נפגע תאונת דרכים, עובר לאחר התאונה, תקופה של ריפוי ושיקום. אורכה של התקופה תלוי בחומרת הפגיעות. רק בסופה, מתגבשים נזקי גופו של הנפגע וניתן להעריך את הפיצויים הסופיים המגיעים לו.
על חברות הביטוח, המבטחות בביטוחי חובה, מוטלת האחריות לכסות לא רק את הפיצויים הסופיים, אלא גם את עלות הטיפולים בתקופת הריפוי והשיקום. אלא שחברות הביטוח לא ממהרות לשלם עבור עלות הטיפולים בתקופת הריפוי והשיקום. למרות שהחוק מחייב אותן להקדים "תשלומים תכופים".
הנפגע לעומת זאת, עסוק בהישרדות. הוא זקוק למימון הטיפולים הרפואיים והשיקומיים כאוויר לנשימה. אין לו זמן והוא גם אינו ערוך כלכלית, פיזית ונפשית לנהל קרבות משפטיים. הבעייתיות מתעוררת בעיקר במקרים הקשים והטראגיים במיוחד.
לא מרימים ידיים שאדי חינאוי, בן ה-25, נפגע בתאונת דרכים. מוחו נחבל בצורה קשה ביותר. הוא הפך ל"צמח". האשפוז בבית החולים רמב"ם לא הועיל. הוחלט לנסות ולשקם אותו בבית לוינשטיין.
גם האשפוז בלוינשטיין לא הועיל. עברה שנה ושאדי עדיין נותר "צמח". מומחי השיקום בבית לוינשטיין נואשו. "אנחנו מוסד שיקומי. לא סיעודי", אמרו נציגי בית החולים לוינשטיין להורים. "בנכם זקוק לסיעוד. אין כל סיכוי לשקמו".
אולם בני משפחת חינאוי לא הרימו ידיים. עוד בטרם חרצו רופאי בית לוינשטיין את גורלו של בנם, הם בנו עבורו יחידת דיור עם אביזרי שיקום בתוך ביתם. בני המשפחה קיוו שבתוך ביתו, עטוף מסירות, חום ואהבה, הבן יתעורר לחיים.
זילות זיל הזול תוכניתם של בני משפחת חינאוי לשקם את בנם בביתו, מצאה חן בעיני חברת הביטוח הכשרת היישוב. הקורא יכול לנחש מדוע. הכשרת היישוב חישבה ומצאה כי עלות השיקום בבית תהיה זולה יותר מעלות השיקום בבית לוינשטיין. הכשרת היישוב אפילו מיהרה לתת הסכמה לממן את אביזרי השיקום הנדרשים ביחידת הדיור.
אולם כשהתברר להכשרת היישוב כי מומחי השיקום בבית לוינשטיין בדעה כי לא ניתן יותר לשקמו וכי יש להעבירו לסיעוד, שינתה את טעמה וביטלה את הסכמתה.
מדוע? גם כאן הקורא לא יתקשה לנחש. משום שעלות הסיעוד זולה מעלות השיקום.
מקום החולה - במוסד או בבית? בני משפחת חינאוי נאלצו אם כן לפנות בבקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בחיפה. בבקשה שהוגשה הם עתרו לחייב את הכשרת היישוב לקיים אחר התחייבותה לממן את הוצאות האיבזור של יחידת השיקום הביתית.
אנו לא מתעלמים מדעתם של רופאי לוינשטיין, הודו בני המשפחה בפני השופט יצחק עמית. אולם אנו לא מרימים ידיים. יש סיכוי כי בחיק המשפחה ישתפר מצבו של בננו. צריך לתת סיכוי נוסף. דווקא כעת, בשלבים הראשונים שלאחר שחרורו מבית החולים, יש לניסיון זה חשיבות עליונה.
מקומו של שאדי במוסד סיעודי, אמרו מנגד נציגי הכשרת היישוב לשופט עמית והסתמכו על המסמכים הרפואיים של בית לוינשטיין. אפילו מצאנו לו מיטה בחדר עם חולה אחר. במוסד ראוי וטוב בשם נאות טבריה.
העברתו של שאדי הביתה, הוסיפו נציגי הכשרת היישוב, כמוה כרתימת העגלה לפני הסוס. הכשרת היישוב הסתמכה על בית המשפט העליון, אשר קבע כי נפגע שאין סיכוי לשקמו, מקומו במוסד ולא בבית. בשל העלות הנמוכה יותר של ההחזקה במוסד.
אכן, קובע השופט עמית, התמונה המצטיירת מהמסמכים הרפואיים של בית לוינשטיין היא ששאדי מצוי במצב של צמח.
אולם שאדי נמצא "במלכוד". עדיין לא היה סיפק בידו להגיש את תביעתו העיקרית אשר רק במסגרתה, ימונה מומחה שיקומי.
השאלה אם מקומו במוסד או בבית, לא תבוא על פתרונה, כל עוד לא תינתן חוות דעת המומחה השיקומי. בנסיבות אלה, מוסיף השופט, הטיעון של הכשרת היישוב בדבר רתימת העגלה לפני הסוס, יכול לשמש לשני הכיוונים. "העברתו של שאדי כבר בשלב זה, למוסד סיעודי, עשויה להתברר כנחפזת".
השאלה האמיתית היא, מקשה השופט, מה דרך יבור לו בית המשפט בתקופת הביניים עד שיתמנה מומחה שיקומי על-ידי בית המשפט בתביעה העיקרית שתוגש על-ידי הנפגע.
באיזון האינטרסים בין הנפגע ומשפחתו לבין חברת הביטוח, פוסק השופט, הכף נוטה לכיוון הנפגע.
"לחברת הביטוח לא יקרה שום דבר" המשפחה הביעה את רצונה העז לטפל בנפגע בחיק המשפחה, ואף בנתה במיוחד יחידת דיור עבורו המותאמת לצרכיו. אכן, מודה השופט, עלות אשפוז בבית היא יקרה יותר. אולם משפחת חינאוי הצהירה על נכונותה לשאת בפער בין עלות האשפוז במוסד הסיעודי לבין עלות הטיפול בבית, עד אשר תתקבל החלטה על סמך קביעתו של מומחה שיקומי שיתמנה על-ידי בית המשפט.
המחלוקת האמיתית מצטמצמת, אם כן, לעלות איבזור יחידת הדיור ורכישת הציוד הנדרש לטיפול בנפגע בביתו (כיסא גלגלים, מיטה, מזרן וכיו"ב).
אם יתברר בסופו של יום, כי מקומו של שאדי הוא במוסד, קובע השופט, ניתן יהיה גם להפחית מהפיצויים הסופיים את הסכומים ששולמו "לשווא" עבור ציוד ואיבזור.
מכאן, קובע השופט, לא ניתן להצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם להכשרת היישוב אם שאדי ישהה בביתו בחיק משפחתו, לפחות מספר חודשים, על-מנת שניתן יהא לעקוב אחר התקדמותו השיקומית בחיק המשפחה.
בסופו של יום, פסק השופט עמית כי הכשרת היישוב חייבת לעמוד מאחורי כתב ההתחייבות שנתנה בשעתו למשפחת חינאוי, לשם רכישת הציוד והאביזרים לצורך הטיפול השיקומי בבנם בביתו.
בשולי הדברים, אנו מבקשים להסב את תשומת הלב למחשבה שהושקעה בכך שחברת הביטוח לא תיפגע, חס ושלום, אם יתברר כי השיבה הביתה לא הוכיחה את עצמה וניסיונות השיקום הכנים של המשפחה לא צלחו.
כל זאת למרות שזה בדיוק תפקידה של חברת הביטוח: לקחת סיכון שניסיונות כנים של שיקום לא יעלו יפה. באותו אופן שבו לעיתים ניסיונות של ריפוי לא עולים יפה.
כך לדוגמא, האם יעלה על הדעת לנכות מהפיצויים הסופיים של הנפגע עלויות של ניתוח שנכשל, רק משום שהתברר בדיעבד כי הניתוח בוצע "לשווא"?