1. שמיעתי, כשהזיכרון השמיעתי הוא המועדף, הוא מסייע לקלוט, לאחסן ולשלוף את המידע בעת הצורך בצורה היעילה ביותר דרך הדברים שאנו שומעים.
2. חזותי, כשהראייה, המילה הכתובה, היא המועדפת והיא מסייעת לקלוט לאחסן ולשלוף את המידע בעת הצורך בצורה היעילה ביותר.
3. תחושתי, כשהאדם מלווה את המידע עם פעולה נלווית, לימוד תוך עשייה. לדוגמא בהקניית הקריאה יש ילדים מכינים את האותיות בפלסטלינה אשר מסייעת להם לרכישת הקריאה.
החוקרים ברבי ווסיסינג (1979) עסקו במחקר של התפישות המועדפות אשר מייעלות את הלמידה. מידע שנקלט והתאכסן תקין זמין בצורה יעילה לשליפה בעת הצורך.
שנים רבות, במהלך שנות לימודי החובה במערכת החינוך של אחת מבנותיי, היה תמיד נשמע בבית רשרושים בשעות אחר-הצהריים מאחד החדרים. הבת למדה עם דלת סגורה וכשמאחורי הדלת התרחש מחזה תיאטרלי שלא נקשר לעניין המקצוע הנלמד: היסטוריה לשון ואפילו מתמטיקה. ביתי נהגה להקריא לעצמה את הטקסטים הלימודיים ולשחזר אותם בקול, לפתור תרגילים כשהיא מסבירה בקול את התהליכים. השמיעה שימשה לה ומשמשת ככלי לחיזוק הזיכרון. וכך היום היא תמיד תדע לשחזר תכנים של פגישות שהיא מנהלת. ואיך מתגברת על החומר הכתוב? מקריאה לעצמה בקול.
על-מנת להבין איזה זיכרון הוא הדומיננטי אצל ילדך, יש צורך לראות את הילד בזמן שהוא לומד: האם כשהוא לומד נושא חדש, הוא מעדיף לקרוא מתוך ספר, או שהוא מעדיף להאזין ולהקשיב למישהו שמסביר את הנושא, או להסתכל בתמונות ולקבל הסבר עליהן, או לערוך רשימות, או ללמוד עם חברים ועוד.
לאחר שביררנו מהו הזיכרון הדומיננטי אצל הילד, ניתן להתחיל לתרגל את אותו הזיכרון. לדוגמא, במהלך נסיעה שגרתית משפחתית: נציג רשימה של חברים שלהם, סדר פעילויות לחופש.
1. הילד עם העדפה השמיעתית - ישחזר לאחר הקראה הילד.
2. הילד עם העדפה החזותית - ישחזר לאחר קריאה. בכל פעם נקריא או נציג פריט נוסף ובכל סבב עליו להגדיל את מספר הפריטים המשוחזרים.
3. הילד עם העדפה תחושתית - מייד לאחר ביקור בגן החיות (או בכל מקום חדש) הילד יצייר את בעלי החיים בדרך הביתה. הזיכרון הוא תחום רחב ביותר אשר נמצא במחקר מתמיד.
כותבת החוקרת מלודי רוזנפלד במאמר על סגנונות למידה: כשמבינים את סגנון הזיכרון של הלמידה של הלומד, מבינים את הסיבה שתלמידים מאוד אינטליגנטים לפעמים אינם מצליחים בשיעורים שרובם פרונטאלים לעומת תלמידים פחות אינטליגנטים המצליחים בשיעורים אלה.