| ד"ר בת-שבע שפירא היא עורכת, כותבת, מוסיקאית ומוציאה לאור. מפיקה ועורכת את כתב-העת תו+ | מוזיקה | אמנויות | חברה (כולל תקליטור מוזיקה ישראלית עכשווית). | |
| תאריך: | 29/07/2008 | | | עודכן: | 29/07/2008 |
| 1 | | | ומעמיקה במחשבתה. כל מלה אמת. כל מלה חקוקה בסלע. כל מלה יצוקה ביגון ובכאב. יישר כוח ! | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- אלכסנדר |
| | 2 | | | כל מי ששותף היה, את שלו תרם ואשר נחלה וחֵלֶק לו, חֵלֶק נוֹרָא, חֵלֶק בִּלְתִּי מְבוּטַל במֶחְדָל מֶחְדָל אשר כתוצאה ישירה ממנו, בננו שלנו, בעולמנו זה, לחיות פתע פָסַק וחָדַל יואיל נא, משמינו, מנוף חיינו, מעולמנו הקט, השברירי, הצנוע, הדל עולמנו אשר בעטיו של משטר מלאכותי, תועלתני, ישראלי, דורסני, חמסני, הרסני, עברי, אנוכי ו"הנהגה" בלתי-אחראית, רשלנית, שרירותית, שרלטנית, אנוכית, אכזרית זו, חש עצמו היום לא במעט אף מדוּכָּא, אוּמְלָל ומוּשְפָּל יואיל-נא להסתלק חִיש, להיעלם קודם למעשה יהיר-רשלני-טיפשי-קטלני-חלמאי-שלומיאלי נוסף בִּיש עוד בטרם אותנו לחלוטין יתיש, אף אם למדינה ולחברה זו, כך סבור הִנוֹ, כמותנו תרם אותו איש מדינה אשר בחר כמונו להקים בה את ביתו, מדינה וחברה בתוכה גם חי וגדל משחר ימיו להנאתו.
כל מי אשר חלק לו, רגל או יד בדרך בה בננו שלנו, מן העולם, לנצח הוּצָא ואַָבַד מי אשר אחריות אישית-שילוחית-ממלכתית על עצמו מעודו לא קבל, לא לקח אחריות, בה לעולם לא עמד מי אשר את שגיאותיו לא הפנים, אותן הדחיק, השליכן ממנו והלאה הרחק-הרחק שם בצד, או העדיף להשאירן סמוך אליו, להמשיך לתעתע בנו, לטאטאן תחת מרבד בכך הפך את עצמו לעוד יותר אוּמְלָל, מִסְכֵּן, חסר-אונים, חדל-אישים, לֶמֶך, חוּשָם, רשע-מְגוּמָד מהן ומן ההיסטוריה שוּם-דָבָר, מְאוּמָה, לא לָמַד לא שִנֵן, לא התכונן, לא רענן, לא ציין, לא סִגְנֵן, לא התכוון, לא התבונן, לא טרח לתקן, נושא בעינינו אחריות ואשמה כאחת – על דרך חסרת כל מטרה, דרך בה בחר ללכת בה כאשר עדיפה היתה בהחלט דרך, טובה יותר, דרך אחרת, כברירת-מחדל, כבחירה. דרך בה פסע בלי כל שמץ מָעוֹף או חָזון, דרך חד-סיטרית, דרך הרת-אסון, דרך גדושת-רווית חיפזון, דרך עוברת בינות כאב, אבל, סבל, שכול, יגון, דרך נעדרת צֶלֶם, דְמוּת, מַרְאֵה, תואר, הָדָר, דרך חסרת טִיפַּת מֵמַד דרך-לא-דרך בה בננו, בתנו, מן העולם לעד הוּצָא, לָנוּ לנֶצַח אַָבַד.
כל מי אשר שותף היה ולו חלק בלתי מְבוּטַל במֶחְדָל, מֶחְדָל בו בננו שלנו נִגְזָל מאיתנו, נגְדַע, נִכְרַת ונִקְטַל ועל ברכי יהירות, רשלנות, התרשלות, הפקרות, התנשאות, טיפשות, שטות, עקשנות, התעקשות, רדידות, חלמאות, שטחיות, שלומיאליות של מלחמת לבנון השניה צָמַח, פָּרַח, שִגְשֵג, לִבְלֵב, הִתְחַנֵך וגָדַל מי אשר חלק לו, חלק בלתי נִדְלֶה, מְדוּשָן, מְרוּצֶה, רווי אושר, מְלֵא-סִיפּוּק ונחת איך... איך... איך... וכיצד... כך נפלנו כולנו הפעם היישר מן הפח אל הפחת ? מי אשר לו חלק נמנע, נמהר, נבער, מיותר, משוּלְמְפַּר, מתוקשר, מעוטר יואיל נא לסגת מנוף חיינו - לאפשר לנו נא לשמור על בריאותנו, מצבנו, כבודנו, שלמותנו, שלומנו לא לפגוע שוב, לא לפלוש, לא לחדור שנית בלי-טיפת-התחשבות אל ביתנו ביתינו עליו אין יותר מי אשר כבבת עינינו ישמרנו מכל מִשְמָר, ישמרנו-נָצור, ישמרנו שָמוֹר. מִשְמָר חָפֵץ, צְמֵא-חיים, מִשְמָר חֵירוּת, מִשְמָר שוֹאֵף דְרוֹר. מִשְמָר בעל מַשָק כנפיים אָדִיר ואָצִיל כמעוף הצִִיפּּוֹֹר.
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- תמרה |
| | 3 | | | ''אם הנחת העבודה שלנו היא כי הצפון הולך להיות מותקף, אני מציע שלפני שאנו מגיבים, לנקוט פעולות בשביל להגן על האוכלוסייה בצפון וראוי לעשות את זה שעה אחת קודם ולא להמתין להידרדרות. אני מציע לפני זה לעשות את כל פעולות ההכנה בצפון, בשביל לראות איך אפשר לצמצם את הנזקים בעניין, לפני שאנחנו תוקפים. ואם צריך להמתין כמה שעות - אז צריך להמתין אותן''. מאיר דגן, ראש המוסד, ערב המלחמה.
''אל-יתהלל חוגר כמפתח''. מלכים א', כ', י''א
''יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו''. שמואל ב', ב', י''ד.
משה רודובסקי, אבא של גל רודובסקי זכרונו לברכה אשר נפל בפעולתה הכושלת-מרושלת של השייטת בלבנון אמר בשעתו: ''הם (מתכנני המבצע) חשבו שהם יוצאים עם כתה ז' לטיול שנתי בלבנון''. על משפט זה מבוסס השיר.
''''טִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....''
הֵם בָּחֲרוּ שֶלא לִשְעוֹת, לא להַאֲזִין כְּלָל, לְהִתְעַלֵּם לַחֲלוּטִין מהַצָּעַתוֹ-הַתְרָאָתוֹ ומאַזְהָרוֹתָיו שֶל רֹאש הַמוֹסָד, מֵאִיר דָגָן חָשְבוּ.... כָּך עָשוּ לְעַצְמָם חֶשְבּוֹן.... כִּי לְכָּל הַיוֹתֵר הֵם יוֹצְאִים לְטִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן.... לא קָלְטוּ, לא תָּפְשוּ, לא הִשְכִּילוּ לְהַבִין, כִּי הִכְרִיזוּ מִלְחָמָה (לא ''קְרָב'' או "מִבְצַע") אַך אֲבוֹי... כַּמָּה חָגָג לְפֶתַע ''פִּתְאוֹם'' הַבַּאלָאגַן .... יָם הַדְמָעוֹת אֲשֶר נִשְפַּך מֵאָז בְּעֶטְיים הָפַך כְּבָר מִזְמַן לִהְיוֹת אַגָּן.
''באלאגן, באלאגן'' אמר סרן בניה ריין זכרונו לברכה לאמו חגית בשיחת הטלפון האחרונה שלו מלבנון.
מאיר דגן (ראש המוסד) ביום החטיפה: לפני שמגיבים - להכין את העורף
ראש המוסד, האלוף (מיל') מאיר דגן, המליץ ביום פתיחת המלחמה בלבנון לעכב את התגובה הישראלית לחטיפת שני חיילי המילואים בידי חיזבאללה. דגן אמר בדיון: ''לדעתי, אנו הולכים במהלכים האלה להידרדר לעימות ארוך טווח. הפוטנציאל של עימות כזה לפגוע במטרות עורפיות בישראל הוא גבוה מאוד. לא חייבים לתקוף מחר בבוקר. אפשר להתכונן, להכין. מה יקרה אם נתקוף בעוד יומיים?'' דגן סבר כי יש לנקוט צעדים בסיסיים לשיפור ההתארגנות בעורף הישראלי לקראת מתקפת קטיושות של חיזבאללה, בטרם יתקוף צה''ל בלבנון. הדברים נאמרו בהערכת מצב מיוחדת שכינס שר הביטחון, עמיר פרץ, בלשכתו בעקבות החטיפה. הישיבה התקיימה ב-12 ביולי אשתקד, בשעה 14:30. להערכת דגן כי מהלומה בלבנון תביא להסלמה ניכרת וממושכת שבמהלכה יותקף העורף, הצטרפו גם ראש השב''כ, יובל דיסקין וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד. דיסקין טען, כי ''אין דרך להימנע מחזית בצפון. אם אנחנו יורים עליהם, אם אנו הולכים ליזום כעת, משמעות הדבר כי הם יירו עלינו חזרה ואנחנו נצטרך להמשיך, מתגלגל הגלגל''. עמוס גלעד צפה: ''הוא (חיזבאללה) יכה אותנו קודם כל בקטיושות רגילות, שמספרן עצום. הטווח שלהן הוא 20 קילומטר והעומק שלהן בגליל הוא גדול. זה אומר שהגליל יכול להיות די שומם''. גלעד הוסיף אזהרה לפרץ: ''אתה צריך להתכונן למלחמה ארוכה כשאין מקלטים בגליל - זה גם אחד הסודות הגלויים. אין בו מספיק מקלטים''. חרף האזהרות בישיבה בצהריים, המליצו בערב לממשלה שר הביטחון ובכירי צה''ל על תקיפה אווירית נרחבת ובכלל זה השמדת מערך הרקטות. בטרם התקיפה לא ניתנה הנחיה לנקיטת צעדים מיוחדים להכנת העורף בצפון, כמו גיוס מילואים משמעותי לפיקוד העורף או תדרוך של האוכלוסייה. בשורת תחקירים שנעשו לאחר המלחמה | | | | | סגור | כתוב תגובה ל- משה וסמדר ר. |
| | 4 | | | בְּתֶּקֶן שֶל חֲצִי-אֱלוֹקִים
הֵם עָשוּ חוֹזֶה, חוֹזֶה מוּשְלָם, חוֹזֶה בִּלְתִּי-הָפִיך, חוֹזֶה עם אֱלוֹקִים כי כל עוד היהודים ושכניהם זה את זה בעוֹז ובמֶרֶץ כָּזֶה מַכִּים יוּבְטַח להם מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים. גם, אבל לא רק, משום כך הם תמיד לבטח נראים כה אגדתיים, כה נִצְחִיים, כה נְפִילִים, כה עֲנָקִים.
יֵש לָהֶם, לפּוֹלִיטִיקָאִים, לא רַק לַצְלוֹפָחִים חֲמַקְמָקִים-חֲלַקְלָקִים הֶסְכֵּם מוּזָר אף מַדְהִים עִם היושב במרוֹמִים, עִם אֱלוֹקִים הֶסְכֵּם האוֹמֵר כִּי כָּל עוֹד שְאִיפוֹת כּוֹחַ, הוֹן, שִלְטוֹן ושְרָרָה בַּהֶם מִמַעֲמָקִים מְפַכִּים יוּקְנֶה ויִהְיֶה לָהֶם לַעַד מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים. בַּבּוֹקֶר מוּקְדָם מְמַהֲרִים הֵם קוּם לְהַשְכִּים מַקְדִימִים אַף אֶת מְטַאטְאֵי-רְחוֹבוֹתֵינוּ, אֵלוּ אֲשֶר אֶת עָרֵינוּ, בְּמֶרֶץ כּה רַב טוֹרְחִים ומְנַקִים בִּשְמוֹ שֶל אֱלוֹקִים, בִּשְמָם, בִּשְמֵנוּ, בְּשֵם חֶבְרָתֵנוּ, בְּשֵם תַּרְבּוּתֵנוּ, בְּשֵם מְדִינָתֵנוּ, מְחוֹקְקִים הֵם לָהֵם וְלָנוּ הַנְחָיוֹת (מָשָל חַיוֹת אָנוּ) ושְלָל נִכְבָּד שֶל חוּקִים חוּקִים אֲשֶר תּוֹדוֹת לָהֶם, נִרְאִים אָנוּ, בְּסוֹפוֹ של יוֹם, כָּל כָּך מְדוּכָּאִים ומְצ'וּקְמָקִים דְרוּסִים כמו תִּיקְנִים, מַקָקִים, ג'וּקִים מְחוּצִים, תִקְוָה ועָתִיד מוּחְמָצִים, מְחַיִים-כָּלִיל-מְחוּקִים.
הֵם עשו חוֹזֶה עם הקב"ה, עִם אֱלוֹהֵינוּ, עִם אֱלוֹקִים כִּי כָּל עוֹד יִשְחוּ ויִשְהוּ במַיִם רְדוּדִים, מַיִם מְעוּפָּשִים, מַיִם עָכוּרִים, מַיִם בִּלְתִּי-עֲמוּקִים יוּכְלוּ לְהַמְשִיך להנוֹת מחַיֵי הַנָאָה, חַיֵי-שַלְוָה, חַיֵי-רַאֲווָה, חַיֵי דוֹלצֶ'ה וִיטֶה, חַיִים מְתוּקִים. אותנו שוֹלָל יום-יום הם מוליכים, בתרגילי הישרדותם עלינו מערימים, במשיכת-זמן נצחית מצטיינים-מתמחים, עם שלם מרדימים, לשוכְרָה אֶזְרָחִים תְמִימִים מַשְקִים. משום כך, אנו כמובן, נתמיד להיראות כּה אוּמְלָלִים, כּה עָלוּבִים, כּה נְבוּלִים, שְפוּפִים, כְּפוּפִים, נִידָפִים, מְצוּמָקִים, מְשוּתָּקִים ושְחוּקִים. בדרך זו, כעַם, לעולם לא נוּכַל לְהַחְכִּים. בתוֹר מְיַיגֵע, מְיַיזֵע, תּוֹר אָרוֹך-מִשְתַּרֵך, מגָלִיל וְעַד נֶגֶב, מִיַרְדֵן וְעַד יָם מִשְתַּרֵעַ, בפניהם אנו מִתְבַּטְלִים, לְפִתְחָם מְשַחֲרִים, אליהם מִתְחַנְפִים, נִדְחַפִים, בְּשורָה נִדְחַקִים, משְתַמְשִים בְּמַרְפֵקִים, מְתְרַפְֹקִים, מִשְתוֹקְקִים, מִצְטוֹפְפִים כמו תְנוּעָה הוֹמָה-שוֹקֶקֶת בצַווָּאר-צַר שֶל בַּקְבּוּקִים, תְנוּעָה סוֹאֶנֶת גוֹרֶמֶת פְקָקִים מתנהגים כמו צִי-בּוּר, עֵרֶב רַב, של שְמוֹקִים-שְמוֹקְמוֹקִים חיים כהרגלנו חיים מְרוּחֲקִים, מְנוּתָקִים ודְחוּקִים. מִי אֶבְיוֹנִים, מוּשְפָּלִים וְדַלִים מעָפָר ומאַשְפָּתוֹת סוף-סוף יַעֵז ויַהִין לְהַעִיר ? לְהַרִים ? להַקִים ? קִים... קִים... קִים... קִים... קִים... קִים... מתי כבר את בית-המקדש מחדש שוב נקים ? קִים... קִים... קִים... קִימָה-הֶר... קִים-מַהֵר... קִים...
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- תמרה |
| | 5 | | | מי ייגאל את כבוד הנופלים במלחמת לבנון?
יום שישי, כט אלול , 09:53, 22 בספטמבר 2006
כולם מברכים את כולם בשנה טובה. כולם מאחלים כי השנה החדשה תשס''ז, תהייה טובה מקודמתה, אולם איש אינו מציין ומעלה את זכרם של 156 חללי צה''ל ואזרחי מדינת ישראל שנהרגו במלחמה בלבנון. בשבוע שעבר, ביום חמישי 14.9, מלאו 30 יום לסיום המלחמה וכניסת הפסקת האש לתוקפה. לא הממשלה, לא צה''ל, ולא אף אחד אחר לא ערכו שום טכס לכבודם של הנופלים במלחמה. כאילו לא היו נופלים. כאילו לא הייתה מלחמה. איש לא הוריד לכבודם דגלים עד לחצי התורן. איש לא הצדיע על קברותיהם. המדינה וצה''ל לא דאגו להניח ערב ראש השנה זרים על קברותיהם. עוד לא היה כדבר הזה בכל 58 שנות קיומה של מדינת ישראל. לא צריך להרחיק לכת כדי להבין כי לא לראש הממשלה אהוד אולמרט, לא לשר הביטחון עמיר פרץ, ולא לרמטכ''ל רב אלוף דן חלוץ, וגם לאף אחד משרי הממשלה אין אומץ הלב לעמוד בפני המשפחות, בפני העם. בפני הקברים. מתבצרים מאחורי לשכותיהם, מסתתרים מאחורי מסכי הטלוויזיה, וכתבי העט להשכיר שלהם, מפטירים שלושת האחראיים לכישלון המלחמה מילים בודדות של השתתפות בצער המשפחות. ראש הממשלה אולמרט צועק בכאבו הפוליטי, 'הניחו לחיילי צה''ל הגיבורים, באמת הנפלאים האלה. הפסיקו לתקוף את הרמטכ''ל,' אתו הוא עצמו אינו מדבר. ובאותה נשימה, בצביעות, ציניות, ונבזות, שאין למעלה מהן, מוריד מעליו את האחריות למלחמה ומה שהתרחש בה. 'אני לא עשיתי שום שגיאות מהותיות'. ומעביר אותה לצבא. 'שם היו ליקויים', לא אצלו. כלומר, המפקדים והחיילים, הם האשמים! אם ממשלה, צבא, ועם דוחקים ומתעלמים מזכר הנופלים, חודש אחד בלבד לאחר סיום המלחמה, אין צורך לא בוועדות חקירה ולא בוועדות בדיקה, כדי להבין מה הוא המצב האמיתי בו נמצא עם ישראל ערב ראש השנה תשס''ז. מתוך תיק דבקה (DEBKA.co.il)
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- איש לא יגאל |
| | | | | זִילְזוּל בַּשְכוֹל
רק שני שרים בדיון על הנצחת חללי המלחמה
ועדת השרים לסמלים וטקסים התכנסה לדיון באופן בו יונצחו הנופלים במלחמת לבנון השנייה, אך אליו טרחו להגיע רק היו"ר יעקב אדרי ושר הרווחה שהחליטו לדחות את ההכרעה
דפדף בחדשות אורי יבלונקה 26/6/2007 22:40
זלזול בשכול: ועדת השרים לסמלים וטקסים התכנסה היום כדי לדון באופן הנצחת הנופלים במלחמת לבנון השנייה, אך נראה כי העיסוק בשכול לא הצליח לעורר עניין רב בקרב נבחרי הציבור החברים בוועדה. לדיון הרגיש טרחו להגיע רק היו"ר, יעקב אדרי, ושר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, ואילו השרים ציפי לבני, אבי דיכטר, יעקב בן-יזרי, יולי תמיר, זאב בוים, יצחק אהרונוביץ' ויצחק כהן נעדרו.
זִילְזוּל בַּשְכוֹל אין שוּם חדש תחת השמש.... לא ממחר.... לא מהיום.... לא משלשום.... לא מאתמול.... חרף העובדה כי במדינתנו ימין ושמאל, על כל צעד וכל שעל, תמצא כמעט רק שכול ותכול מעדיפים "נבחרינו" "נציגינו" בממשלה, בכנסת הרוֹפֶסֶת, המְפַרְכֶּסֶת, הגוֹסֶסֶת, פחות משנה לאחר מלחמה לְצַפְצֵף על תוצאותיה ! לְצַפְצֵף בגדול ! לְצַפְצֵף על הכל ! לְצַפְצֵף עלינו ! לְצַפְצֵף גם על שְכוֹל ! לַחֲגוֹג ! לְהִתְמוֹגֵג ! לטוּס לחו"ל ! לִשְכּוֹחַ – יִישַר כּוֹחַ ! הן על הכל רצוי, אפשר, כדאי לִסְלוֹחַ. גם על כבודנו (האָבוּד) מוּתָּר למְחוֹל ! מצויידים בשֶפַע של חיוכים סוֹחֲפִים-מְיוּפְיָיפִים-גוֹרְפִים חיוכים אותם בעליצות, חדוה, שמחה-של-ניצחון, בלי שוּם טִיפָּה של חֲרָטָה, של התייסרות או התנצלות, לכל כיוון ועבר "נבחרינו" "נציגינו" מַרְעִיפִים יודעים ומוּדָעִים הם כי אצלם מזמן כבר תם שְעוֹן הַחוֹל, אך עדיין בוחרים הם לצאת בצַהֲלת מָחוֹל.
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- אריאלה ב |
| | 6 | | | הי"ד להורים השכולים של מלחמת לבנון השניה.
שלום שלום !
מצורף עדכון אחרון של ימי הזיכרון.
הקובץ הזה מועבר גם לכל חברי הכנסת והשרים, שאיש מהם לא הגיע ולא ידע שיש טקס רשמי עליו ממשלת ישראל החליטה רק לפני שנה.
היחידים שהגיעו היו שר הביטחון שידע שהוא צריך לדבר וציפי לבני שגם היא לא ידעה אלא אחרי שקיבלה מאיתנו הזמנה לפתוח את מסע החיים ברחובות.
גם התקשורת התעלמה מהארוע עד שאנחנו עוררנו אותם יום לפני הטקס !
האם משהו דאג להעלים את הטקס הן מהחכ"ים והן מהתקשורת. האם מישהו באופן מאורגן מנסה להפוך את המלחמה "לזיכרון רחוק"?
אנחנו "נזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר" אף אחד ושום דבר "לא יתן את ליבנו לשכוח".
ויחד עם זאת נרים ראש ונמשיך לחיות. ונמשיך לפעול ולקוות לימים טובים יותר לישראל.
שבת שלום
משה
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- אזרח המדינה |
| | 7 | | | השוּעָל (קוים לדמותו)
הוא עוד יקבור את כולנו... ! אם נמשיך לעסוק בשלנו... השועל הערום, הנואל שהונה את עמו ישראל.
הוא עתיד עוד לקבור את כולנו... ! אם רק נתמיד לעסוק בשלנו השועל החמקמק, הכושל שבבינת בני עמו מזלזל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות כשכולנו נובא לקבורות מאחור יצחקו פוחזות עיניים לועגות, מלעיזות.
הוא עוד יטמון פח לכולנו... אם נמשיך לעסוק בשלנו... השועל התככן, השפל שלשררה ולכוח פוזל.
הוא עתיד עוד למכור את כולנו... אם רק נתמיד לעסוק בשלנו העסקן הניצחי, המועל באמון בני-עמו, ישראל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות כשכולנו נובא לקבורות מאחור ירעמו מהדהדות לכבודנו מטחי יריות.
הוא עוד יקבור את כולנו... ! אם נמשיך לעסוק בשלנו... הצלופח החלקלק, המהתל שלמנעמי השלטון התרגל.
הוא עתיד עוד לקבור את כולנו... ! אם רק נתמיד לעסוק בשלנו... "חתרן בלתי נלאה" מתפתל שעיניו לכבוד מגלגל.
זו תהיה כבר בכיה לדורות כשכולנו נובא לקבורות תלוונו שדרה ארוכה של נרות עת נִיטַמֵנָה (עָמוק) בתוך שורת ארונות.
יפה ונכון. ל"ת מלי, 27/03/07 10:18
כל הכבוד. כל מילה זהב. ל"ת אזרחית, ישראל, 15/11/07 15:18
שיר שאומר הכל!!!! ל"ת אלי הרחובותי, 22/03/07 23:52
פשוט מעולה. תפרסם את זה קצת יותר... ל"ת איתי, 23/03/07 02:00
כל מלה בסלע ל"ת טיק,25/03/07 15:30
אתה גדול!! ל"ת עוד אזרח, 15/07/07 18:48
חיבור יפה, מסכימה עם כל מילה ל"ת יוכי, ב"ש, 16/12/07 22:15
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- עמיאל נ. |
| | 8 | | | מְדִינָה מִקְרִית שִקְרִית ... אַך עִבְרִית ! אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית, מְדִינָה לְמַרְאִית.
מְדִינָה עִיזִית, נִבְזִית, לוֹעֲזִית, אֲחוּזַת תְּזָזִית, יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.
עַם מְנוּוָן, מעֲרָכָיו מְרוּקָן אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן, רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.
חֶבְרָה אֲרוּרָה מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה, רָעָה וגְרוּעָה עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.
מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת - מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת... סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.
נ. ב.
לא רק הממשלה הנוכחית. גם הממשלה הבאה.
מילים בסלע! כל מילה בול,! הבעיה שאתה מדבר לאנשים עם לב של אבן !
53. ל- 47 יעל, 01/12/06 16:17 כל מילה בסלע. עצוב אבל אמיתי
שיר מדהים - ספק אם יעורר מישהו מהתרדמת העמוקה ברווז במטבח, 20/03/07 22:53 יישר כוח
שיר מדויק להפליא לצערי סימה, 26/11/06 16:20 כל כך מדויק שבמקום לשיר בא לבכות
מקסים מיכאל, 12/11/06 12:48 מקסים... כל הכבוד....
אתה צודק ! מ אבל הערב רב לא זכאים ליותר ! ירמיה, סדום, 23/01/07 08:57
האודים המוצלים של השואה שבאו לכאן רק עם חולצה לעורם, כדי לבנות ולהילחם למען מדינה יהודית, מקלטל לעם היהודי לא ראו בסיוטיהם את אשר מיתחולל כאן , ערב רב מבולבלך רע ומנוכר שסוגד לעגל הזה בלבד, ובראשו ניבחריו אוסף של מושחתים מוגלי לב, חסרי יושר לב בסיסי, מישטר רשע שמאפשר לניצולי השואה לחפש את מזונם בפחי האשפה, ומנגד גדודי הפשע שהולכים ומתעבים, כנופיות מנהלות את הרחוב, ואת מסדרונות השילטון, ואין דין ואין דיין, הרצח מתפשט לרחובות ולבתים, מדינת יהודים עלק, מדינת זדים שתחלוף תחלוף מעל פני האדמה,!! ובצדק,!!
עברית שפה יפה עברית, 28/06/07 20:25 מדהים. הלשון, הניקוד ,הדקדוק, הפיסוק, האירוניה, השפה, היופי. אמרת הכל על הכיעור עם כ''כ הרבה יופי. פשוט נהדר!
דברים כקורבנות. ל"ת דורבן, 09/02/07 18:54
שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל"ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28
אני מסכימה אתך.כל הכבוד! ל"ת שדרותית, שדרות, 21/05/07 23:36
144. אלכס ידידי מהמצב רוח בשיר שלך עוד תקום שוב הציונות (ל"ת) 01:23 28/04/07 כל הכבוד !
אלכס-כל מילה בסלע!! ל"ת אבנר, 28/06/07 19:09
המנון החדש עודד עמבר, מרכז, 21/10/06 17:52
נכון, וגם כואב ל"ת 12/11/06 08:11
גדול! ל"ת גזור ושמור, 06/12/05 08:22
שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל"ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28
ככ נכון! ככ עצוב! אלכס מבטא זאת ככ טוב! ל"ת מי היה מאמין, 28/11/06 16:02
166. ל112 המילים יפות יש מוזיקה למילים ? (ל"ת) 06:05 28/04/07 tovi
אלכס, הכל נכון אבל איך שכחת לכתוב שהמדינה היא גם "יהודית-דמוקרטית"? Orwell Z"L 07:24 07/06/2008
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- אלכסנדר |
| | 9 | | | בורח סדרתי מאחריות
בריחתו של אולמרט מלהישיר מבט בעיניהם של המשפחות הדואבות היתה צפויה ואינה צריכה להפתיע איש. ההפתעה היתה אילו היה הופך לפתע את עורו, מפגין שמץ של אנושיות ומגלה שלב אדם פועם בקרבו.
לב כולנו היה אתמול עם המשפחות השכולות שהתכנסו בטכס הזיכרון בהר הרצל לבכות את בניהם שנפלו במלחמת לבנון השנייה. רבים נפגעו עד עומק נשמתם מכך שדווקא האדם האחראי יותר מכולם לאסונם, ראש הממשלה אהוד אולמרט, העז להעדר מהטכס בתירוץ אווילי המעורר בחילה, בלשון המעטה.
במחשבה שנייה, בריחתו של אולמרט מלהישיר מבט בעיניהם של המשפחות הדואבות היתה צפויה ואינה צריכה להפתיע איש. ההפתעה היתה אילו היה הופך לפתע את עורו, מפגין שמץ של אנושיות ומגלה שלב אדם פועם בקרבו ועושה את הצפוי מכל מנהיג שפוי, בין שיהיה ראש ממשלה נבחר במדינה דמוקרטית, או רודן במדינה טוטאליטרית.
האיש שעמד בראש המערכת שפקדה על חיילי צה"ל לצאת למערכה, היה חייב לעמוד דום בבית הקברות הצבאי, להרכין ראש בשעה שהרב הצבאי קורא אל מלא רחמים לעילוי נשמתם של בנינו היקרים. ללא כל קשר אם היציאה למלחמה היתה נכונה או שגויה.
לא יעלה על הדעת שהאיש הנקלה הזה ימשיך לכהן כראש ממשלה וברוב חוצפה יוסיף ויכריע בדיני נפשותיהם של בנינו, אותם הוא עתיד חלילה לשלוח שוב למערכה. מה עוד ששערה לא תיפול מראשם של בניו השוכנים לבטח הרחק מהמדינה המדממת שלנו.
המעשה המביש הזה היה צפוי מהאיש היהיר הזה, הבורח הסדרתי מאחריות, המסרב עד היום להתפטר מתפקידו עקב הניהול הכושל של המלחמה, וחסר בושה בקומבינות שפלות, הוא נאחז בקרנות המזבח של תפקידו, כשהוא מצפצף על אזרחי ישראל הזועקים מזה שנה תמימה "אולמרט התפטר". הקריאה הזאת חייבת להתחזק ביתר שאת בשל בריחתו הנפשעת אתמול מטכס הזיכרון.
בריחתו מאחריות זעקה לשמים בעיקר כאשר שני שותפיו לכישלון, הרמטכ"ל דן חלוץ שהשכיל להתפטר, ושר הביטחון עמיר פרץ, שהבטיח לפני הפריימריז, שיפרוש ממשרד הביטחון. שניהם להבדיל ממנו לא העזו להעדר מטכס הזיכרון, הם גייסו את אומץ הלב הדרוש והתייצבו פנים אל פנים מול המשפחות השכולות. הם לא ברחו מאחריות, הם הבינו שחלילה להם מלהיעדר מהטכס בהר הרצל ולהתנכר לאבלן של המשפחות שאיבדו את היקר ביותר במלחמה שהם היו אלה ששלחו את יקיריהם להילחם בה.
ולנו לא נותר אלא להמשיך ולזעוק: "אולמרט התפטר!!!"
גורי גרוסמן, פובליציסט
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- גורי גרוסמן 2007 |
| | 10 | | | אהוד ברח – גרסת 2007 ?
המדינה מתייחדת עם הנופלים, החיילים היקרים שנשלחו לשדה הקרב ולא חזרו וגם עשרות תושבי הצפון שברגע אחד נגדע חייהם. אלה שהשאירו אחריהם כאב ושכול, ומדינה מוכת הלם. דווקא ברגע כה טעון וקשה, התבשרנו כי ראש הממשלה לא השתתף בטקס
עברה שנה מאז מלחמת לבנון השנייה, עדיין הפצעים לא הוגלדו, המסקנות (אם ישנם) לא הופנמו והושמו, המדינה עדיין מדממת וכואבת, כאילו לא מעכלת את המחזות והמראות הקשות שנראו כאן, רק לפני שנה בסך הכול.
המדינה מתייחדת עם הנופלים, החיילים היקרים שנשלחו לשדה הקרב ולא חזרו וגם עשרות תושבי הצפון שברגע אחד נגדע חייהם. אלה שהשאירו אחריהם כאב ושכול, ומדינה מוכת הלם. דווקא ברגע כה טעון וקשה, התבשרנו כי ראש הממשלה לא השתתף בטקס (בטקס שנערך בתאריך טז' בתמוז תשס"ז - 2.7.07).
בעיני אין זו עוד כותרת, אלא משהו פגום, עמוק בבסיס התנהגותו של ראש הממשלה. כוונתי לבריחה של מנהיג ממציאות, בשעה שכולם מצפים דווקא ממנו להיות אתם בשעתם הקשה. את זה לא מבין מר אולמרט. פשוט התעלמות. אכן, זוהי שאלה מהותית, מי ראוי להיות מנהיג ? שאלה אקטואלית ורלוונטית, בכל עת. המדרש מספר, על משה רבנו, שבטרם קיבל עליו את השליחות להיות מנהיגם של ישראל, בהיותו רועה צאן, ראה כי כבשה אחת קשה לה ללכת כמו יתר הכבשים, ריחם עליה, נטלה על כתפו, האכילה, השקה אותה והביאה אל מקום חפצה... חז"ל קבעו, כי מעשה זה הכשיר את משה להיות מנהיגם של ישראל. "... אמר הקב"ה, אם לכבשה אתה עושה כך, ראוי אתה משה להיות מנהיגם של ישראל...".
משה אינו היחיד בתולדות עם ישראל ששימש כרועה בטרם היבחרו למנהיג מוביל. קדמו לפניו האבות אברהם, יצחק ויעקב ולאחריו דוד המלך. אומר הרש"ר הירש זצ"ל, כי היותם רועי צאן, זה הכשיר אותם למנהיגות.
מנהיגותו ואופי אישיותו של המנהיג נמדדים במעשיו הקטנים. מנהיג זקוק לתכונות סותרות המשלימות זו את זו, והופכות אותו למנהיג בעל שיעור קומה. זה המשלב בין חוזק לרכות. כאשר הוא חייב להתנהג בחוזק וביד רמה כלפי האויבים מסביב, אך עליו להיות רך לעם, להיות קשוב אליהם ולרגשותיהם ולהיטיב עמם. אחרת, הוא חוטא לתפקיד שניתן לו.
אין לך שעה קשה מזו, בה זקוקים ההורים השכולים לחיבוק חם וליד מלטפת של האיש בעל התפקיד והמעמד הביצועי הגבוה ביותר בממשלה - ראש הממשלה. עם כל הכישלונות שהיו במלחמה זו ועם כל הקושי שיש לרה"מ להסתכל להורים אלה בעיניים, חובתו היא לעמוד לצדם ולהיות איתם בטקס זה. זוהי גדלות השעה בה היה קונה את עולמו. שהרי המלחמה היא על הבית, והאבל הוא של כל בני הבית. אם ראש הבית יברח, הרי שמשמעות הדבר הינה קשה ובלתי נסלחת האם חמור הדבר פחות מאסון צאלים ב', בו אירעה תאונה קטלנית במהלך תרגיל של יחידת סיירת מטכ"ל, שתוצאותיה הטרגיות של התאונה עמדו זמן רב במרכז סדר היום הציבורי, כאשר בראש הפרשה עמד הרמטכ"ל אהוד ברק ? בעיני במידה מסוימת היא אף חמורה יותר (וא"כ המקום להרחיב, וד"ל). מנהיג שבורח מהמערכה, ומשאיר את אזרחי המדינה בצערם, לבד , מבלי לחוש יחד אתם את כאבם, ביום זה כאשר על כולנו החובה לזכור את הבנים שהלכו מאתנו בטרם עת, אלה שמסרו את נפשם להגנתנו - אינו ראוי להיות מנהיג !
יצחק גאגולה עורך דין וח"כ לשעבר
| | | | | סגור | כתוב תגובה ל- יצחק גאגולה |
|
| נרי אבנרי הבלטת ניקיון כפיה של לבני, המתמודדת על ראשות הממשלה מכילה בתוכה אמירה: מצטערים, למרות שחיפשנו - לא מצאנו משהו אחר לומר בשבחה |
| | | | | יעקב איציקוביץ בעבודה שואלים: המוסר הכפול של הנהגת העבודה לאן? מה עם כשלון הצביעות של הנהגת העבודה בבתי המשפט? למה ולמי התכוון ח"כ גדעון סער (ליכוד) כשאמר "סמרטוטים"? |
| | | | | עמי דור-אוןאחד מערוצי הטלוויזיה הראשיים שידר "מפגש מוטיבציה" של ראשי מפלגת קדימה כשהם מתאחדים במופע של שירה בציבור ומפליאים לזמר את שירי ארץ ישראל היפה מי שחסר לי באירוע החברתי הזה, חסר לי מאוד, הוא הזמר המוביל, אולי הכוכב של הלהקה, אהוד אולמרט |
| | | | | רוני אלוני סדובניקתודה גדולה לאהוד אולמרט על שניפץ עבורנו את תיאוריית האתרוג. בזכותו הבנו סוף סוף, כי הקונספציה השקרית שליוותה אותנו מאז קום המדינה, לפיה, אלו העוסקים בתקומת עמנו, חסרים את היסוד הנפשי של כוונה לבצע עבירה אולמרט לימד אותנו שסלחנות ציבורית כלפי עוון "קטן", נגמרת במנהיגים שהם גנבים, שקרנים, תאווי ממון ומותרות שלא יהססו ללחוץ על הכפתור האדום ככסא מפלט ממשפט פלילי |
| | | | |
|