ללא כל רתיעה ניתן לקבוע שמה שקורה עתה בישראל הוא ניסיון לפוטש שלטוני. אין כל קשר לראש הממשלה הנוכחי שיתכן והחשדות נגדו יתבררו כנכונים. לעת עתה שום שמץ של אשמה מוכחת דבק בראש הממשלה. הדבר המטריד ביותר הוא הניסיון של גורמים מרכזיים ושל העיתונות להדיחו ללא משפט. לזאת הגורמים הללו קוראים הפן הציבורי, אך מאחוריו מסתתרת הכוונה הזדונית לבצע הפיכה שלטונית בכסות החוק כביכול.
מי שפותח את עיתון מעריב של הבוקר (יום א', 20.7.2008) מוצא את תמליל החקירה הראשונית של ראש הממשלה. מי שהדליף את המסמכים כוונתו הייתה להדיח את ראש הממשלה ללא משפט. חמור מכך: יש כאן ניסיון להסית את הציבור ולגרום לאווירה שתאלץ את ראש הממשלה להתפטר. דומה שהקו האדום נחצה מזמן, אך מעשה פרסום תמליל החקירה של ראש הממשלה הוא מבחינת הזניה של שלטון החוק.
מוזר ביותר הוא ששופטים (בדימ.), משפטנים רמי מעלה ואנשי חוק מובהקים אינם יוצאים בחריפות נגד מסע הלינץ' הציבורי שנעשה לראש הממשלה. לא מן הנמנע שבעתיד יתברר שראש הממשלה הנוכחי הוא הגנגסטר הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל, מושחת וחסר כל בושה. האם יתכן שכול אלה יעשו משפט ראווה? כל מי שיקר שלטון החוק במדינת ישראל חייב היה להזדעק לנוכח המעשים הנלוזים הללו של הדלפת תעתיקים מדויקים של פרוטוקולים משטרתיים או של פרקליטות ופרסומם בעמודים הראשיים של העיתונים.
היום זהו ראש הממשלה הזה ומחר זהו ראש ממשלה אחר. אך הפרשנים המשפטיים, שופטים (בדימ.), כולם מילאו את פיהם מים. בכך הם נותנים את ידם להרס מוחלט של שלטון החוק. זו כבר לא דמוקרטיה, עם כל הפגמים שבה, אלא זו אנרכיה המסכנת את אושיות המשטר במדינת ישראל.
כל ראשי הממשלה הקודמים מאז שנת 2000 נמצאו כל תקופת כהונתם תחת חקירות שתי וערב שלא הביאו לשום כתב אישום. זמן יקר ביותר שלהם בוזבז על חקירתם הבלתי נגמרת ועל מלחמתם הציבורית. כל זאת על חשבון מה? ביטחון וכד'.
ההיסטוריה המאוד קרובה של ישראל רצופה ניסיונות לבצע פוטש שלטוני באמצעים בלתי כשרים לחלוטין. אין מקום כאן להזכיר את כל הניסיונות הללו, אך מי שעדיין זכרונו לא בגד בו יודע אל נקלה במה הדברים אמורים.
גורמים שונים מעוניינים להפוך את ממשלות ישראל לבלתי רלוונטיות, ולצער כולם, הם מצליחים. מי שמצוי ברזי יחסי הגומלין בין מערכת הביטחון ושירותי הביטחון של ישראל יודע היטב שמשקלם מכריע מעבר לכל פרופורציה רצויה במשטר דמוקרטי. הקורא המעוניין לבחון קביעה זו מוזמן לקרוא את הררי החומר הגלוי בנושא זה. מאידך, הממשלות כה חלשות עד כדי שאותם גורמים עושים את מה שהם מוצאים לנכון תוך הפיכת השרים לחותמת גומי. בעברית פשוטה זהו פוטש שקט.
מנסים לתפוס את הבכורה
עתה, גם מערכת המשפט וגורמי אכיפת החוק מנסים לתפוס את הבכורה ולקבוע אמות מידה משונות, מה עוד שהמדובר באנשים שאמורים לשמור על זכויותיהם של כל האזרחים, כולל של ראשי ממשלה. בג"צ קבע את הרף לגבי אנשי ציבור : הגשת כתב אישום היא מבחינת חובה להתפטר מיידית. נורמה ראויה בהחלט.
האמון במערכת אכיפת החוק הוא מאושיות המדינה, תנאי לקיומה של חברה נורמטיבית שבה הציבור מביט מעלה ורואה שכל מי שמופקד על מערכות אלה פועל ללא משוא פנים. האם לאור ההתרחשויות שתקופה האחרונה אמון הציבור נשאר כפי שהיה או שמא, חלילה, הוא ירד פלאים? את התשובה לכך חייבים ראשי מערכת אכיפת החוק לשאול את עצמם.
לבסוף, העיתונות וכלי התקשורת האחרים. אין ספק שהתקשורת ממלאה תפקיד עיקרי בחברה דמוקרטית. היא הגשר שבין הציבור לבין מנהיגיו. היא חייבת להיות נושכת אך אמינה. ובדיוק כאן הבעיה שלה: היא מאוד נושכת אך אמינותה מוטלת בספק. אין כאן קונספירציה תקשורתית, אך כאשר העיתונות מנסה לתפוס צד, כי אז היא חוטאה למטרותיה, וכשהיא עושה זאת היא בעצם מסייעת במישרין לביצוע פוטש שלטוני.
למען הסר ספק, יובהר הבהר היטב: אם ראש הממשלה יימצא אשם בכל מה שמיוחס לו, עליו יהיה לא רק להתפטר אלא "לבלות" זמן רב בכלא. כך יעשה לכל אדם שמידותיו הציבוריות או המוסריות כה נמוכות. אך, עד שיתבררו כל החשדות כאמיתות, לכל מי שיקר שלטון החוק והמשטר הדמוקרטי, חייב להתרעם על ניסיונות הפוטש המתנהלים נגד עינינו.