הורים יקרים השפעת כבר כאן

1. הטיפול המקובל הוא להוריד את החום על-ידי תרופות להורדת חום, אך חשוב לזכור כי בילדים עד גיל 18, יש להימנע ממתן תרופות המכילות אספירין בשל החשש להתפתחות סיבוך הקשור לכבד, ויש להסתפק בכדור אקמול או נורופן. כוס תה אף פעם לא מזיק. 2. למטופלים החולים בשפעת אין כל צורך באנטיביוטיקה ואם כן, מדובר באוכלוסיות מסויימות בלבד הנמצאות בסכנה להם תינתן תרופה נגד וירוסים וגם אז רק בהמלצת הרופא המטפל. 3. התרופה הכי מומלצת היא ממשפחת הפרצטמול (אקמול, טילנול, אברולט): התרופה ניתנת כקפליה, כדור לבליעה, סירופ, כדור לעיסה או בצורת נר. אין הבדל ביעילות התרופה בין התכשירים השונים ובין צורות מתן התרופה השונות לבד מהנר שספיגתו פחות יעילה. התרופה מתחילה להשפיע לאחר חצי שעה עד שעה וכעבור כ-3 עד 4 שעות השפעתה פגה, לעיתים זו הסיבה שבמהלך מחלת חום, החום עולה ויורד לסירוגין. ניתן לחזור על-מנת תרופה נוספת לאחר 4 שעות מהמתן הקודם. מינון התרופה נקבע לפי הוראת הרופא או לפי ההנחיות המצורפות לתרופה. מינון גבוה מהמומלץ עלול לגרום לפגיעה בכבד. 4. אמבט חם לעיתים אפשר להיעזר באמבט מים כדי להוריד את חומו של הילד יש להשתמש במים פושרים ונעימים ולא קרים מדי, לאפשר לילד לשהות באמבטיה כ-20 דקות ולשטוף את כל גופו כולל הראש. כדאי להנעים את שהייתו באמבטיה על-ידי משחקים, קריאת סיפור וכדומה. אמצעי זה מביא לעיתים לירידה מהירה של החום אך משפיע לזמן קצר בלבד, ורופאים רבים מטילים ספק ביעילות של השיטה. קומפרסים עם אלכוהול וכן כוסות רוח יכולים רק להזיק. במקרה של התייבשות, יש לפנות לטיפול לקבלת מתן נוזלים, במקרי שיעול רוב התרופות שקונים ללא מרשם אינן פועלות. במקרים ממושכים של המחלה יש לפנות לצילום חזה. ועד אז שנהיה כולנו בריאים. חורף טוב.

אחת הבעיות העיקריות של מחלת השפעת היא הסיבוכים העלולים לנבוע מהמחלה ואשר יכולים לפגוע קשות בעיקר בקשישים. הסיבוך השכיח ביותר כתוצאה משפעת הוא דלקת ריאות מהנגיף, או דלקת ריאות משנית לשפעת כתוצאה מזיהום חיידקי. השפעת עלולה לעיתים לגרום לסיבוכים, בין השאר, דלקת ריאות, שבמקרים נדירים עלולה אף להסתיים במוות. לכן חשוב להיות במעקב ולהשתדל לנוח, על-מנת לאפשר למערכת החיסונית להתגבר על המחלה. ההבדל המשמעותי ביותר בין שפעת ובין התקררות הוא טווח התמשכות המחלה וחומרתה. חולשה כללית בולטת יותר בשפעת. כמו-כן, השפעת, בניגוד להתקררות, יכולה לעבור בין בני אדם באמצעות שיעול, לכן חשוב מאוד לכסות את הפה והאף בשעת שיעול.

ביממה הראשונה והשנייה, עם תחילת המחלה, הסימנים המאפיינים אותה דלים וקשה לאבחן במדוייק את הגורם למחלה באופן עצמאי, למרות זאת, יוכל הרופא לבדוק נוגדנים ולאפיין את המחלה. מומלץ לקבל אבחון רפואי מוקדם ומיותר מאשר מאוחר מדי. חום גבוה מ-39 מעלות צלזיוס או חום המלווה בצמרמורות אינו סימן המעיד בוודאות על סכנה, אך מומלץ ביותר לפנות במצב זה לרופא. כאשר המדובר בתינוקות צעירים מגיל חצי שנה, ובמיוחד בשלושת החודשים הראשונים לחייהם. תינוקות עד גיל 3 חודשים שחום גופם עולה על 38 מעלות - חייבים בטיפול רפואי. הסימן הרגיש ביותר הוא התיאבון. כאשר החולה נראה "רע", אפטי, או לחילופין מאוד לא שקט. כאשר החולה נאנח, מתנשם או מתקשה בנשימה. כאשר החום מלווה בפרכוס. כאשר המחלה כוללת הקאות מרובות, שלשולים מרובים, ובמיוחד שלשול דמי. יש לפנות לרופא במצב שבו החום מלווה בפריחה. לרוב מדובר במחלה ויראלית שאינה דורשת טיפול, אך היות שישנן מספר מחלות קשות המאופיינות בחום ובפריחה ודורשות טיפול, רצוי להביא את הילד או הנתון בסיכון לרופא.