"וּפְרוֹק עול הַגוֹיִם והגלות מעל צַוָּארֵנוּ". זו אחת הבקשות החוזרת ונשנית בתפילות שבת ומועד. יש מי שיראה בה בקשה מיותרת, ואף מגוחכת לנוכח העובדה ההיסטורית של כינון מדינה יהודית שקיבצה יהודים מגלויות רבות. אולם התוכנית של "ערב חדש" בתאריך יג' בח' תשרי עשויה להוכיח שבקשה זו עדיין אקטואלית, חרף גאולתנו במדינה יהודית.
שני המנחים באותה תוכנית ערכו עימות בין אישה יהודיה ועיתונאי ערבי בקשר לפרעות של יום כיפור, והשתדלו כיד השמאל הטובה עליהם לגלות סובלנות רבה כלפי העיתונאי כשרוב שאלותיהם הופנו ליהודיה.
הערבי טען, כי הנסיעה במכונית בליל כיפור שימשה תואנה בלבד להתנכלויות הרבות של היהודים לערבים, ותיאר בניחותא ללא מפריע את הנזק שגרמו הפורעים היהודים לרכוש ערבי, מבלי להזכיר, אף לא במילה אחת, את חלקם של הערבים בפרעות. אף שחלק מדבריו נשמע כיציר הדמיון, הרי שני המנחים התייחסו אליהם כתיאור מהימן :"איני מפקפק באמת שבדבריך", החניף לו המנחה. ואין פלא בכך, שהרי מדובר בעיתונאי שכל דבריו "אמת".
מול עיתונאי זה, שדיבר בשלווה, בלי שום נימה של התנצלות, כשעל פניו מרחף חיוך של שביעות רצון, מתייצבת יהודיה אחוזת סערת נפש, שתיארה בכאב לב את אווירת האימים שבה הייתה שרויה עם משפחתה במשך שעות, והשתדלה מתוך נימה של התנצלות להימנע מהכללה לבל תעורר עליה מקטרגים. מתנועותיה ומהבעת פניה ניכר, שהיא חשה את עצמה בעמדת התגוננות, כאילו הבינה בפני מי היא עומדת.
בסופו של העימות מתקבל הרושם שהגברת היהודיה הוזמנה לתוכנית כנציג של הפורעים, שעליהם חלה חובת התנצלות. לפתע שמעתי את שפתי מדובבות את הבקשה, שצוינה לעיל בנוסח חדש : "וּפְרוֹק עול הַגוֹיִים ועול השמאל מעל צווארנו".