|
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי.
|
|
|
תאריך:
|
28/08/2008
|
|
|
עודכן:
|
28/08/2008
|
|
1 |
|
|
|
|
2 |
|
|
ברק הנו דוגמא נפלאה לעיקרון זה.....בדרגת אל"מ העיקרון החל נותן את אותותיו....... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
י.ש |
|
|
3 |
![](https://www.news1.co.il/img/spaceTalkback.gif) |
מודאג |
|
א.ד | 28/08/08 17:03 |
|
|
מה יהיה הסוף? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.ד |
|
|
4 |
|
|
"חובתו של אב לדעת כיצד נהרג בנו" .
שאול שילה, אבא של סגן אלעד שילה זכרונו לברכה, אשר יחד עם ארבעת חבריו ליחידה, לוחמי סיירת מטכ"ל, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, שמרי שפרן זכרונו לברכה, אריק כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה, נהרגו באסון צאלים השני.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שאול שילה |
|
|
5 |
|
|
"מעולם לא ביקשנו מהעומדים לדין, אלא לקבל אחריות פיקודית. לא אלה נורמות ההתנהגות, שלהן ציפינו ממפקדים בסיירת. אנחנו עודדנו את בנינו לשרת ביחידה, שבה מפגינים ראש גדול ולוקחים אחריות, בטוב וברע. לא ביחידה שבה מפקדים מקבלים ציונים לשבח בעת הצלחה, אולם מתנערים מאחריות בעת כשל, כשאחריותם אינה מוטלת בספק".
משפחות שפרן, שילה, כהן וויכסלבאום הוריהם של שמרי שפרן זכרונו לברכה, אלעד שילה זכרונו לברכה, אריה (אריק) כהן זכרונו לברכה וערן ויכסלבאום זכרונו לברכה לוחמי סיירת מטכ"ל אשר נהרגו בחורבן צאלים השני 5.11.1992
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרן שילה כהן |
|
|
6 |
|
|
"עלבו בנו קשות. צה"ל שומר על עצמו, אבל לא בדרך הנכונה, אלא על ידי כיסוי ושמירה על אנשים שעשו מעשים שלא ייעשו. וכשאנו כבר שקועים עמוק באבלנו הכבד מנשוא, איש מהנוגעים בתרגיל לא היה מסוגל לקחת אחריות, שהיא מאבות חינוכנו כאזרחי ישראל וכאנשי צבא, האומרים: אחרי !
באמון שנתנו בצבא, עודדנו את ילדינו להתנדב לחיל קרבי ולצה"ל שנתנו בו אמון מלא. צה"ל היה בשביל בני-שמרי, בית שני, ובית הוא משפחה. והיום משפחה זו מתעלמת מלקיחת אחריות ובועטת במוסריות, כשמאחוריה גב חזק המגן על עצמו, דרך הגנה על קצינים שהורשעו בגרימת מוות בהתרשלות. עלבו בנו קשות.
בית המשפט הצבאי, שעל מעשה כה ברור בחומרתו, נתן עונש כה פשוט בעליבותו. עלב בנו קשות התובע הצבאי הראשי, בנימוקיו הלא משכנעים, כדבר איש מבוגר לילדים קטנים וטיפשים, שאינם יודעים ואינם מבינים דבר. והרי כבר גדלנו והחכמנו וחקרנו ויודעים אנו, ההורים השכולים, כי התרגיל לא היה מהמורכבים והמסובכים (ציין זאת האלוף שחק בעדותו), כי סיירת מטכ"ל כחלק מרוטינה, עובדת בתקופות מסויימות תחת לחץ ועומס ולוחמיה יודעי עייפות בעיתות הכנה ולקראת ביצוע, כי אין שום התחשבות ברגשות ההורים ובאמירותיהם, ולפתע פתאום אנו צד בגזר הדין, ועוד שהתצ"ר אומר רק חצאי אמיתות, כי את בקשתנו להורדת הדרגות לא ציין - אין אנו דורשי נקם, ואנו תקווה, שגורמי-מות-בנינו לא ישובו לפקד בכל דרך שהיא, ויקחו אחריות, ואם לא יצליחו להעמיס על עצמם את הנ"ל כפי שנתן להם דוגמא מפקד היחידה לשעבר עמוס, יעניקו להם את האחריות מפקדי הצבא שזהו תפקידם ויערכו נגדם הליך פיקודי. בית המשפט הצבאי יצר מושג חדש של איפה ואיפה צה"ל כולו מחד וסיירת מטכ"ל מאידך".
יוכי שפרן מקיבוץ נצר-סִרני, אמו של שמרי זכרונו לברכה אשר יחד עם ארבעת חבריו ליחידה, לוחמי סיירת מטכ"ל, אלעד שילה זכרונו לברכה, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, אריק כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה נהרגו באסון צאלים השני.
אב בית הדין במשפט צאלים היה שכנו בכוכב יאיר וידידו של הרמטכ"ל, רב אלוף האהוד הברק, השופט ד"ר עודד מודריק
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוכי שפרן |
|
|
7 |
|
|
"הרמטכ"ל (האהוד הברק), בהתחמקותו ובהסתרת נוכחותו במקום האסון, באי-יישום מסקנות וועדת עינן שהוא עצמו מינה ובבחירת עיתוי פירסום המסקנות ביום ובשעה של חתימת הסכם ההכרה ההיסטורי עם אש"ף, מטיל צל כבד על המינהל התקין בצה"ל".
משפחת ויכסלבאום
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משפחת ויכסלבאום |
|
|
8 |
|
|
"הבן נקבר אבל אסור שכך יקרה גם לאמת" .
יוכי שפרן , אמו של שמרי זכרונו לברכה אשר יחד עם ארבעת חבריו ליחידה, לוחמי סיירת מטכ"ל, אלעד שילה זכרונו לברכה, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, אריק כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה נהרגו באסון צאלים השני.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוכי שפרן |
|
|
9 |
|
|
"הבן נקבר אבל אסור שכך יקרה גם לאמת" .
יוכי שפרן , אמו של שמרי זכרונו לברכה אשר יחד עם ארבעת חבריו ליחידה, לוחמי סיירת מטכ"ל, אלעד שילה זכרונו לברכה, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, אריק כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה נהרגו באסון צאלים השני.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוכי שפרן |
|
|
|
|
|
"אנחנו לא מחפשים נקמה, אבל לא ייתכן שהבכירים יתחמקו מאחריות. מה לומדים מכך החיילים הצעירים ?"
רני שפרן אביו של שמרי זיכרונו לברכה אשר יחד עם ארבעת חבריו ליחידה, לוחמי סיירת מטכ"ל, אלעד שילה זכרונו לברכה, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, אריק כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה נהרגו באסון צאלים השני.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רני שפרן |
|
|
10 |
|
|
"הוא (הברק) עמד 5 מ' ממני עם ידיים שלובות הביט מסביב ולא עשה כלום.
"היה פיצוץ חזק, מפחיד נורא. פתחתי את האוזניים ורצתי חמישה מטר הצידה. היה ענן של עשן, ואז, כשהוא לאט-לאט זז עם הרוח, ראיתי את אחד החברה קופץ על רגל אחת, כל הלחי שלו היתה שסועה, והתחילו צעקות, 'זה אמיתי, זה אמיתי, תרוצו לקרוא לעזרה'. די מהר הגיעו לשטח שלושה תצפיתנים שהיו הכי קרובים, והקודקודים* - אלוף אורי שגיא, ראש אמ"ן, אלוף עמירם לוין, וסגן אלוף דורון, מפקד היחידה. כולם רצו לעזור לפצועים, כי לקח זמן לצוות הרפואי להגיע לאיזור האימונים. היה שם גם הרמטכ"ל, אהוד ברק, הוא עמד אולי חמישה מטר ממני, עם ידיים שלובות, בתנוחה אופיינית לו, הביט מסביב ולא עשה כלום. המוח התפוצץ לי, לא שלטתי בעצמי. צעקתי לו – "מה אתה עושה יא'מניאק, בוא תעזור, החברים שלי מתים פה". אבל אהוד לא זז. תבינו, אהוד בשבילנו זה דמות, זה מיתוס, זה מנהיג - ועוד מישהו שגדל ביחידה... אני לא יכול לשכוח לו את זה".
יעקב, לוחם בסיירת מטכ"ל.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יעקב 1992 |
|
|
11 |
|
|
''לא עשה כלום''
הגיע הזמן, שמישהו שלא היה בצאלים כאשר אירע שם האסון ייצג את כל מי שלא היו שם אך יודעים בדיוק איך התנהג הרמטכ''ל אז. צריך רק להסתמך על מה שאהוד ברק בעצמו אמר, ומה שאמר מתאים למה שאמרו האחרים שהיו שם, אלופים ופחות מאלופים.
אני יודע שהוא דיבר אמת כי מה שאמר הוא בהחלט לא לטובתו, מעיד על אופיו ומחדד את השאלה, מיהו האיש הרוצה עכשיו להיות ראש הממשלה.
ברק אמר שהוא לא ברח ולא הפקיר פצועים. יש להניח שבאמת לא ברח, ואין ספק שלא הפקיר פצועים. הוא לא היה יכול להפקיר כי הפצועים היו בידיים נאמנות. מה כן עשה ? הוא לא עשה כלום. וזהו לבו של העניין. על פי דבריה של מבקרת המדינה, ברק הציג לפניה עמדה חד משמעית: הוא נהג כפי שנוהג רמטכ''ל, והיה עליו לעסוק ב''קשירת קצוות''.
אבל ממתי רמטכ''לים קושרים קצוות ? ובייחוד באירוע כזה, כשמסביב המוני קושרי קצוות פוטנציאליים, והיחידה הצבאית היא אירגון מיומן ומשופשף – סיירת מטכ''ל ? מה היה שם לקשור ? היה צריך לדווח על האסון, להזעיק מסוקים לחילוץ, להורות אולי על תיגבור האמצעים הרפואיים ולהכניס לכוננות בתי-חולים. האם מישהו מאמין שהיה צריך רמטכ''ל שלם בשביל כל הדברים האלה ?
לעומת זאת, יש לשים לב מה עשו האלופים שהיו שם: אורי שגיא, עמירם לוין ושמואליק ארד רצו אל הפצועים, עזרו לחבוש, עודדו, פשוט כרעו לידם, כי גם כשכואב נעים שאלוף מחזיק לך את היד ואומר כמה מילים של בן אדם נבוך.
בן אדם, זו מלת המפתח, ואני מציע שבנקודה זו נפסיק לחקור ונסיק את המסקנה היחידה המתחייבת מן האירוע ומהתנהגות הרמטכ''ל של אז: הוא פשוט לא בן אדם.
תרבות הניסוח שלי בעניינים כגון אלה היא נטולת רחמים ולקוחה מהלקסיקון הבדוק והמדוייק של הדור שאליו אני שייך ושל הסביבה הצבאית שבה גדלתי. אני מכיר היטב ומקרוב את הרמטכ''לים שבאו מהסביבה ההיא, ושלא יבלבלו לי את המוח על מצבים היפותטיים. מוטה ורפול ומוישה וחצי ודן שומרון לא היו סוגרים שום קצוות ולא מדווחים לאף אחד. הם היו הדוגמא שלפיה נהגו אורי ועמירם ושמואליק.
העובדות ברורות: אהוד לא ברח, הוא עמד שם שלוב ידיים. אין לי ספק שהיה מזועזע, אך הוא לא לכלך את הידיים ולא כרע על מנת לעודד. מי שלא יבחר בו בגלל זה להיות ראש ממשלת ישראל, או שהוא עדיין רוצה את נתניהו, או שהוא סתם יפה נפש, או שהוא דוגל באימרה הרומית, שמדבר אחד מסיקים על כל היתר.
חזי שלח
תל-אביב
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חזי שלח |
|
|
12 |
|
|
"אני רצתי לפצועים.
אהוד לא ניגש.
היו שני פצועים שזה הרתיח אותם.
אני לא הסתכלתי עליו.
לא יודע מה הוא עשה.
אולי דבר בפלאפון,
אבל לא ניגש.
אולי היה בהלם".
אלוף עמירם לוין בהתייחסו להתנהגותו ולהתנהלותו של הרמטכ"ל (האהוד הברק) באסון צאלים ב'.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלוף עמירם לוין |
|
|
13 |
|
|
''שעומד קצין... ואיננו שותף למה שחשוב באותו הרגע זה לטפל בנפגעים''
,
''אני קראתי את החומר וכשעוסקים במין אסון שכזה אני לא מוכן אפילו להתייחס לאפשרות שזו פוליטיקה.
שאלה: כלומר, אתה חושב שיש ממש בטענות ?
תשובה: אינני יודע. אינני פוסק. אבל פורסמו דברים שהם בלי הגזמה הם באמת איומים, אם הם נכונים. ואינני יודע ואינני פוסק אם הם נכונים או לא. לא עולה על דעתי שיש מישהו שמסוגל לעשות מזה פוליטיקה.
שאלה: מהיכרותך את הדמויות הפועלות אתה חושב שזה מתאים לרקורד הצבאי שלהם לנהוג כפי שמתואר שהם נהגו ?
תשובה: תשמע, אנשים שמוזכרים שמה הם אנשים שעשו מעשים בשרות הצבאי שלהם ואנשים מסוג זה אמורים לא להיקלע למין מצב כזה של קבלת החלטות שגויות, כל כך
דרמטיות, כל כך כואבות, כל כך קיצוניות. ושוב אני אומר: אינני יודע אם זה נכון. אבל עצם הפרסום שפורסם כפי שהוא פורסם הוא לא יכול להישאר ככה. אסור לו שיישאר כך. זה מחייב חקירה פעם נוספת אם כך. אני חושב קודם כל התייחסות של הנוגעים בדבר. שעומד קצין, לא חשוב מה דרגתו ואני חוזר ומדגיש, אם זה נכון או לא, ואיננו שותף למה שחשוב באותו רגע, זה לטפל בנפגעים.
זאת הנקודה.''
אלוף יוסי פלד בהתייחסו להתנהגותו, התנהלותו ולתיפקודו של הרמטכ''ל האהוד הברק בפרשת צאלים ב'.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלוף יוסי פלד |
|
|
14 |
|
|
איך וכיצד למד עודד תאומי את תפקידו של הרמטכ"ל (האהוד הברק) במחזה "ערפל".
שאלה: איך למדת אותו ?
תשובה: ''יש לי שלוש תוכניות מוקלטות של שיחת ועידה עם ברק. אני צופה בהן המון. לא כדי
לחקות אותו, אלא כדי לקרוא בעיניים שלו איזו הארה לגבי המבנה הנפשי של הדמות.
לא מעניינת אותי ההקבלה הממשית למציאות''.
שאלה: והיתה הארה כזו ?
תשובה: ''כשהוא מספר למשעל שהוא לא ברח ממקום התאונה, הוא מתאר את המצב, ובתיאור
שלו יש תחושה שהוא היה בהלם. הוא מביא דוגמא בראיון ואומר: ''תאר לך שאלוף
הפיקוד היה נקרא לצומת בית ליד לאחר הפיגוע, האם התפקיד שלו היה לגשת לפצועים,
או לוודא שהכל עובד נכון?''. פחות או יותר. ופתאום אמרתי:
מה פתאום הוא מביא את הדוגמא הזו ?
הוא הרי לא הגיע למקום אחרי האסון, הוא היה שם כל הזמן.
אני חושב שהוא היה בהלם בשעה שקרה האסון, כי האופציה השנייה - שהוא לא היה
בהלם ובאינסטינקט לא ניגש לפצועים - היא לא אנושית. במחזה זה המצב, למרות שאני
לא מודה בזה כלפי חוץ''.
מתוך ראיון עם עודד תאומי אשר גִלם במחזה ''ערפל'' את תפקידו של רב אלוף אבנר סלע, רמטכ''ל צאלים ב' (האהוד הברק) על איך וכיצד למד את דמותו ואת תפקידו.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עודד תאומי |
|
|
15 |
|
|
"אני בצער רב קובע, שאנחנו לא יכולים להתייצב (מול ההורים) ולומר ש(אנחנו) יודעים מה קרה שם באמת. אנחנו בצה"ל לא תיחקרנו וגם לא נתחקר מה קרה בהיבט המקצועי. כשאני אעזוב את תפקידי אני אגיד: הפיקוד הבכיר הזיק פה לשדרת פיקוד עצומה בצבא. הנזק הגדול - שאנחנו לא יכולים להסתכל למפקדים ביחידה (סיירת מטכ"ל) בעיניים... לתחושתי, לעולם גם לא נברר מה היה באמת בהיבט המקצועי".
אלוף אורי שגיא בבית הדין הצבאי אשר דן בפרשת צאלים ב'.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלוף אורי שגיא |
|
|
16 |
|
|
כשלינקולן אמר שאי אפשר לעבוד על כולם בכל הנושאים וכל הזמן הוא בדיוק התכוו למה שתיארת
ברק הינו איש חכם, אבל באגו שלו גדול מכישוריו. במטריה של סודיות וכמפקד תמיד יכול היה למקד את הסיפור עליו, והעיטורים בהתאם. אבל האמת לאט מתמוססת כדיפוזיה, וכל האידיוטים השימושיים שנושאים את הבטחון לשווא מגלים ששיטו בהם.
אמרת שהאסטרטגיה לברוח מלבנון היתה נכונה אבל הוא לא יכול היה לממש את המצב כשפגעו לנו החיזבאללה וכו... כאן חוסר ההבנה היא שלך. כל הנתונים מה העולם וארה"ב "ירשו" לנו לעשות כשיפגעו בנו היו גלויים. לא צריך להיות גאון וחוזה עתידות גם בהקשר לגירוש מגוש קטיף ,שאותה התמודדות מול היורים בנו מאיזור אוכלוסיה יהיה מיכשול, אלא אם כן הנושא יפתר ,ונקבל "רשות" להגנה עצמית,כמו כל מדינה ריבונית. אז מי שנותן רכוש בלי לקבל בטחונות מלאים, לא יכול להסתתר תחת האליבי של לא יכולתי לממש....
סוף הטיפשות במחשבה תחילה. ונפלת גם אתה למלכודת הזו בעינים פתוחות |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מרק טווין |
|
|
איתן גנור
ההיסטוריה האנושית רוויה בהרג וסבל שנעשו בשם הדת, כתוצאה מהטוטליטריות וחוסר הסובלנות שבה, שהובילו ומובילים לא פעם להרג המוני וסבל בל יתואר. מתברר שהפרשנות והיישום של דת לא פעם רחוקים מאוד מהערכים המוצגים. העולם המודרני בנה מערכת ערכים הומניסטית השמה את האדם במרכז, ומקנה לו זכויות בסיסיות. גם כאן היישום לא פעם רחוק מהכוונה
|
|
|
|
|
|
עו"ד משה גולדבלט
אהוד ברק בראש מפלגת העבודה מסמל את הבגידה הגדולה של המפלגה, ושלו אישית, בערכים המקוריים ובשורשים החברתיים והערכיים מהם צמח. זאת בניגוד משווע לנאמנותו של נתניהו לעצמו, לערכיו ולערכי תנועתו. המרחק בין הנהגת מפלגת העבודה לעם הוא כמרחק שבין משמר השרון, או אפילו כוכב יאיר, למגדלי אקירוב
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
מדוע מסתירה התורה את מקומו של בית המקדש? הרמב"ם נותן שלוש תשובות, שכולן אקטואליות. ויש עוד הסבר עקרוני אחד
|
|
|
|
|
|
ראובן לייב
דרך ארוכה עשתה המסעדנות בארץ ב-60 שנות קיום המדינה. סיפור-חיים קולינרי, שראשיתו ב"תנובה" העממית והישראלית של הימים ההם, וסיומו במסעדת הצמרת היוקרתית והבינלאומית של היום
|
|
|
|
|
|
אורנה רב-הון
אני מרגישה אחריות אישית למה שהתרחש בסברה ושתילה, למרות שלא הייתי שם אני מרגישה אחריות אישית בכל פעם שמתרחשים מלחמה או רצח. כי על-פי הקבלה כל אחד ואחת מאתנו אחראי לתיקון שלו, ובכך הוא אחראי גם לתיקון הקולקטיבי לקראת ראש השנה הגיע הזמן להכיר בטעויות שעשינו, ולהתחיל את התיקון
|
|
|