סבא"א: דוחות פברואר בנושא אירן וסוריה

לאחרונה התעורר דיון בנוגע לזמינות האורניום באירן. מעניין כי האירנים בלעו את הפיתיון וניסו להפריך את ההערכה כי אין להם מספיק אורניום. אחד הבכירים ציין, כי אירן מסוגלת לייצא אורניום, אך בעת ובעונה אחת הוסיף, כי בידי אירן בין 5000 - 7000 טונות של אורניום כמחצב, שיש לכרות. קצב הייצור הנוכחי הוא פחות ממאה טונות לשנה. אין ספק כי מדובר במאגר אדיר כשמביאים בחשבון שכל פצצה גרעינית מבוססת אורניום דורשת כשמונה טונות של אורניום טבעי כחומר גלם. כמו-כן, ניתן להניח, כי כור האורניום הטבעי IR-40 הנמצא בבנייה יצרוך כמה עשרות טונות בשנה. עם זאת, כוח גרעיני מהסוג של בושהאר צורך בין 160- 220 טונות של אורניום טבעי מדי שנה. סך כל העתודות אינו גדול, וקצב הכרייה בוודאי שאינו מספק עבור צרכים אלה. עולה, אם כך, השאלה, מהיכן תקבל אירן אספקת אורניום לתוכניותיה העתידיות הגרנדיוזיות להקמת כורים גרעיניים נוספים. מצד שני, התחושה היא כי אין צורך אמיתי באירן לעתודות נוספות, אם בכוונתה לייצר נשק גרעיני בלבד. אך זה בדיוק מה שהאירנים מנסים להפריך. לבסוף, יש להצטער על המנטרה החוזרת ונשנית, שאם אירן תשתף פעולה באופן מלא, סבא"א תוכל "לספק ערבויות מהימנות בדבר העדר חומרים ופעילויות גרעיניות לא מוצהרים באירן". לא ניתן לאשש העדר פעילות גרעינית, וסבא"א לפיכך מטעה את אירן ואת העולם.

בדוח שלה על הבדיקות באתר "אל-קיבאר", סבא"א ממשיכה להפריך טענות סוריות לפיהן האתר שהופצץ ב-2007 היה אתר צבאי ולא אתר גרעיני. סבא"א דיווחה כי חלקיקי אורניום נוספים שעברו עיבוד כימי נמצאו בדגימות שנלקוחו באתר, וכי הם היו "מסוג שלא נכלל במלאי המוצהר של סוריה של חומר גרעיני". בנוסף לכך, הדוח מתייחס לטענה הסורית, לפיה מקור חלקיקי האורניום היה ב"טילים שבהם ישראל השתמשה להפצצת האתר". דוח סבא"א מגיב כי "ישנה סבירות נמוכה שמקור האורניום שהתגלה הוא כתוצאה מהשימוש בטילים, שכן ההרכב האיזוטופי והכימי והמורפולוגיה של החלקיקים אינם תואמים למה שניתן לצפות משימוש בתחמושת מבוססת אורניום". אף על-פי שהדבר לא אושר רשמית, סוכנות רויטרס דיווחה שבאתר נמצאו גם חלקיקי גרפיט, עובדה שיש בה אישוש נוסף לבסיס הראיות המוצק כנגד סוריה. עם זאת, סבא"א עדיין מתחמקת מהמסקנות הבלתי נמנעות. באופן מוזר למדי, היא מעלה דרישות שסוריה לעולם לא תהיה מסוגלת למלא, שכן יהיה בכך משום הפללה עצמית. דרישות אלו כוללות: "מידע ותיעוד מסייע נוסף על השימוש בעבר ועל אופי הבניין באתר אל-קיבאר, ומידע על פעילויות הרכש". מאחר והסורים מודעים לכך שסבא"א שיחקה לידיהם, הם לעולם לא יספקו את המידע המבוקש. לפיכך, סבא"א תוכל לחזור השכם והערב על כך שהיא זקוקה למידע נוסף, והסורים ימשיכו לקבל סיוע ושיתוף פעולה טכני מצד סבא"א בשווי של מאות אלפי דולרים. כמו-כן, סבא"א קראה "לישראל ולמדינות נוספות שיש בידיהן מידע רלוונטי להעביר את המידע לידי הסוכנות, לרבות הדמיית לווינים, ולהסכים לכך שהסוכנות תשתף את סוריה במידע המתקבל". עם זאת, לסבא"א יש את כל המידע הדרוש כדי לאפשר לה להגיע למסקנה כי באתר אל-קיבאר אכן היה כור גרעיני. רוב המידע, אם לא כולו, נמצא ברשות הרבים. דוגמה לכך הוא מסמך אינטרנטי בן 1,500 עמודים הכולל את כל צילומי הלווין הדרושים להערכה. רובם הם נכסים מסחריים הניתנים לרכישה מבעליהם. על סבא"א להפסיק להתחמק מאחריותה, ותחת זאת לנסח בצורה ברורה את המסקנה המתבקשת, המטילה את נטל ההפרכה על סוריה. ספק רב אם היושב-ראש הנוכחי יפעל ברוח זו.