מי שעקב בימים האחרונים אחר אמצעי התקשורת הישראלים יכול היה למצוא בהם הערכות שונות של שרים, אנשי מודיעין ופרשנים כי הסבירות לפריצתה של אינתיפאדה פלשתינית שלישית היא נמוכה משתי סיבות עיקריות: האחת שהפלשתינים כבר עייפים ויגעים מאינתיפאדת "אל-אקצה" שפרצה בספטמבר 2000 והשנייה מכיוון שצה"ל שולט היום ברוב שטחה של הגדה המערבית בניגוד למצב שהיה טרם פרוץ האינתיפאדה השנייה. העובדות האלה נכונות אולם אין הן מונעות פריצתה של מחאה המונית פלשתינית.
אני מציע למנגנוני המודיעין השונים של ישראל להיזהר בהערכותיהם ובתחזיות שהם מביאים בפני הדרג המדיני, כוונתי למוסד, השב"כ, אגף המודיעין במטכ"ל (אמ"ן), מתאם הפעולות בשטחים והמנהל האזרחי. למרות שלמוסד הישראלי היו על-פי פרסומים זרים הצלחות בהפצצת הכור הגרעיני בוריה וחיסולו של עמאד מורנייה.
אין שום גוף מודיעין בעולם שיכול להעריך במדויק מתי מתפתחים הלכי רוח ותחושות של תסכול וייאוש בקרב בני עם אחד לכלל התפרצות המונית אלימה או בלתי אלימה ואת היקף ההזדהות שהיא יכולה לזכות לו על-ידי הפזורה של אותו עם ועל-ידי הקהילה הבינלאומית. אין שום מנגנון מודיעין שיכול להעריך במדויק מהו ה"ניצוץ" שמפעיל את ה"המנוע" בכל עם לצאת לפעילות מחאה עממית רחבה.
לכן כל מערכת מודיעין מסודרת צריכה גם לעשות הערכה הפוכה, מה שנקרא בעגה המודיעינית "איפכא מיסתברא", ולתאר גם אפשרויות אחרות.
לדוגמא, בשיחות שאני קיימתי עם מקורותיי במחנה הפלשתיני, שמעתי מכמה מהם, כי לישראל צפוי "קיץ חם" וכי בעוד חודשיים שלושה תפרוץ מחאה פלשתינית רחבה שתתפשט גם לכיוון ערביי ישראל והפזורה הפלשתינית במדינות ערב. שמעתי מהם על תחושות של ייאוש ותסכול מתהליך אנאפוליס וכי ההנהגה הפלשתינית של אש"ף שמולה מנהלת ישראל משא-ומתן בוחנת אופציות שונות כמו: חזרה לאינתיפאדה, מעבר למאבק אזרחי לא אלים ודרישה לקבל שוויון זכויות כמו אזרחי ישראל בהעדר אופציה נראית לעין של הקמת מדינה פלשתינית או הכרזה חד-צדדית על מדינה על-פי מודל קוסובו.
הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס, אמר לפני שבועיים, בראיון לעיתון הירדני "א-דוסתור" כי איננו פוסל את האפשרות של חזרה למאבק המזויין נגד ישראל.
לכן לא צריך מקורות מודיעין רגישים מדי וסוכני צמרת, הכלל המודיעיני הידוע עובד גם במקרה זה, כל האינפורמציה נמצאת בחומר "הגלוי", צריך רק לדעת לקרוא אותו.
הנשיא הפלשתיני קיים באחרונה תדרוך לעורכי עיתונים ולכתבים בירדן וגילה כי במשא-ומתן המנהל כעת עם ישראל לא הושג שום דבר כתוב ולא סוכם דבר. הוא הוסיף כי אפשר שיידרשו עשר שנים ליישום סיכום שיושג בעניין הפליטים הפלשתינים. הידיעות על בנייה ישראלית נוספת בשכונת גבעת זאב סמוך לירושלים ובניה באזור אבו דיס הר חומה וג'בל מכבר משגעות את הפלשתינים.
העובדה שארצות הברית והאיחוד האירופי לא יכולות למנוע זאת ומסתפקות בגינוי קלוש של מדיניות ישראל מתפרשות במחנה הפלשתיני כי ממשלת ישראל יכולה לעשות ככל העולה על רוחה וכי היא "מצפצפת על כול העולם".
אם נוסף לכול התבשיל הזה גם את העובדה שישראל מנהלת באמצעות מצרים, משא-ומתן עקיף עם החמאס על עסקה כוללת של רגיעה, פתיחת המעברים ברצועה ושחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, נוכל להבין טוב יותר את התסכול באש"ף. הנשיא הפלשתיני שהוא גם ראש אש"ף זועם על מהלכיה של ישראל, רשמית הוא הפרטנר של ישראל לתהליך השלום אך הוא חש כי דברים נעשים מאחורי גבו וללא תיאום עמו.
עלינו להבין כי תושבי הגדה ומזרח ירושלים עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות האלה, הם כבר הבינו כי ברצועה שולט ארגון החמאס וכי הדיונים עם ישראל לא הניבו עד כה שום אופק מדיני. התסכול הזה עלול לשמש קרקע פורייה להתפתחות אינתיפאדה נוספת במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, לא טרור של ארגון החמאס אלא פעולות אלימות בהנהגת תנועת הפת"ח של מחמוד עבאס שתנסה בדרך הזו להביא לשינוי בעמדת ישראל. לפעולות אלה עלולים להצטרף גם ערביי ישראל והפליטים הפלשתינים במדינות ערב.
ברור שממשלת ישראל נמצאת במלכוד, הא מנסה לשמור על שלמותה ולא לא לפרק את הקואליציה, ברצועת עזה היא צריכה להתמודד מול הטרור של החמאס ומולה במשא-ומתן המדיני נמצא הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס שאיננו פחות קיצוני בדרישותיו מקודמו בתפקיד, הוא פשוט "יאסר ערפאת מספר שתיים".
מה שחשוב הוא שהקברניטים שלנו ידעו את האמת, המודיעין איננו "תורה שירדה מהר סיני", ההערכות משתנות וכל האפשרויות פתוחות, אסור להיכנס לקונספציות. כדאי להיערך לכול מצב, כולל אפשרות של אינתיפאדה נוספת קרובה גם ביהודה ושומרון בסיועם של ערביי ישראל. כדאי שהצבא ומשטרת ישראל ייערכו לאפשרות הזו ולא ייכנסו לשאננות.
אסור לנו לתת לערבים אפשרות להפתיע אותנו, כך הופתענו באינתיפאדה הראשונה בסוף 1987, כך גם לא נערכנו כראוי לאירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי ובינואר 2006 ואחר כך גם ביולי 2007 הופתענו מעליית כוחו של החמאס בבחירות לפרלמנט הפלשתיני וההפיכה הצבאית שלו ברצועת עזה.
הכול עניין של מודיעין מדויק והערכות מצב שאינן מקובעות ושמוכנות גם לשחוט "פרות קדושות" וקונספציות. לכן בואו נשתחרר, נבחן את כל התרחישים האפשריים ב"ראש פתוח" ונתכונן לבאות כדי שמחמוד עבאס, ח'אלד משעל וחברו חסן נסראללה לא יפתיעו אותנו.