ממשלת הולנד מציעה שיטת מס אטרקטיבית המעודדת השקעות זרות בהולנד. כך לדוגמא, חברות זרות נהנות משיעור מס מופחת על דיבידנד המחולק ע"י חברות החזקה הולנדיות, שמקורו בפעילות מחוץ להולנד. למעשה, בשנת 2007, הודיע שר האוצר ההולנדי על כוונתו לבטל את ניכוי המס במקור בהולנד לגבי דיבידנדים המחולקים על-ידי חברות תושבות הולנד לבעלי מניותיהם הזרים וזאת על-מנת לעודד השקעות זרות בהולנד. ברי, כי מהלך מסוג זה יהפוך את הולנד למוקד אטרקטיבי להקמת חברות החזקה, נתון אשר יוביל לחיזוק מעמדה הכלכלי.
מעבר ליתרונות הכלכליים שבהשקעות בשוק ההולנדי, מדינת ישראל והולנד חתומות על אמנה למניעת כפל מס, המעניקה מספר הטבות מס למשקיעים הישראלים בהולנד.
סעיף 11 (2)(א) לאמנה קובע, כי ניתן לחייב את הדיבידנדים במס במדינת תושבותה של החברה משלמת הדיבידנדים, הכל בהתאם לחוקי אותה מדינה. יחד עם זאת, אם מקבל הדיבידנד הוא בעל הזכות שביושר לדיבידנדים, שיעור המס לא יעלה על;
(א) ביחס לדיבידנדים שמשלמת חברה תושבת אחת המדינות לחברה שההון שלה מחולק בשלמותו או בחלקו למניות ואשר היא תושבת המדינה האחרת ומחזיקה במישרין ב-25 אחוזים לפחות מהונה של החברה משלמת הדיבידנדים;
(1) 10 אחוזים מהסכום ברוטו של הדיבידנדים מקום שהדיבידנדים משתלמים מרווחים אשר מתוקף הוראות החוק הישראלי בדבר השקעות בישראל, הם פטורים ממס או חייבים במס בשיעור נמוך יותר מהשיעור הרגיל המוטל על רווחי חברה תושבת ישראל.
(2) 5 אחוזים מן הסכום ברוטו של הדיבידנדים במקרים אחרים.
(ב) 15 אחוזים מן הסכום ברוטו של הדיבידנדים, בכל המקרים האחרים.
בנוסף, האמנה בין ישראל להולנד קובעת כי למדינת התושבות של הנישום תינתן זכות מיסוי בלעדית על הכנסה שהפיק הנישום מביצוע שירותים מקצועיים בשטחה של המדינה האחרת. לכלל זה קיים חריג: נישום הנהנה מ"בסיס קבוע" במדינה האחרת אשר לו (לבסיס הקבוע) ניתן לייחס את הכנסת הנישום, ניתן להטיל מס על הכנסתו אף במדינה האחרת, אולם רק על אותו חלק מההכנסה שניתן לייחסו לבסיס הקבוע. בנוסף לכך, נקבעה באמנה חזקה, ולפיה כאשר מבצע תושב אחת המדינות שירותים מקצועיים במדינת האחרת, הוא ייחשב ככזה בעל בסיס קבוע העומד לרשותו במדינה האחרת אם הוא נכח במדינה זו לפרק זמן מצטבר העולה על 183 יום בשנת הכספים הנדונה.
אמנת המס בין הולנד וישראל מתייחסת, בין היתר גם לשיעורי המס מרווחי תמלוגים, ריביות ורווח הון. סעיף 12 לאמנה המדבר על מיסוי ריבית קובע, כי אפשר להטיל מס על ריבית במדינת מושב משלם הריבית ובהתאם לחוקי אותה מדינה, אך שיעור המס המוטל לא יעלה על 15%.
סעיף 13 באמנה, העוסק במיסוי התמלוגים קובע, כי ניתן להטיל מס על תמלוגים במדינת משלם התמלוגים בהתאם לכללים הבאים - 10% למאה מסכום התמלוגים בעד סרטים, שידורי רדיו או טלוויזיה ו-5% למאה מסכומם של כל סוגי התמלוגים האחרים.
סעיף 15 לאמנה קובע כי רווחים מהעברת מקרקעין, לרבות זכויות באיגוד מקרקעין, חייבים במס אף במדינה שבה מצויים המקרקעין, ולא רק במדינת התושבות של המעביר. רווחים מהעברת כל נכס זולת הנכסים דנן, אפשר להטיל עליהם מס רק במדינה שבה נמצא מקום מושב המעביר.
לעניין חברת החזקות, יובהר כי חברה תושבת הולנד, המחזיקה בשיעורי השתתפות מזכים במניות של חברה זרה, תהא פטורה לחלוטין ממס חברות הולנדי בגין דיבידנדים שקבלה מחברה זו או בגין רווח הון שנצמח בידיה כתוצאה ממכירת המניות בחברה האמורה.
מספר תנאים חייבים להתקיים על-מנת שחברת ההחזקות ההולנדית תוכל ליהנות מהפטור: א. ההחזקה של החברה ההולנדית בחברת-הבת הינה בשיעור של לפחות 5% מהון המניות הנפרע של חברת-הבת. ב. המניות בחברת-הבת אינן מוחזקות בידי החברה ההולנדית בתור מלאי עסקי. ג. חברת-הבת צריכה להיות כפופה למס במדינת מושבה. ד. חברת-הבת אינה חברת השקעות. ה. ההחזקה בחברת-הבת על-ידי החברה ההולנדית הינה בגדר השתתפות פעילה ולא החזקה פסיבית בלבד כתיק השקעות.
מס החברות בהולנד עומד כיום על שעור של 25.5%. על רווחים עד לגובה 25 אלף היורו הראשונים יוטל מס בשיעור של 20%, ושיעור מס של 23.5% יוטל על רווחים במדרגה הבאה: 25-60 אלף אירו.
נדגיש, כי קיימות מספר חברות רב-לאומיות שבסיסן בישראל אשר העדיפו להירשם כחברות הולנדיות או להחזיק חברת אחזקות בהולנד משיקולי מס, כפי שפורט לעיל.
יחד עם זאת, בעקבות הרפורמה במס פחתה האטרקטיביות של הולנד כמדינת יעד להקמת חברות החזקות. אחת הסיבות להשקעה דרך הולנד, היתה ניצול הוראה באמנה הקובעת, כי דיבידנד מחברה הולנדית לישראלית לא יחויב במס בישראל, אם וככל שאותו דיבידנד הינו מוצא מבסיס המס בישראל אילו היה מחולק בין שתי חברות ישראליות (סעיף 26 (ב) (2) לאמנת המס בין הולנד וישראל). תוצאת האמנה הייתה חיוב במס של 5% בלבד בדרך של ניכוי במקור בהולנד בעת העברת דיבידנד מחברה הולנדית לישראלית המחזיקה למעלה מ-25% מהמניות.
כיום לאחר הרפורמה, דיבידנד בין חברות תושבות ישראל חייב במס בישראל אם מקורו בהכנסות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל, וכן אם מקורו מחוץ לישראל. לפיכך, כיום, תכנון זה אינו רלוונטי, כמו גם אין מניעה מלייחס לבעלי המניות (תושבי ישראל) דיבידנד רעיוני ולחייבם במס בישראל בשיעור של 25% על-פי כללי ה-C.F.C.
במילים אחרות, הרפורמה שינתה את המצב המשפטי בשני הבטים עיקריים. ראשית, על-פי שיטת המס הטריטוריאלית שנהגה בעבר - הכנסה מדיבידנד שמקורו מחוץ לישראל, קרי: דיבידנד המתקבל בידי חברה תושבת ישראל מחברה תושבת חוץ, לא חויב במס בישראל, כאשר נתקבל לראשונה בחו"ל. לאחר הרפורמה, בהתאם לשיטה הפרסונלית שאומצה, חברה תושב ישראל המקבלת דיבידנד מחברה זרה תהא חייבת במס בישראל, בין אם הדיבידנד נתקבל בישראל ובין אם לאו. כאמור, סעיף 126(ג) לפקודה מתייחס לכך וקובע כי שיעור המס שיחול על כך יהיה 25%.
שנית, סעיף 126(ג) אף מסכל את הוראת האמנה בין הולנד לישראל המפנה לדין הישראלי, הואיל ולאחר הרפורמה, דיבידנד שהתקבל בידי חברה תושבת ישראל מחברה שהינה תושבת הולנד לא יוצא עוד מבסיס המס של ישראל. זאת בשל כך, שגם בין שתי חברות ישראליות המחלקות דיבידנד שמקורו בחו"ל יחול חיוב במס של 25%. אולם, כאמור יתרונותיה של הולנד אינם מתמצים רק בנושא מיסוי.
היקף הסחר בין ישראל והולנד מסתכם ביותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. לשם השוואה נציין, כי בשנת 2003 הולנד היוותה את יעד היצוא החשוב ביותר של ישראל לאירופה לפני בריטניה וגרמניה. יתר על כן, הולנד מהווה כיום תחנת מעבר ליצוא עבור ארצות נוספות באזור בעיקר במרכז ומזרח אירופה.
לא מעטות הן החברות הישראליות אשר השקיעו בהולנד בהקמת חברות בת העוסקות בייצור ושיווק. החברות הישראליות שמייצרות בהולנד מתמחות בעיקר בתחומי הפרמצבטיקה והכימיה. ההשקעות הישראליות הבולטות של חברות ישראליות ביצור בהולנד הן של החברות הבאות: "טבע", "תרכובות ברום", "רותם דשנים".