לפחות 380 מחלות או מצבים רפואיים חריגים הניתנים לאבחון בזמן ההיריון, תוארו בספרות הרפואית. הבדיקות שאמורות לאבחן את המצבים הללו רבות ומגוונות, וכוללות בין היתר בדיקות גנטיות, בדיקות אולטרסאונד, מי שפיר, סיסי שלייה, דיקור חבל הטבור, ותהודה מגנטית - בדיקות שכל תכליתן להקטין את הסיכוי שיוולד תינוק בעל מום.
רשלנות רפואית בטרם לידה מתייחסת למקרים בהם למרות שבוצעו במהלך ההריון הבדיקות המתאימות, לא אובחנו בהן מומים אשר היו אמורים להיות מאובחנים. מדובר במומים שלו היו מאובחנים בזמן היו יכולים להוות עילה סבירה להפסקת ההיריון. במקרים קיצוניים מדובר בנזק שבית המשפט יכול היה לומר עליו את המשפט המצמרר כי "מוטב שהתינוק לא היה נולד מאשר נולד".
אך מי קובע מתי סביר היה להפסיק היריון, ומתי לא מדובר בהפסקה סבירה? מה יפסוק למשל בית המשפט במקרה של ילד שנולד עם מום קטן, למשל ללא זרת? ובכן, מום כמו חסרון של זרת סביר שיידחה על-ידי בית המשפט, אך לגבי מומים מורכבים וגדולים יותר, יהיה לבית המשפט מקום נרחב יותר להתלבט ולהכריע לכאן או לכאן.
לעיתים כבר זמן קצר לאחר הלידה מתרחשים מצבים שצריכים לעורר את חשד ההורים:
- כאשר ישנה התנהלות יתר סביב היולדת בזמן הלידה והבעל מוצא מחדר הלידה.
- כאשר מבוצע ניתוח קיסרי שלא תוכנן מראש.
- כאשר מוזמנים יועצים לדון במצבו של התינוק שזה עתה נולד.
- כאשר הצוות הרפואי מבקש לעיין במסמכי מעקב ההריון בעוד היולדת מאושפזת בבית החולים או מיד עם שיחרורה.
- כאשר האחיות בחדר התינוקות "שותקות" יותר מידי, ולא מספקות הסברים מספקים גם לשאלות הברורות ביותר.
- כאשר הרופא שביצע את מעקב ההריון מתקשר מיוזמתו ומזמן את היולדת לבדיקה לאחר הלידה.
- כאשר הרופא בטיפת חלב אומר או רומז שחבל שלא נעשו בדיקות נוספות במהלך ההריון.
- כאשר נציג המחלקה לניהול סיכונים של קופת חולים מבקש לשוחח עם המשפחה לאחר הלידה.
בכל המקרים הללו צריכה להדלק נורת אזהרה אצל ההורים, שמא ניתן היה לאבחן את הבעיה הרפואית של התינוק עוד בזמן ההריון. בשלב כזה כבר לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ולחסוך מהתינוק והמשפחה את הסבל שנגזר עליהם, אבל לעיתים ניתן לקבל פצוי כספי שיסייע לתינוק ולמשפחתו לנהל את חייהם תחת המגבלות הבריאותיות בנוחות מירבית. חשוב לדעת שאם ילדכם סובל חלילה ממום מולד כלשהו, החוק מאפשר לתבוע את הרופאים והמוסד הרפואי על רשלנות רפואית עד 25 שנה לאחר הלידה.