הויכוח הפנים ישראלי באשר להצלחות או כישלונות במלחמת עזה, משכיח מאתנו כמה הישגים חשובים ביותר המהווים נכס אסטרטגי ממדרגה ראשונה. מזה שנים רבות ישראל לא הגיעה להישגים מסוג זה, אך כמאמר המשורר - מוטב מאוחר מאשר אף פעם.
מן המחקרים שנערכו עד כה על-ידי גופי מחקר רציניים ביותר בעולם, תוך כדי המלחמה בעזה ולאחריה, והן בהביטנו נכוחה אל המציאות, ניתן לקבוע כמה עובדות מעניינות ביותר המסייעות לישראל, לפחות לעת עתה.
לפני המלחמה בעזה וגם לאחריה מתברר שהעולם הערבי והמוסלמי כמעט כולו, להוציא את מדינות ציר הרשע וחיזבאללה, ראה ועודנו רואה בחמאס ארגון בלתי ראוי להידבר עמו. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, מבחינתה של ישראל זו מציאות נוחה מאוד. במדינות המוסלמיות והערביות מבינים היטב את מהותו של חמאס. המדובר בארגון קיצוני ביותר, רדיקאלי מאוד ואלים ביותר, קודם כל כלפי האוכלוסיה האזרחית בעזה. הפונדמנטליזם הדתי הטבוע בארגון הופך אותו לשנוא, אך מאידך, החששות של תושבי עזה מנחת זרועו ושיטותיו האכזריות של הארגון, מונעות מן האוכלוסיה להתקומם נגדו. מלחמת עזה הוכיחה לעולם שארגון זה אינו נרתע כלל ועיקר מלעשות שימוש בילדים, זקנים וטף כבשר תותחים בו בזמן שראשי הארגון נמצאים עמוק בתוך מחילות הבונקרים.
העולם הערבי והמוסלמי הבין זאת היטב, לכן אפשר לקבוע שמעבר למס השפתיים הצפוי, העולם המוסלמי והערבי לא יצאה מגדרו לפעול למען ה"אחים" בעזה. הטענות הקשות של ראשי חמאס כנגד העולם הערבי והמוסלמי על נטישה בעת מלחמה מאששות טענה זו. אם נרחיב את המעגל, הרי שהייתה כאן אמירה ברורה גם כלפי הפטרון של חמאס, אירן. נשיא אירן לא הפסיק להלין על העולם המוסלמי שלא נקף אצבע כדי לסייע לתושבי עזה. אין לזלזל בהישג זה. נכון שמנהיגי העולם מוסלמי והערבי פועלים מתוך חרדה לגורלם, אך מבחינתנו אין זה משנה כלל.
הישג נוסף, חשוב ביותר, הוא ההימנעות של חיזבאללה מלפעול נגד ישראל. למרות התוצאות של מלחמת לבנון השנייה הנתונות במחלוקת בישראל, אין ספק שלעת עתה, חיזבאללה הבין את המסר היטב. גם אלה שלא האמינו שכך יקרה, אינם יכולים לבטל במחי יד הישג חשוב זה. חיזבאללה הבין היטב שעוד סיבוב מלחמה עם ישראל עלול להביא לפגיעה אנושה גם בו. נסראללה המשיך ברטוריקה שלו מן הבונקר ותו לא.
אירופה, במפגן ראוי לציון, הביאה לכאן שישה ראשי מדינות אשר כולם הביעו את סלידתם, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, מן ההתנהלות הנלוזה של חמאס שבמקום להתעסק בקידום האוכלוסיה המקומית, מפגיז את יישובי ישראל כאשר אף לא סנטימטר מעזה נמצא בידי ישראל. הרצון של מנהיגים אלה ליטול חלק במאמץ להסדרת הסכסוך, כולל סידורי ביטחון נאותים, גם הוא הישג, לכל הפחות במישור המדיני. יש לקוות שהישג זה יתורגם למעשים בשטח. מה שברור כבר עתה שחמאס הצליח להחליא את האירופים.
ארה"ב היא הנעלם הגדול משום חילופי הממשל. ממשל בוש הבין את מה שישראל טענה כל הזמן לגבי חמאס. אין לדעת בוודאות מה יעשה הממשל החדש, אך לא תהיה זו הפרזה אם ייאמר שהוא לא ינהג בדיוק כמו ממשל בוש. יחד עם זאת, גם הנשיא החדש וגם הסובבים אותו, הביעו את דעתם לגבי חמאס והיא הייתה שלילית בכל קנה מידה. לא מן הנמנע שהמהלכים הצפויים יפתיעו את ישראל, אך אין להוציא מכלל אפשרות גם תוצאות חיוביות.
אם ההישגים הללו שהיו עד עתה למלחמת עזה אכן תתממשנה, ישראל יכולה להיות בהחלט מרוצה.