שתי מדינות לשני העמים - לחישה לשוטים

אם רק ילחש נתניהו "שתי מדינות לשני העמים" - הדרך של קדימה לקואליציה פתוחה. והרי אין מדובר במצב שאם נתניהו ילטף כדור בדולח וילחש את הלחש הזה, יתרחש נס ואכן תקום מדינה פלשתינית לצד מדינת-ישראל. מדובר במעין משחק בין שני אנשים נפוחי אגו שלא מוכנים לחלוק ביניהם צעצוע בדמות מדינת-ישראל. בתוך כך הם באמת חושבים שהצהרה כזאת יכולה להגשים את עצמה, עד לדרגה כזו של יהירות מתנשאת הגיעו. במשך שלוש שנים עמלה ציפי לבני להקים מדינה פלשתינית על חורבות ההינתקות מעזה שלא היתה, והעלתה חרס מנופץ. מה גורם לה לחשוב שאם נתניהו רק יסכים, לפתע פתאום יתגשם חלומה המתוק? תוכנית ההינתקות מעזה קברה לעולם ועד את חזון שתי המדינות לשני "העמים". היא הקדימה בכך את הפילוג הבלתי נמנע בין הפרגמטים הערבים לבין הלאומנים שבהם, כשהאחרונים שולטים ביד רמה בכל מה שזז או תקוע בקרבם, עם תמיכה בלתי מסוייגת בממון, בנשק ותחמושת, באימונים ובידע שהם מקבלים מאירן, שכידוע "תומכת" בכל ליבה ב"שתי מדינות לשני העמים". רק נתניהו מפריע! אלה המנהיגים שמבקשים להנהיג את מדינת-ישראל באחת משעותיה הקשות. הדרישה של לבני מגוחכת והסירוב של נתניהו מביך, כאילו שזה תלוי בהם. אפילו האמריקנים, שעל פיהם יישק פה כל דבר, ידיהם כבולות בסוגייה הזאת. בשקט גמור יכול נתניהו לתת לה את התיק הזה שלא יצמיח מאום. קומקום שלום חלול מי שרצה שתי מדינות לשני העמים בחר בגוש השמאל שהפסיד בבחירות הללו. ולכן על הנייר צודק נתניהו בסירובו, אבל רק על הנייר. עכשיו אנחנו אחרי הבחירות והשיקולים של טובת המדינה קודמים. מול נכונות של נתניהו להעניק ללבני סמכות עקרה לקדם את "השלום" שלה, יכול ביבי לגבש ממשלה הנשענת על רוב עצום נוכח אתגרים קשים המתדפקים על דלתו. מדינה פלשתינית אינה יכולה לקום בלי הסכמות של ראשי החמאס והחיזבאללה, ואלה, מתופפים לנו באוזניים הלמויות מלחמה בעוד אצלנו ממשיכים לקשקש בקומקום השלום החלול. גם רעיון העיוועים של הפרדה בין רצועת-עזה והגדה המערבית לא יקום ולא יהיה, כפי שאין הפרדה של ממש בין הפלשתינים מחוץ לישראל לבין הפלשתינים אזרחי ישראל. זה רק עניין של זמן עד שהחמאס ישתלט על כולם, יאחד אותם ולא יבחל לשם כך באלימות אכזרית כפי שכבר ראינו כמותה בעזה. "שתי מדינות לשני העמים" היא סיסמה נבובה וריקה מתוכן מעשי שאין לה שום אחיזה במציאות. הפרחתה לאוויר העולם הינה דמגוגיה לשמה במקרה הטוב וחוסר התמצאות במרחב במקרה הרע. זה לא אומר שלא יכריזו על מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון בלבד. "חכמי השלום" בישראל יכולים להוביל הכרזה חסרת אחריות על הקמתה, משום שהיא תחזיק מעמד כמדינה פלשתינית לכל היותר כמה שעות בודדות. או אז תתחולל שם מלחמת חמאס בפתח שתביא לאנרכיה מוחלטת ורק האלימות תקבע מי ישלוט במדינה הזאת. כך נקים במו ידינו את המדינה החמאסטינית שאיננה מקבלת בשום אופן את הרעיון של שתי מדינות לשני העמים. ואז, אללה יוּסּתּוּר!!!