בז'רגון התעופתי מכנים אותה "תסמונת מחלקת תיירים". המדובר ברעה חולה הפוקדת לא מעט מאלה הטסים בטיסות ארוכות-טווח. הסימפטומים המאפיינים אותה הם תחושות-קור, כאבים, הלם-ראש ובטן נפוחה.
במרבית המקרים מופיעים הסימפטומים האלה כתוצאה מהמתח של ישיבה דחוקה במושב צר במשך שעות רבות, הנדמות כאינסוף, בתנאי-לחץ נמוכים מדי וללא אוויר טרי. התחושה הכללית היא מסכנות, שכרוכים בה מכאובים ספציפיים, והכרתם היא המפתח לצמצום הנזק הנגרם מהם.
רופא התעופה, ד"ר יעקב מזרחי, מסביר כי ירידה דרסטית, פתאומית, בלחץ האוויר לאחר ההמראה, עלולה לגרום לכאב-אוזניים ולמיחושים בסינוסים. חרדה או דאגת-יתר בעת ההמראה, גורמות לבלוטות שליד הכליות להזרים אדרנלין לתוך זרם הדם ובכך לגרום לזעזוע כפול למערכת מחזור הדם בלב וללחץ הדם. כדי להתגבר על הצרה הזו, ממליץ ד"ר מזרחי לנשום עמוק, יציב ולאט, לנסות להירגע, ולהימנע משתיים שמפניה, הגורמת להתייבשות. האוכל הטיפוסי המוגש במטוס, כמו גם האלכוהול והקפה, גורמים אף הם להתייבשות. שיעור הסיבים הנמוך במזון גורם לעצירות, והישיבה הממושכת גורמת ללחץ על הקיבה, מאיטה את העיכול, וכך הופך המזון הבלתי-רצוי לאורח שאינו ממהר לעזוב. כדי להקדים רפואה למכה ממליץ ד"ר מזרחי להרבות בשתיית מים ומיצים, וכתחליף למזון שבמטוס כדאי להביא אוכל ופירות טריים מהבית.
מסתבר שכוח הכבידה גורם למשקלו העיקרי של הגוף להתרכז בחלקו התחתון של הגב, והשרירים נעשים עייפים ונוקשים מהמאמץ להישאר זקוף. התפשטות גזים במעיים גורמת לנוסע לחוש כאבים במותניים וללחץ על החלחולת. מי שסובל מטחורים עלול, במקרה כזה, גם לדמם. כנגד כל אלה ממליץ ד"ר מזרחי לעמוד ולהתמתח לפחות אחת לשעה וללבוש בגדים רחבים ולבנים שאינם לוחצים.
הצרה חולפת
כיפוף הירכיים הממושך מעלה את הלחץ בעורקים, כשהמצב אקוטי במיוחד אצל שמנים ונשים הרות. בשל מחזור הדם המוגבל, נאסף הדם ברגליים וקיימת סכנה קטנה, אך משמעותית, לקרישי-דם, שעלולים לנדוד, ובמקרים קיצוניים אף לעצור את זרימת הדם. נגד זה ממליץ ד"ר מזרחי לכווץ ולהרפות, מדי פעם, את שרירי הרגליים, על-מנת להזרים דם בעורקים.
פעילות השרירים היא הגורמת לחום הגוף. חום-גופו של נוסע, היושב זמן ממושך במושב בחוסר-תנועה, נוטה לרדת, והוא מתחיל לחוש צינה. האוויר היבש גורם ליובש ולתחושה של "חול בעיניים", המקשה בעיקר על אלה המרכיבים עדשות-מגע. מומלץ על כן להתכסות בשמיכות, הנמצאות בכל מטוס, להתריע בפני הדיילים שתא הנוסעים קר מדי, לטייל מעט במעברים שבין המושבים, להסיר את עדשות המגע, או להשתמש בטיפות-לחות.
יש מקרים שבהם ההתייבשות מתקדמת והתחושה דומה לזו שאחרי שתיית כמות גדולה של אלכוהול. או אז הראש הולם ומאבדים את האוריינטציה. העיניים נעשות ורודות ודלוקות, העור נעשה יבש ומעברי האף מתייבשים ביתר-שאת. במקרה כזה מומלץ לשתות עוד מים, להשתמש בקרם-לחות, או בתרסיס-מים לעור.
תנומה במושב גורמת לבעיה נוספת: הגב העליון והצוואר כואבים מהמאמץ לשאת את הראש, כאשר ארבעה עד חמישה ק"ג מתנדנדים בראש עמוד השדרה הרגיש. לצורך זה כדאי להיעזר בכרית-תמיכה לצוואר, המצויה במטוס, ולתחוב אותה מאחורי הצוואר. ומה שחשוב לא פחות: לבקש מן הדיילים שלא להפריע לשינה.
הישיבה המעוקמת והממושכת במושב המטוס גורמת להתעקלות הוורידים והנוזלים הלימפתיים נדחקים מכלי הדם החוצה. הנוזל נאסף ברגליים ובקרסוליים המתנפחים, ממש כמו בעת הריון. הישיבה מונעת תנועה של הסרעפת וגורמת לקשיי-נשימה. מומלץ על כן לבצע תרגילי-לחץ והרפיה של שרירי הרגליים, לדרוש סילוק מיידי של מגש האוכל, הגורם להגבלה נוספת של התנועה במושב.
כך או אחרת: "תסמונת מחלקת התיירים היא, אומנם, צרה שבהחלט עלולה להיות בלתי-נעימה, אך השפעתה אינה צריכה להמשך יותר ממספר שעות לאחר הטיסה.