זהו, נגמר הגרנד סלאם הראשון של השנה ומחר אני כבר על טיסה חזרה לישראל. די קשה לסכם תחרות מהסוג הזה כי המטרה העיקרית שלי היא כמובן הצלחה ביחידות והפעם עיקר ההצלחה היתה בטורניר הזוגות, אבל בשורה התחתונה, מבחינתי היה טורניר מוצלח שאני יוצאת ממנו עם ראש מורם ועם הפנים קדימה.
טורניר היחידות היה מאכזב, לאו דווקא בגלל ההפסד בסיבוב השלישי לדמנטייבה (זה יכול לקרות), אלא יותר בגלל הצורה בה הפסדתי. לא הצלחתי להיכנס למשחק כמו שצריך, לא הצלחתי לשנות את המומנטום במשחק וגם כשהיו לי הזדמנויות בסט השני - לא ניצלתי אותן.
בסוף המשחק הייתי מאוד מאוכזבת ובכיתי יחסית הרבה, אבל ישבתי עם הצוות שלי, קונצ'יטה וגבי וניתחנו את המשחק בפרט ואת התחרות בכלל, ואני מאמינה שאני יוצאת מחוזקת ועם הרבה ניסיון מהמשחק הזה.
אני חייבת לציין שאני נהנית מאוד עם קונצ'יטה וגבי, אני מרגישה טוב עם הטניס שלי ומאמינה שצריך לבחון את השינוי לאורך זמן, טניס זה סוג של מרתון ואת השנה מסכמים בסוף ולא אחרי חודש.
על טורניר הזוגות אני הרבה יותר שמחה לדבר, זה גמר גראנד סלאם ראשון שלי וזה מעמד מרגש מאוד שכל שחקן חולם להיות בו. לצערי לא הצלחנו לנצח למרות שהיו לנו הזדמנויות. נעלמנו לזמן ארוך מדי - בכל הסט השני ותחילת הסט השלישי.
האחיות העלו את הרמה שלהן, שמרו על יציבות והצליחו לנצח. אין ספק שזה מאכזב להפסיד בכל גמר ובמיוחד בגרנד סלאם, אבל אני יודעת שזה לא הגמר האחרון שלי. שיתוף הפעולה עם ויקה היה מצוין כל השבוע, אנחנו נהנות על ומחוץ למגרש. אחרי המשחק הלכנו לאכול כולנו במסעדת בשרים ואכלתי המבורגר ענק, זה היה שינוי מרענן אחרי כל הפסטה שאכלתי בשבועיים האחרונים.
כבר מעכשיו אני מחזיקה אצבעות לאנדי ויוני שינצחו הלילה במשחק שלהם. מגיע להם, במיוחד בגלל כל ההשקעה והעבודה הקשה שלהם. הם גם היו הזוג הכי טוב לאורך כל התחרות, נקווה שזה ימשיך הלילה ויהיה לנו תואר גרנד סלאם.
אוסטרליה זו מדינה מדהימה ותמיד כיף להגיע הנה לטורנירי תחילת השנה, האווירה מצוינת, מזג האוויר מושלם והאנשים מדהימים. אין ספק שיש לנו כאן, הישראלים, תוספת כח רצינית בדמות קהל יהודי/ישראלי תומך שמלווה אותנו לכל המשחקים. הם פשוט עוזרים לנו להגיע לשיאים חדשים, מה שמביא אותי למפגש נגד רוסיה בעוד שבוע.
האחיות העלו את הרמה שלהן, שמרו על יציבות והצליחו לנצח. אין ספק שזה מאכזב להפסיד בכל גמר ובמיוחד בגרנד סלאם, אבל אני יודעת שזה לא הגמר האחרון שלי. שיתוף הפעולה עם ויקה היה מצוין כל השבוע, אנחנו נהנות על ומחוץ למגרש. אחרי המשחק הלכנו לאכול כולנו במסעדת בשרים ואכלתי המבורגר ענק, זה היה שינוי מרענן אחרי כל הפסטה שאכלתי בשבועיים האחרונים.
כבר מעכשיו אני מחזיקה אצבעות לאנדי ויוני שינצחו הלילה במשחק שלהם. מגיע להם, במיוחד בגלל כל ההשקעה והעבודה הקשה שלהם. הם גם היו הזוג הכי טוב לאורך כל התחרות, נקווה שזה ימשיך הלילה ויהיה לנו תואר גרנד סלאם.
אוסטרליה זו מדינה מדהימה ותמיד כיף להגיע הנה לטורנירי תחילת השנה, האווירה מצוינת, מזג האוויר מושלם והאנשים מדהימים. אין ספק שיש לנו כאן, הישראלים, תוספת כח רצינית בדמות קהל יהודי/ישראלי תומך שמלווה אותנו לכל המשחקים. הם פשוט עוזרים לנו להגיע לשיאים חדשים, מה שמביא אותי למפגש נגד רוסיה בעוד שבוע.
הפרפרים בבטן כבר מתחילים, לשחק בפעם הראשונה מול קהל ביתי. בשביל מדינת ישראל בשלב שמונה הגדולות ועוד נגד אלופת העולם - יכול להיות תסריט יותר מושלם מזה? את האמת? כן, לנצח. אבל באמת מה שהכי חשוב זה שאנחנו נבחרת מגובשת שמאמינה בעצמה והגיע לכאן בזכות.
אני אגיע לארץ ביום ראשון, אנחנו נתכונן במהלך השבוע ונגיע כמה שיותר מוכנות. אין ספק שזה לא יהיה קל אבל אני מאמינה שבעזרת הקהל "המטורף" בארץ, אולי נצליח לערער את הנבחרת הרוסית. אני באמת רוצה להודות לכולם בארץ על התמיכה בניצחונות והכי חשוב גם בהפסדים. נתראה עוד שבוע ברמת-השרון.