למרות קיומנו כאן כעם חופשי, למעלה מ-60 שנה, אנו עדיין מחפשים את זהותנו התרבותית. התנ"ך אכן הוא כלי מחבר, מכנה משותף לכל העם במדינת ישראל, ויש למצוא דרכים להביא זאת לידי ביטוי.
ספר הספרים הוא תעודת הלידה ותעודת הזהות של עם ישראל, הוא התשתית התרבותית לכלל ישראל, ספר של ערכי רוח ומוסר, ספר של אידיאלים נעלים, שהנחו את עם ישראל מאז היותו לעם. שזורים בו אירועים היסטוריים כבירים: יציאת מצרים, קבלת התורה מסיני וכו', המהווים את מקור אמונתנו, והם שקיימו את רוחו של עם ישראל במשך אלפי שנות היסטוריה, ושמרו על אחדות האומה גם במשך אלפי שנות פיזור וריחוק.
ערכים וקניינים, המהווים את חוקי היסוד בנורמות ההתנהגות היום-יומיות בין אדם לאדם ובין עם לעם, נלמדים ממנו. הוא שהביא את החוקים והמשפטים לעולם וכך יצר מערכת הגנה על חברה השומרת על זכויותיה ונאבקת על חירותה.
בישראל של היום, לימודי התנ"ך סובלים מהזנחה. גדל דור שאינו מסוגל לקרוא ברהיטות פרק בתנ"ך או ליהנות מיופיו. יש מאנשי החינוך, הטוענים שלא הייתה בכל תולדותינו תקופה שבה היה הניכור מהתנ"ך רב כימינו. הסיבות לכך הן זרותה של השפה העתיקה, הראייה בתנ"ך כמכלול של טקסטים דתיים, או סתם עצלות. נראה שמיעוט מקרב בני עמנו בארץ, בעיקר שומרי המצוות, מתרגשים מתכניו ושולטים במכמניו.
בשעתו, בעשור הראשון להקמת מדינת ישראל, הגתה קבוצת אנשים, בראשות פרופ' חיים גבריהו, וביוזמתו ובעידודו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, את רעיון קירוב העם בישראל ובעיקר הדור הצעיר אל התנ"ך על-ידי עריכת תחרויות וחידונים בידיעת התנ"ך על פסוקיו, פרקיו, אישיו, אתריו, ארועיו ועוד.
החידון שימש בשעתו אמצעי להעלאת חשיבות ערך לימוד התנ"ך ושינונו בעיני הציבור בכלל ובקרב הדור הצעיר בפרט. הדבר בא לידי ביטוי במאמרו של פרופ' חיים גבריהו: "החידון הארצי הראשון לתנ"ך הצית התלהבות המכה גלים עד היום הזה. אפשר היה לחוש בעליל שמעמדו של לימוד התנ"ך עולה, ורבים החלו בעקבות האווירה שנוצרה לקבוע עיתים ללימוד התנ"ך". (ספר החידון תשנ"ג).
כפועל יוצא, נערך חידון התנ"ך למבוגרים בשנת העשור למדינה, שבה הוכתר עמוס חכם כחתן הבינלאומי של מדינת ישראל, לאדם שהפך בין-יום לאחד מגיבורי התרבות של המדינה הצעירה ולשם נרדף לידע ובקיאות בתנ"ך. בהמשך, חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, שמהווה מאז ועד היום את הסממן הרוחני של יום העצמאות. היטיב להגדיר זאת ראש הממשלה הראשון: "לא רק מצעד צבאי יציין לנו את יום העצמאות, אלא גם מצעד רוחני, הזיקה והאהבה של הנוער בארץ ובתפוצות לספר הספרים צריכה וחייבת לעמוד בשורה אחת עם מצעד צה"ל".
עתה, ביום העצמאות ה-61 למדינת ישראל, ציינו את חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ה-46. בחידון שנערך זה לא מכבר ביום העצמאות, פנה נשיאה החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון, ששימש כיו"ר חבר השופטים, לראש הממשלה בנימין נתניהו לפעול למען קיומו של חידון התנ"ך גם למבוגרים, והזכיר, כי ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט, הבטיח זאת לפני שנתיים. נתניהו השיב לנבון: "אולמרט הבטיח ואני אקיים".
אם השכלנו שחידון זה יתמיד שנים כה רבות, אין שום סיבה בעולם שלא נוכל לקיים חידון תנ"ך למבוגרים כפי שקויים בעבר. לצורך הפעלת מערכת גדולה וחשובה זו, שתקרב את העם היושב בציון לערכיו וקניניו של ספר הספרים, האם לא הגיעה השעה להקים רשות לאומית להפצת ידע התנ"ך, שמעיקרה יהיה לתמוך ולסייע בהפעלתם של החידונים ברמות השונות - צעירים ומבוגרים, חוגים בבית הנשיא וכו', הפעלות במסגרות של מתנסים, תחרויות עירוניות וכו', מתוך מגמה לחיזוק ההזדהות של העם היושב בציון ובפזורה על ערכיו האנושיים, הלאומיים, החברתיים והדתיים של עם ישראל. הרשות תעודד התעניינות בלימוד התנ"ך כספר היסטורי, תרבותי וערכי של עם ישראל, שתיצור העמקת הקשר של העם לארצו, שפתו ומורשתו.
זכורים לי דבריו של בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה כראש ממשלה, בערב יום העצמאות תשנ"ט: "אני חושב שכל ילד חייב לקבל חינוך של הכרת התנ"ך על כל חלקיו, זה הבסיס לקיום שלנו".