת הארגון וליחצניו להמשיך מאבקם בחכמה. זה לא קל, אבל לצורך זה מקבלים היועצים עשרות אלפי ש"ח לחודש. הם מרוויחים מהמשבר, מרוויחים גם העיתונים במודעות ורייטינג. עכשיו יש לעשות הכל על-מנת שהמורים לא יפסידו. זו צריכה להיות תבונתם של המעסיקים - משרד החינוך והממונה על השכר.