ישנם מספר עיתונאים אשר מן הראוי היה לסלקם מכל עיתון אתר או במה להבעת דעות, וזאת משום שגם בימים כה קשים שנאתם הרוחשת כל השנה, אינה מסוגלת לבלום עצמה ולהמתין ליום שאחרי.
מדובר בעיתונאים אשר איבתם לפוליטיקאים מסוימים עיוורה לחלוטין את כושר אבחנתם, שיבשה לחלוטין את הלכי חשיבתם, והם ממשיכים במסע איבתם, כאילו אין אנו נמצאים כעת במצב חירום.
יש להניח כי הם משקפים אוכלוסיה מסויימת, מלאת שטנה גם היא, והם, לא יאכזבו את קהלם וישליכו אליו את ליטרת הבשר היומית ויהי מה.
כמובן יאמרו: סתימת פיות, אך בדמוקרטיה בשונה מאנרכיה, על כל אחד לבחון את מצפונו, אחריותו ובגרותו המנטלית בטרם ישליך בוץ בפני האחר ובטרם יעבור את גבולות הטעם הטוב.
בישראל אין מקפידים במיוחד על אימות מידע ועובדות, וככל שהשפה תהא בוטה יותר ותכוון טוב יותר אל יצריהם הלוהטים של מחרחרי השנאה - כן ייטב.
וזאת להדגיש: אין מדובר בהפצת עובדות אשר הממסד מנסה לטייח, או עובדות המוסתרות מעין הציבור וזקוקות להיאמר, לא, מדובר בשנאות אישיות הנמשכות לאורך תקופות ומסרבות לגווע, הן משרתות היטב את אותם עיתונאים הנישאים על גלים אלו, וקהל יעדם אשר ישליכם ככלי אין חפץ בו ברגע בו יחדלו לנטוף את רעלם.
יש לקוות כי חלקו האחר של הציבור, השפוי, והמסוגל להפריד את התבן מן המוץ, יידע כיצד לסייג ולהסתייג מן העיתונות הצהובה הזו וטובה שעה אחת קודם.