לקסיקון החורף למחלות ילדים

הצינון והנזלת פוגעים מאוד באיכות חייו של הפעוט שאינו מסוגל לקנח את האף בעצמו. בלילה הנזלת ניגרת גם לגרון וגורמת לגירוי, שיעול וליחה. תינוק עם נזלת מתקשה לאכול, לינוק, לישון וחייו אינם נעימים או קלים כלל. עד גיל חצי שנה ניתן להשתמש בתמיסות מי מלח לאף ולשלב את הטיפול בשאיבת אף עדינה בעזרת משאבות אף המיועדות לתינוקות. מגיל חצי שנה, באישור רופא, אפשר כבר לעזור לו עם תרופה אמיתית.

המחלות הנפוצות בקרב אוכלוסיית הילדים בתקופת החורף הן מחלות האופייניות לדרכי הנשימה העליונות אשר מערבות את הלוע, הגרון, האף, הסינוסים והאוזן התיכונה. בניגוד למחלות הילדות הרגילות (אבעבועות רוח, חזרת, אדמת), בהן נדבקים פעם אחת בלבד, הרי שכאן ניתן להידבק שוב ושוב בווירוסים שונים הגורמים לאותם תסמינים. ילדים מחוסנים כנגד מגוון קטן יותר של וירוסים ולכן ייחלו בכמות רבה יותר.

חשוב ביותר שארון התרופות הביתי ימוקם גבוה, כך שילדי הבית לא יוכלו להגיע אליו. יש לוודא שארון התרופות ממוקם בחדר מוצל וקריר ולא בחדר האמבטיה הלח שבחורף הוא גם מחומם פעמים רבות. אחת לחצי שנה כדאי לרענן את ארון התרופות, לבדוק האם קיימות בו תרופות שפג תוקפן, האם תרופות מסויימות נגמרו והאם יש צורך לחדש את תכולת הארון. חשוב מאוד לדעת שתאריך התפוגה המצוין על-גבי האריזה מתייחס לתרופה כשהיא סגורה וטרם נעשה בה שימוש. לאחר שפתחתם את התרופה, איכות החומר הפעיל יכול להשתנות והיא חשופה לזיהומים. יש לשטוף היטב, במים וסבון, מזרקים המשמשים למתן תרופה לפני שמכניסים אותם שוב לסירופ. מומלץ לזרוק תרופה שפתוחה זמן רב ובכל מקרה לא להשתמש בתרופה יותר משנה מרגע פתיחתה.

מרבית מתחלואות החורף נגרמות על-ידי וירוסים השכיחים יותר בעונות הסתיו החורף. קור וגשם אינם הסיבות לעלייה בתחלואה בחורף, אך יש הגורסים שהסיכוי להידבק בעונה זו רב יותר, שכן בחורף החלונות סגורים והחדרים אינם מאווררים כך שהסיכוי להעביר וירוס על-ידי עיטוש או שיעול, גבוה יותר.

תינוק אינו מבוגר קטן ומערכות הגוף שלו אינן בשלות לגמרי. במהלך שנות חייו הראשונות ובעיקר בשנה הראשונה, ישלים הרך הנולד את התפתחותו. כאשר מדובר בתרופות, יש לעובדה זו חשיבות גבוהה, שכן ריכוז התרופה בדם יהיה בדרך-כלל שונה בגלל חוסר בשלות הכבד, שוני בתפקודי כליות, הבדלים ביכולת הספיגה במעיים ויחס שונה של מים-שומן בגוף. משקל הגוף נמצא בשינוי מתמיד, לפיכך קיימת חשיבות אמיתית למינון תרופתי בהתאם למשקל גוף ולא לפי גיל. גיל הינקות הוא תקופה בה הגוף נחשף לראשונה לגורמים מזהמים ולכן הוא מגיב כלפיהם בקיצוניות ובתגובת יתר. חום לדוגמא, עשוי לעלות מנורמלי לגבוה מאוד במהירות רבה. קיימת לפיכך חשיבות רבה שתרופות בהן מטופל התינוק תהיינה בעלות פעילות מתונה, איטית יחסית, וכמובן בטוחה יעילה ומוכחת.

חום עד 38 מעלות (ויש האומרים 38.5) נחשב נורמלי בקרב תינוקות, למעט תינוקות מתחת לגיל 3 חודשים (בגילאים אלו גם חום נמוך מחייב בירור רפואי). אלו תסמינים צריכים להדאיג? מקרים בהם החום נמשך מעל מספר ימים, ללא כל סימן נוסף, ילד שנראה "שפוך" או לא מתעניין בסביבתו, גם כשחום גופו יורד, ילדים המקיאים יתר על המידה, וכמובן מקרים של סיבוכים חיידקים כגון: דלקת ריאות או דלקת באוזן התיכונה.

וירוסים הינם מחוללי מחלה קטנים השונים מחיידקים. הווירוס קטן ביחס לחיידק, מחזור החיים שלו שונה ובניגוד לחיידקים, לא ניתן להיפטר ממנו על-ידי טיפול אנטיביוטי. אנטיביוטיקה לא תועיל למחלות ויראליות ועשויה אף לגרום לתופעות לוואי מיותרות. (אנטיביוטיקה יש לקחת רק במקרים של סיבוך במחלה חיידקית כמו דלקת ריאות או דלקת האוזן התיכונה). כיום מזוהים כ-200 נגיפים שונים הגורמים לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות.

מומלץ לוודא שארון התרופות הביתי שלנו מכיל תרופות ותכשירים בסיסיים, שיהיו בהישג יד ויקלו עלינו להגיש סיוע מהיר וטוב לתינוק, בעת הצורך. פעמים רבות ניתן לטפל בבעיות בסיסיות של התינוק בשיחת טלפון אחת עם הרופא ובאמצעות תרופה מתאימה שנמצאת בבית. מומלץ שבארון התרופות הביתי יהיו דרך קבע:

• מדחום

• מספריים קטנים עם ראש מעוגל

• קוצץ ציפורניים שמיועד במיוחד לתינוקות

• אלכוהול 70% לניקוי וייבוש הטבור

• כדורי צמר גפן או פדים קטנים, המשמשים לניקוי הטבור וגם לניקוי עיני התינוק

• תמיסת מי מלח לניקוי האף

• ג'ל אלוורה היכול להקל במקרה של עקיצה או כוויה

• תמיסה או משחה של יוד

• פלסטרים ופדים סטריליים

בזמן צינון, יש הפרשה מוגברת לא רק מריריות האף (נזלת), אלא גם מריריות הריאות (ליחה). כיח או ליחה הם למעשה הפרשה טבעית של מערכת הנשימה התחתונה (תפקידם הפיזיולוגי כולל מניעת התייבשות צינורות הנשימה, חימום האוויר הנכנס לריאות ושמירה על לחותו). בזמן דלקת או מחלה קיימת, הפרשה מוגברת של ליחה צמיגה; הגוף מתקשה לפנות ליחה זו, דבר המוביל להתהוות מצע בקטריאלי. מעבר לחשש מסיבוכים חיידקיים ותחושה כללית ירודה, הליחה מקשה על השינה ועשויה אף לגרום להקאות. אצל תינוקות המצב מורכב יותר משום שתינוק אינו יודע לגרום לעצמו להשתעל (שיעול פרודוקטיבי).