6.
מכון ראוּת מזהה תשע שאלות אסטרטגיות מרכזיות:
·
עיקרון שתי המדינות או עיקרון אחר? - למרות חולשותיו הרבות, העיקרון של שתי מדינות לשני עמים נותר המסגרת התפיסתית הרלוונטית היחידה לתהליך המדיני. ניסיון להנחיל רעיון חלופי עלול לעלות במחיר מדיני גבוה ולפגוע בלגיטימציה של רעיון המדינה היהודית. לבסוף, קיימות דרכים רבות ליישם את עיקרון שתי המדינות.
·
תחת פרדיגמת שתי המדינות, איך מגיעים למצב הקבע? - אנו מזהים שתי גישות: (1)
גישת החבילה להסכם הקבע ששואפת להציג אופק מדיני על יסוד הסכמה ישראלית ופלשתינית שתביא לסופיות סכסוך ותביעות (גישת אנאפוליס ואוסלו); או (2)
גישת מדינה פלשתינית בגבולות זמניים (מפג"ז)
תחילה שהוצגה ב
מפת הדרכים. את המפג"ז ניתן לכונן על יסוד הסכם ישראלי-פלשתיני או באמצעות תהליך של בינוי שיטתי של כוחותיה ויכולותיה של הרש"פ בגדה עד כדי הכרה בה כמדינה. לאחר כינון המפג"ז יעוצב
מצב הקבע בראש ובראשונה על בסיס היחסים בין שתי המדינות.
·
אופק מדיני: איך מגדירים את מתווה מצב הקבע או עקרונות הסדר הקבע? - אופק מדיני נתפס כתנאי הכרחי ליציבות בגדה ולהתקדמות בתהליך המדיני. מכון ראוּת מזהה שתי גישות בסיסיות להגדרת אופק זה: גישת המתווה המוסכם שהוא תוצאה של מו"מ ישראלי-פלשתיני (כפי שהיה באוסלו או באנאפוליס) או אופק מדיני שמגיע מבחוץ (כגון רעיונות קלינטון, נאום גן הוורדים של בוש או היוזמה הערבית לשלום).
·
איך מתמודדים עם חמאס? - למרות מאמציה הרבים של ישראל, חמאס מצליח לבצר את שלטונו בעזה ולזכות להכרה זוחלת בשלטונו. האתגרים שיוצר חמאס לישראל מורכבים ובראשם: (1) מה החלופה לשלטונו?; (2) איך מגיעים להפסקת אש ומונעים מחמאס להתחמש?; (3) איך מקיימים תהליך מדיני לנוכח המשבר החוקתי הפלשתיני?; (4) כיצד ניתן להסיר את האחריות מעל עזה אם לא פותחים את מעברי הגבול?; (5) מה ההשלכות האסטרטגיות של עסקת שליט?
·
כיצד מתמודדים עם המשבר החוקתי הפלשתיני? - גיבוש מענה למשבר זה הוא תנאי הכרחי לכל תהליך מדיני שמוביל לרגע של מבחן חוקתי ופוליטי בצד הפלשתיני. בהקשר זה, שתי האפשרויות הן: אחדות פלשתינית באמצעות ממשלת אחדות לאומית או עיגון הפיצול בין עזה לגדה באמצעות ישות חוקתית זמנית בגדה שהיא השליט שם.
·
מה הקשר בין עזה לגדה: יחידה פוליטית אחת או שתי ישויות נפרדות? - העיקרון שעזה והגדה הן יחידה פוליטית אחת (single territorial unit) היה ונותר אבן יסוד של התהליך המדיני למרות שמאז השתלטות חמאס על עזה נוצרו שתי יחידות טריטוריאליות ופוליטיות נפרדות. כל הסכם עם
אש"ף צפוי לשוב ולעגן עיקרון זה ולהתנגש עם המאמץ הישראלי לפצל בין עזה לגדה.
·
מה מעמד הסכם הביניים (9/95)? מה הבסיס ההסכמי למדיניות ישראל בגדה? - הנחות העבודה של הסכם הביניים, שמטיל מגבלות רבות על כוחותיה וסמכויותיה של הרש"פ, נשחקו בשנים האחרונות. לכן, ישראל יכולה להמשיך ולראות בהסכם זה את המסגרת שמסדירה את היחסים בינה לבין הרש"פ בגדה או לפרוץ את הגדרותיו באמצעות הסכם חדש או על בסיס הסכמות והבנות.
·
כיצד מקדמים את 'השלום הכלכלי'? - מכון ראוּת מזהה מספר אפשרויות:
מחוות כגון הסרת מחסומים, הקלת סידורי התנועה ועידוד משקיעים והשקעות;
חיזוק המוסדות, הכוחות והסמכויות הקיימים של הרש"פ בגדה במסגרת ההסכמים הקיימים; או
העברת כוחות וסמכויות בתחומי פיתוח כלכלי מעל ומעבר לאלו הקיימים מכוח הסכם הביניים (ר' לעיל).
·
מאחזים והתנחלויות - ניסיון העבר מצביע על כך שככל שישראל מציגה מחויבות אמינה למהלך מדיני רחב יותר, כך פוחתת הנטייה של ארה"ב להתכתש עם ישראל על נושאים שנתפסים 'כטקטיים' כגון פירוק מאחזים או התנחלויות. ולהיפך.