עמיר פרץ נכשל כישלון חרוץ כשר ביטחון של מדינת ישראל.
כישלונו נחשף במקרה; המזימה במקורה הייתה שהוא יעביר את שנות כהונתו כשר הביטחון של מדינת ישראל מבלי שהציבור יבחין באנומליה, יידע ויבין כי מדובר בכישלון, ואז, בהמשך הדרך, יהיה לו, לעמיר פרץ, קרדיט ביטחוני - דבר המהווה בסיס טוב לתפקיד ראש הממשלה.
אלא שהמזימה נחשפה עקב פרוץ מלחמת בין המצרים, וההמשך ידוע.
מדובר בקנונייה נגד האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל שהיו אמורים לשמש רק כלי ואמצעי להשגת המטרה הקרייריסטית האישית.
למרבה המזל - המלחמה הבהירה את המצב והאירה בזרקור את האבסורד, כמו גם הגימיק שלא יישכח - והוא - המשקפת האטומה דרכה השקיף פרץ כשר ביטחון על תרגיל צבאי...
אין ספק כי התמונה עם המשקפת היא בעלת משמעות הרבה יותר רחבה מתיאור תקלה אקראית...
אלא שהכישלון הזה אינו יתום.
נכשל מי שמינה את עמיר פרץ לשר הביטחון (אולמרט).
נכשלה מי שכיהנה כשרת החוץ ולא פצתה פה בדבר הפקרת הביטחון של מדינת ישראל בידי פרץ (לבני).
נכשלו חברי מפלגת העבודה שהמליכו עליהם את מי שהמליכו וקיוו שזה יעבוד ויעבור (ובכללם ברק).
נכשלו קדימה והעבודה.
נכשלה כישלון חרוץ מפלגת התקשורת הישראלית שנאלמה דום נוכח המינוי המוזר, ההזוי, המזיק.
[ההייתם מדמים בנפשכם כי בהרכבת הממשלה בראשות הליכוד, ימונה מזכ"ל ההסתדרות עיני לשר ביטחון, או דניאל הרשקוביץ לשר חוץ?!]
זה יכול להתקיים רק במפלגה מתנשאת, המזלזלת באינטליגנציה של האזרחים ומוכנה בקלות להמר על ביטחונם.
וזה גם קרה.
מדובר באחד הסממנים של מפלגות השמאל הקיצוני, ובכללן כמובן גם מפלגת התקשורת הישראלית אשר לא רק מסתירה את הביקורת המתבקשת במקרה מסוג זה, אלא גם מעודדת ומאוששת את המינוי ההזוי.
בדברים אלו - לא מדובר בחשבון אירועי העבר בלבד, אלא גם בקידום פני העתיד, וזאת לאור הכוונות המוצהרות של שר הביטחון לשעבר, להעמיד את עצמו לבחירה מחודשת כיו"ר מפלגת העבודה.