רוב היונקים ובעלי החיים בכלל תוכננו על-ידי הטבע והבריאה לחיות עד לסיום גיל הפוריות שלהם. פירושו של דבר, שהאישה תוכננה לחיות כ-50 שנה בלבד.
במשך ההיסטוריה הקרובה של 3,000 השנים האחרונות, העדויות שנשארו מכל האוכלוסיות על-פני כדור הארץ הראו עלייה איטית בתוחלת החיים עד לכ-50 שנה בתחילת המאה ה-20 (תוחלת חיים היא הסיכוי הממוצע להגיע לגיל מסויים).
במאה ה-20 חלה התקדמות אדירה שהיא בגדר מהפכה ממש שלא הייתה דוגמתה בכל ההיסטוריה האנושית. תוחלת החיים כמעט והכפילה את עצמה והיא עומדת כעת על כ-81 שנים. למהפכה זאת מספר סיבות, העיקריות שבהן הן: שיפור בהיגיינה אישית וסביבתית, שינויים בתזונה, שינוי באורחות חיים, וכמובן התקדמות אדירה ברפואה.
הרפואה במאה ה-20 התפתחה במהירות עצומה, בין ההישגים הבולטים ניתן למנות את הרפואה המונעת הכוללת חיסונים שונים כנגד מחלות שהיו בעבר מגיפות חמורות, גילוי האנטיביוטיקה אשר מאפשר היום החלמה מהירה ופשוטה ממחלות זיהומיות שבעבר היו גובות קורבנות רבים, דלקת גרון חיידקית, דלקת ריאות ודלקת כיס השתן הן רק דוגמאות אחדות.
התפתחות ההרדמה ובעקבותיה כל המקצועות הכירורגיים אשר מביאים היום לריפוי והחלמה ממחלות רבות שהיו גורמות בעבר נכויות קשות או הורגות (כריתת גידולים מכול אברי הגוף, ניקוז מורסות, תיקון מפרקים ועצמות, החדרת תומכנים לכלי הדם שבלב וכו).
לפלאי רפואה אלה שהאריכו את תוחלת חיי האישה עד לכדי 81 שנים בממוצע, הציפו גם בעיות רבות אשר אנו מתמודדים אתן כעת.
רוב המחלות והתחלואים המוכרים לנו אינם חדשים והיו קיימים מקדמת דנן. יתר לחץ דם, סכרת, מחלות לב, גידולים ממאירים, שברים בעצמות (פרק הירך) וכו'.
כאשר רוב האוכלוסיה הייתה מסיימת את חייה סביב גיל 50 שנה, אחוז החולים במחלות אלה ואחרות היה קטן מאוד מכוון שמחלות רבות הן של הגיל המבוגר. כעת האוכלוסיה והרפואה נתקלים במצבים אלה בשכיחות גדולה ומחפשים כל הזמן פתרונות על-מנת להביא להחלמה, שמירה על החיים ושמירה על איכות חיים הנפגמת קשה ממצבים אלו. הנושא בו אנו עוסקים בכתבה זאת הוא דוגמה טובה לכך.