שליחותו המיוחדת של מיטשל למזרח התיכון נועדה לכישלון, גם אם אחמד טיבי - הוא יהיה הפוליטיקאי אשר ימונה לקבל את פניו ולנסות לקיים את תוכניתו של ברק אובמה לשלום במזרח התיכון.
יש לכך שתי סיבות עיקריות, שכל אחת מהן דיה כדי להכשיל את השליחות האמריקנית ולשים לאל את היזמה של ברק חוסיין אובמה ל"שלום" במזרח התיכון, ואלו שתי הסיבות:
א. מדינת ישראל לא מסכימה.
ב. כנופיות הטרור לא מסכימות.
יתרה מזו, מדינת ישראל לא רק לא מסכימה, אלא גם אינה מסוגלת ככל שרצונה להתקיים - לקבל עליה את הנוסחה אותה מביא עימו מיטשל מאמריקה, היא הנוסחה מימים ימימה לפיה
בצד אחד של המשוואה - הפסקת ירי הטילים והרקטות לעבר ישובי ישראל, ומהצד השני של המשוואה - הקפאת הגידול בהתנחלויות וההשקעות בהן.
כי
ירי הטילים והרקטות לעבר מדינת ישראל אינו צד במשוואה.
מדובר בפעולה חבלנית שאינה מצויה כלל על שום כף מאזניים, ולמי מבין קיצוני השמאל הישראלי, או מבין שליחי חוסיין האמריקני שהדבר אינו ברור - מצפה לא רק אכזבה, אלא גם כישלון חרוץ.
כי
הקפאת ההתנחלויות אינה אף היא עניין לוויכוח או להסדר.
ככל שההינתקות כבר הוכחה במלוא שגיאתה והיא לא תחזור, ככל שכבר ברור (ומי שטרם הבין - יבין בסיבוב הבא) כי צריך לחדש את ישובו של גוש קטיף, ובכל מקרה אין לחשוב על הינתקות נוספת כלשהי, הרי ישוב - מטבעו - גדל בהתאם לריבוי האוכלוסין.
לאמור, לו היו שם בהתנחלויות ישובים חילוניים, בהם הממוצע של הריבוי הטבעי הוא על בסיס של 2 ילדים במשפחה, אזי התוצאה הייתה כי אין הריבוי הטבעי גורם לגידול היישוב, אך בפועל ולמעשה, ביישובי ההתנחלויות ממוצע הילדים במשפחה הוא 6 ולכן אין כל שחר להקפיא את הגידול בהתנחלויות, וכך יהיה.
אם נעבור לצד השני, הרי שם נמצא את כנופיות הטרור, את זו האחת שבראשה מכחיש השואה אבו מאזן, הנחשב מתון (בערך כמו ערפאת שגם הוא נחשב בזמנו למתון), או זו האחרת - הפחות מתוחכמת - שבראשה, במוצהר, טרוריסטים פעילים.
אלה כמובן אינם אמורים להתבטל מעיקר התמחותם ועיסוקם (טרור), אף כי הם עתה בהמתנה לשעת כושר לחדש ימיהם כקדם.
במצב זה לא ברור מה יעשה כאן מיטשל, על מי ילחץ, ועם מי ינהל מו"מ ועל מה. אך דבר אחד בכל זאת ברור לחלוטין: שליחותו נועדה לכישלון, השיחות יישארו בגדר שיחות של נימוסים, והוא יחזור לארה"ב ללא שום הישגים אופרטיביים.
הא ראיה, גם פרס נובל לשלום שהוענק למנהיגי האזור - כשמצד אחד ל"שלום" ניצב ערפאת - לא גרם לו, לחתן הפרס, להסכים לקבל מידי אהוד ברק כראש ממשלה - 95% מיהודה ושומרון תמורת כלום, והוא כמובן העדיף את דרך הטרור, עליה הוא גדל וממנה הוא נבנה.
הא ראיה, כי גם אחרי מסירת גוש קטיף לכנופיות הטרור, כאשר קיצוני השמאל הישראלי (מפלגת התקשורת מזה, והנשיא פרס ואחרים מזה) סברו לתומם כי במצב חדש זה, כשכבר אין עילה לטרור, הוא יופסק ויצמח תחתיו מזרח תיכון חדש - זה לא קרה.
אז אם אנו רוצים לקצר את דרכו של מיטשל בשליחות חוסיין, אפשר שנמליץ בפניו לחזור לארה"ב ולטפל שם בכלכלה המתערערת או באפגניסטן.
בכנופיות הטרור, אנו נטפל טוב יותר לבד.