\כל מי שטס אי פעם לארצות שמעבר לים חש, מן הסתם, לפחות פעם אחת, את תחושת המועקה וחוסר הביטחון המתלווה לטיסה, כזו שבה הקרקע נשמטת מרגליו, והוא נאלץ לשבת במטוס, חסר-אונים ממש, ונתון כולו לחסדיו של הטייס.
התחושה הזאת אופיינית במיוחד למי שזוהי טיסת הבתולין שלו. הוא חש פחד-גבהים וקלסטרופוביה, שבה לא ניתן לברוח מדלת המטוס, פשוט משום שזו אינה ניתנת לפתיחה; גם חלון, כדי לשאוף אוויר צח, הוא לא יוכל לפתוח; ומעל לכל מאיימים עליו במהלך הטיסה כיסי האוויר, המטלטלים את המטוס מצד לצד. כל אלה מעניקים לנוסע תחושה של אי-ודאות וחוסר-יציבות מובהק, הגוררת, לא אחת, בחילות והקאות.
לנוסע המצוי תספיק גלולת-הרגעה כדי שתקהה את תחושת הפחד, ואילו הנוסע הדתי יוכל למצוא מזור בספר ה"תהלים" שהוא נושא עמו. תופעות הפחד האלה הן, עדיין, בגדר הנורמה, וכל התחושות שמתלוות אליהן אינן מעידות, בהכרח, על חרדת-טיסה. מפעם לפעם הן עלולות לקנן אצל כל מי שטס, גם אם הוא רואה את עצמו כאדם הרגוע ביותר בעולם.
חרדת טיסה
לעומת התופעות הנורמליות והשכיחות האלה, יש מה שקרוי "חרדת טיסה". זו שגורמת לאי שקט, לפיק-ברכיים, למעין-שיתוק הגוף, לחוסר-אונים, לרעידות ועוויתות, לזיעה ולחיוורון. ככל הידוע סובלים ממנה בין 10 ל-20 אחוז מכלל הנוסעים, בקשת רחבה של כל הגילים. במקרים האקוטיים יש לא מעטים מהם שאינם מעיזים כלל לעלות למטוס, בדיוק כפי שלא יהינו להיכנס למעלית. הנכונות לוותר על הטיסה גוברת אצלם על הרצון העז להגיע לייעד חלומי מעבר לים. הפחד הנורא, המתעצם כל כך, חזק, בסופו של דבר, הרבה יותר מן הכיסופים והערגה לטיול של כיף.
ויש גם כאלה שסובלים מחרדת-טיסה אקוטית מעט פחות. אלה שמוכנים להתנסות, בכל מחיר, ב"טיסה המאיימת". הם יעשו את כל ההכנות הדרושות לטיסה, יגיעו לשדה התעופה, יפקידו את מזוודותיהם בדלפק המסירה, יעברו את בידוק הביטחון, יחתימו את דרכונם בעמדת ביקורת הגבולות, ייכנסו ל"דיוטי-פרי" כדי לרכוש מוצרים ללא מכס ויעלו למטוס. אבל, צרה צרורה, ממש ברגע הכניסה אליו, בטרם יגיעו למושב הישיבה, הם יעשו "אחורה פנה". דקה לפני שהדלתות יינעלו, הם נתקפים, לפתע, בהתקף-חרדה שאינו בר-כיבוש, ואז, ללא היסוס, יתחננו באוזני הדיילת שתפתח להם את הדלת כדי לרדת. עם כל התסבוכת הכרוכה בכך - בין היתר הוצאת המזוודות מבטן המטוס - ערוכות כבר הדיילות למקרים שכאלה והן ייענו לפנייתם-תחינתם של מותקפי החרדה. ככל הידוע המדובר בכמה אלפי נוסעים-בפוטנציה במרוצת כל שנה.
טיפול קבוצתי
ומעל כולם, יש בעלי-חרדה הטסים, בכל זאת, רק בכורח המציאות שנכפתה עליהם. כאלה הם, למשל, בעלי-עסקים, המתפרנסים מנסיעותיהם אל מעבר לים, אמנים וספורטאים, הנאלצים לצאת למופעים ולתחרויות. ויש גם סתם מותקפי-חרדה כרוניים, שבשל צרכים אישיים מוכרחים לטוס. הצרה היא שהם יטוסו רק בלוויית מישהו שיהיה מוכן לשבת לצידם ולהרגיע אותם ושאף יתרצה להחזיק בידיהם וללטפם במהלך כל הטיסה. זה עשוי להיות חבר, סתם מכר, ואפילו דיילת, הנשכרת לצורך כך במיוחד. זו, בעלת הניסיון העשיר בטיסות, תשרה, מן הסתם, ביטחון-מה בנוסע החרד, וגם זה לפחות משהו בשבילו.
כדי להתגבר על חרדת הטיסה, נערכות מעת לעת סדנאות מיוחדות לטיפול קבוצתי בשיטת הדמיון המודרך. בסדנאות האלה, המתקיימות בחסות חברת התעופה "אל על", משתתפים בכל קבוצה בין שמונה לשנים-עשר מטופלים, במסגרת של ארבעה עד חמישה מפגשים, של ארבע שעות כל אחד. טייס ודייל מרצים בפני משתתפי הסדנה על הטיסה והמטוס, ופסיכיאטרית מומחית מקנה להם דרך לשיטת הרפייה ותרגול בתוך מדמה-טיסה וסימולטור. בתום הסדנה מתקיימת למשתתפיה טיסה קצרה, ובעקבותיה נערכות שיחות-משוב.
שלושה חודשים אחרי הסדנה מתקיים בין משתתפיה מפגש-מעקב. במהלך שלושת החודשים האלה צריך המשתתף לטוס, ובמפגש המעורב הוא מדווח על חוויותיו. מחיר הסדנה כמעט בשמיים: כ-4,000 שקל, כולל מחיר ראיון ההתאמה, אך לא כולל מחיר-טיסה.