ידיעה קצרה על המסך בישרה כי הממשלה משכה את הצעת חוק ההתיישנות. הצעת חוק דרקונית ואנטי חברתית זו ביקשה לקצר את תקופת ההתיישנות מ-7 ל-4 שנים, לקבוע תקופת התיישנות מקוצרת לקטינים וכן למנוע הגשת כל תביעה לאחר חלוף 25 שנה, גם אם הנזק נגרם שנים רבות לאחר המעשה שגרם אותו, כמו במקרים שבהם נחשפים עובדים לחומרים מסרטנים, כמו אסבסט, אך המחלה מתפרצת שנים רבות לאחר החשיפה.
ברור שהצעת החוק נועדה לשרת את הגופים הגדולים, המדינה, חברות הביטוח, המפעלים המזהמים וכל אלו שנהנים מייעוץ משפטי מעולה ואינם עלולים לסבול מקיצור תקופת ההתיישנות. מי שהיה צפוי להיפגע מההצעה היו הניזוקים הקטנים, אלו שאינם נהנים מייעוץ משפטי צמוד ואשר לעתים קרבות אינם יודעים שנים רבות כי עומדת להם זכות תביעה.
הזדמן לי לכתוב רשימה נגד הצעת החוק לפני כ-6 חודשים ואף להצטרף אישית פעמיים לישיבות ועדת החוקה כשדנה בה. ראיתי עד כמה דחפה הממשלה את הצעת החוק ואיזה מאמץ אדיר נעשה לקדמה ולהעבירה לקריאה שנייה ושלישית, אפילו בתקופת הפגרה.
את המאמץ הנגדי ריכזה בעיקר לשכת עורכי הדין שנציגיה לחמו בהצעה ללא לאות. מכל הנציגים הראויים לתודה נאמנה לא יכולה להיות מחלוקת שהבולט מכולם ומי שריכז מטעם לשכת עורכי הדין את המאבק בהצעת החוק היה עו"ד יראון פסטינגר. יראון פעל ללא לאות פעל להסרת ההצעה מעל סדר היום של הכנסת.
התוצאה המבורכת כלל לא הייתה מובנת מאליה, שכן הממשלה הטילה את כובד משקלה למען ההצעה, על אף הסתייגות שר המשפטים. נדרש היה מאמץ ממושך להביא את חברי הכנסת למודעות לסיכוניה של ההצעה ולהשלכותיה המזיקות. בשלב זה נראה כי המאמץ שריכז יראון פסטינגר נשא פרי. לצדו יש להזכיר את עו"ד אסף פוזנר שנטל חלק חשוב ביותר במאבק. היו שותפים נוספים להצלחה ולכולם מגיעה ברכה.
ההצלחה בבלימת הצעות חוק רעות הינה מטבעה זמנית. תמיד יכולה הממשלה לחזור ולהניח הצעת חוק דומה על שולחן הכנסת וחייבים להמשיך ולהיות ערניים. מכל מקום בשלב זה צפויה הפוגה במאבק ונקווה שהממשלה לא תחזור להעלות את הצעת החוק.