מאיה כהן נפגעה בתאונת דרכים. חברת הביטוח מנורה, אשר ביטחה את הרכב בו נהגה מאיה, חקרה ומצאה כי תוקף רישיון הנהיגה של מאיה פג כשנה וחצי לפני התאונה. מאיה שכחה לחדש אותו.
כמו כן, הצליחה מנורה לגלות, כי במערכת המחשב במשרד הרישוי, היה רשום כי אין לחדש את רישיונה של מאיה, עד שלא תעבור קורס רענון לנהגים חדשים.
'שכחת לחדש את הרישיון שלך והתחמקת מקורס רענון', נזפה מנורה במאיה וסירבה לפצות אותה עבור נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה.
לא שמתי לב לכך שתוקף הרישיון שלי פג, הסבירה מאיה לשופטת עירית כהן מבית משפט השלום בירושלים. באשר לקורס הרענון - לא קיבלתי זימון להשתתף בו ולא ידעתי כי חידוש הרישיון מותנה בהשתתפות בקורס. 4 ימים לאחר התאונה, המשיכה מאיה, ניגשתי למשרד הרישוי ושם במקום, מיידית, עוד לפני שעברתי את קורס הרענון, חידשו את רישיון הנהיגה שלי. כעבור חודש נוסף עברתי גם את הקורס והכל בא על מקומו בשלום.
השופטת כהן האמינה למאיה כי לא קיבלה זימון לקורס הרענון, לא ידעה שחידוש הרישיון מותנה בהשתתפות בקורס ולא הייתה ערה לכך שהרישיון פקע. נציגת משרד התחבורה שהופיעה בדיון גם אישרה כי רשות הרישוי מאריכה אוטומטית את תוקף הרישיון שפג, גם לאלה שנדרשו לעבור קורס רענון, אפילו לא עברו אותו בטרם חידוש הרישיון: "מדובר בארכה, על-מנת שנהג יוכל לנהוג, ועל-מנת לתת לו מרווח זמן לעשות את הקורס".
אף על-פי כן, הגיעה השופטת למסקנה כי יש לשלול ממאיה את הכיסוי הביטוחי ואת הפיצויים עבור נזקי גופה.
אמנם, קבעה השופטת, סעיף 7(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי אדם שנהג עם רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה, לא ייחשב כמי שנהג ברכב ללא רישיון. אולם סעיף זה חל, כך לעמדת השופטת, רק על מצב בו הרישיון לא מחודש מטעמים פיסיקליים פורמאליים. לא למצב כמו זה של מאיה, בו חידוש הרישיון מותנה בקורס רענון.
השופטת בחנה גם סעיף נוסף המצוי בתקנה 172א' לתקנות התעבורה. זה קובע כי רישיון נהיגה שפקע ניתן לחדש רק תוך שנה. לאחר תום השנה על בעל הרישיון לעמוד בבדיקות ובבחינות. אולם ממשיך הסעיף וקובע, רשות הרישוי רשאית לפטור את בעל הרישיון מהבחינות ומהבדיקות.
מה שכתוב בסוף סעיף 172א' זה בדיוק מה שקרה אצלי, טענה מאיה. רשות הרישוי חידשה לי את הרישיון אוטומטית, בטרם עברתי את קורס הרענון. היא למעשה פטרה אותי מהבחינות והבדיקות. לכן הלכה למעשה, רישיוני לא חודש אך ורק מטעמים של אי תשלום אגרה.
את לא יכולה להיבנות מהעובדה שבדיעבד רשות הרישוי החזירה לך את הרישיון בטרם עברת קורס רענון. החשוב הוא שחלפה שנה וחצי מאז פקע הרישיון ולא יכולת כך סתם לחדש אותו רק על-ידי תשלום אגרת הרישוי.
כל טענותיה של מאיה כי פרשנות השופטת מטילה סנקציה קשה ביותר על נפגע בתאונת דרכים, ומנוגדת לתכלית הסוציאלית המונחת ביסוד החוק, נדחו. בסופו של יום, נותרה מאיה ללא פיצויים.
תוצאת פסק הדין קשה וכואבת, במיוחד לנוכח העובדה שמאיה שילמה פרמיה עבור הביטוח וזה התברר כחסר ערך. הרי בפועל רישיונה של מאיה חודש מייד לאחר ששילמה את האגרה, בטרם עברה את קורס הרענון. מדוע לפרש את הסעיפים בצורה כל כך קשה לציבור הנפגעים?