דוח העוני אינו אלא עוד הוכחה לאפליה גזענית, מובהקת, הנובעת מאופן התנהלות המדינה וחלוקת משאביה, במשך שנים רבות. ואם עסקינן בשנים אחרונות אלה, הרי ישנו יחס הדדי בין העליות ממדינות "חברות" לבין העלייה בעוני, בקרב האוכלסיה הערבית - כך שסיבה תמיד ישנה.
דוח העוני, שהתפרסם ע"י עמותת מוסאווה, מצביע, באופן חד-משמעי, על פער חברתי עצום בין האוכלוסיה הערבית לבין האוכלוסיות האחרות במדינה. 54.8% מתחת לקו העוני, כאשר מבינם 400 אלף ילדים, האם אין בכך בכדי להדליק מנורה אדומה, בקרב, הציבור הערבי והדרג המדיני כאחד!!
חוסר השוויון והאפליה שנמשכו שנים רבות אינם מדאיגים במיוחד את ערבי ישראל, הם חיים כך שנים, מנסים מעת לעת להשתלב, בחיי המדינה, בתרבותה, בחגיה. נושאי ת.ז. כחולה הם, קוראי עיתוניה, ספריה, וספרותיה, שרים את שיריה, משתתפים בשמחותיה וסובלים את תכסיסיה. קול מרד לא נשמע, מזה זמן, הכדור מתנפח, והמשאבים המושקעים במעקב אחרי "התנפחות" זו, יש בהם, בטוחני, בכדי לכסות אותו פער חברתי בלתי מוסבר.
ערביי ישראל אינם זרים למדינה זו, הם חלק בל יינתק מהמערכת כולה, הם אבן הבוחן של המדינה, בתייחסותה לאזרחיה, וכראי משקפים הם את המדיניות המפלה בעיני מדינות אחרות. העולם כולו יודע זאת, וכמובן, מדינתנו הנכבדת. כך שאין מדובר רק בשאלה פנימית טריטוריאלית, אלא גם, בנקודת מבטן של מדינות בעולם, שבתוכן, הרבה "אוכלוסיות ערביות", אך, עם יחס שונה לגמרי.
ועל אפליה שיטתית זו, נמתחה לא פעם ביקורת שיפוטית, ויפים דבריו של השופט ברנזון בפ"ד בורקאן: "כשגלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו קרבנות היינו לאומות העולם שבתוכן ישבנו ובכל הדורות טעמנו את הטעם המר של רדיפות, נגישות והפליות, רק בגלל היותנו יהודים שדתם שונה מכל עם, מלומדי ניסיון מר ואומלל זה, שחדר עמוק עמוק להכרתנו ולתודעתנו הלאומית והאנושית, ניתן לצפות שלא נלך בדרכים הנלוזות של הגויים, ובהתחדש עצמאותנו במדינת ישראל עלינו להיזהר ולהישמר מכל צל של הפליה, ומנהג של איפה ואיפה כלפי כל אדם לא יהודי שומר חוק הנמצא אתנו ורוצה לחיות עמנו בדרכו שלו לפי דתו ואמונתו, שנאת זרים קללה כפולה בה, היא משחיתה את צלם אלוהים של השונא וממיטה רעה על השנוא על לא עוון בכפו, עלינו לגלות יחס אנושי וסובלני כלפי כל מי שנברא בצלם ולקיים את הכלל הגדול של שוויון בין כל בני אדם בזכויות ובחובות".
יחס הדדי קיים, ועוד איך, בין עלייתם של "יהודים" ממדינות, שלכאורה, חברות, כגון רוסיה, לבין העלייה בעוני במגזר הערבי. כלל המשאבים, מושקעים, מזה לאחרונה, בתרבות זנותית, שאין מדינה מתוקנת אחת בעולם שמקבלת זאת על עצמה - קבלת מאות אלפי רוסים, חסרי זהות ותרבות כאחד, תוך מתן גושפנקא חסרת שחר לכך, שהאוכלסייה הערבית גדלה פי כמה מהאוכלסייה היהודית, ובשל כך, יש מקום, לקלוט עוד ועוד יהודים מחו"ל.
משום מה מעדיפה המדינה בזבוז יתר, בהקמת לשכת איום אסטרטגי, שיעמוד בראשה פוליטיקאי רוסי בשם אביגדור ליברמן. לשכה שמצריכה הוצאות לא מעטות מהקופה הציבורית, שהמגזר הערבי, נוטל חלק בה. ומי הנהנה, הרוסים כמובן!!
ריבונו של עולם, 600 אלף ילדים, וזה לא מהווה מקום למחשבה שנייה. אחוז זה, יגדל בעוני, ויסבול מאפליה, אל תדרשו ממנו, לעתיד יבוא, כי לא יתקומם באופן נחרץ על מדיניות הבלתי מאופקת ומרוסנת, שננקטה כלפיו. הדורות מתהפכים, ואם מזה שנים הערבים נטו למכור את אדמותיהם, ובמרוצת השנים, עיבדו אותן לקוניהם, יום יבוא והם, אכן, יחשבו מחשבה שנייה, במקום אלה שלא עשו זאת, ואז, ייפול האסימון, ולא תצטרך המדינה אלא להלין על עצמה.
האזרח התמים סובל במדינה הזו, אך האזרח הערבי יותר מהכל, ולילד אין לאום, אין שפה, ואין תרבות, כל מה שיש לו, זה מודעות והתוודעות, לקורה סביבו, ואין מנוס, אלא לדאוג, לילדים אלה, ולו במקצת המשאבים המוקצים.